לראשונה בישראל: שיכון ובינוי נכנסת לתחום פרוייקטים הידרו אלקטריים

תמורת חלק של 38% בפרויקט האגירה השאובה בגלבוע תשלם שיכון ובינוי לאורתם סהר כ-42 מיליון שקל. תחנת הכוח תוקם בהספק 300 מגה וואט ובעלות הקמה משוערת של כ-1.5 מיליארד שקל
רקפת גלילי |

שיכון ובינוי מקבוצת אריסון משיקה פעילות חדשה בישראל והודיעה היום על רכישת זכויותיה של אורתם סהר בפרויקט תחנת כוח בטכנולוגיית אגירה שאובה בגלבוע. נציין כי לחברה ניסיון בפרויקט תחנות כוח בחו"ל ובכוונתה להיכנס לפרויקט דומה גם במנרה. תמורת חלקה בפרויקט תשלם שיכון ובינוי כ-42 מיליון שקל לאורתם סהר וכתוצאה מכך תחזיק 38% מהפרויקט, כאשר תמורה זו תפחת במקרה של ירידת תעריפי החשמל מהפרויקט. כמו כן, שיכון ובינוי תשלם לאורתם סהר מחצית מרווחיה בפרויקט במידה ותשואת החברה על ההון שהושקע תעלה על שיעור שנקבע ביניהן. הפרויקט הוא להקמת תחנת הכוח בהספק 300 מגה וואט בעלות משוערת של כ-1.5 מיליארד שקל ולהפעלתו למשך 20 שנים. את הקמת התחנה, המיועדת לארוך כ-4 שנים, צפויה לבצע סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי לצד אלקטרה, השותפה בפרויקט. השלמת העסקה צפויה ברבעון הראשון של שנת 2012. מהלכים אלה הם חלק מהאסטרטגיה של שיכון ובינוי לממן, להקים ולתפעל מגה פרויקטים בארץ ובעולם באמצעות חטיבת הזכיינות שלה. בתוך כך, דיווחה שיכון ובינוי כי סיכמה עם אורתם סהר שתוך 14 יום יסכמו החברות את הסכם הרכישה לחלקה של אורתם סהר בפרויקט אגירה שאובה נוסף המתוכנן לקום במנרה, בהספק של 200 מגה וואט ובעלות הקמה משוערת של 1.1 מיליארד שקל. נציין כי אגירה שאובה היא טכנולוגיה העושה שימוש בתעריפי החשמל הזול יותר במשך הלילה לשאיבת מים ממאגר תחתון למאגר עליון. בשעות ביקוש השיא מוזרמים המים למאגר תחתון ומפעילים טורבינות לייצור חשמל. התחנה מופעלת על ידי חברת החשמל בהתאם לביקוש החשמל בשעות השיא. עפר קוטלר, מנכ"ל קבוצת שיכון ובינוי: "פרויקטים אלה הם הזדמנות להביא הביתה את הניסיון שצברנו בעולם בהקמת פרויקטים הידרו אלקטריים מורכבים". עמי לנדאו, מנהל חטיבת הזכיינות בשיכון ובינוי: "חטיבת הזכיינות אחראית על פרויקטים רבים שהשפיעו לטובה על חייהם של מיליוני ישראלים, ותמשיך לקחת חלק בפיתוח תשתיות, בתחומי נדל"ן ,תחבורה, אנרגיה מתחדשת ומים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.


נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.