משלמת על העלייה במחיר הדלק: הרווח הנקי של אל על נחתך בכחצי ל-21 מ' ד'
חברת אל על מפרסמת היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון. בשורה התחתונה ההכנסות אמנם צמחו ב-6% ל-602 מיליון דולר אך הרוח הנקי נחתך ביותר מחצי ל-21 מיליון דולר בשל העלייה במחירי הדס"ל (דלק סילוני).
הנתון הבולט בדוח הוא שעליה של כ-47% במחיר הדס"ל הגדילה את הוצאות הדלק של החברה בכ-45 מיליון דולר לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בנוסף הוצאות ההפעלה ברבעון הסתכמו ב-489 מיליון דולר לעומת 426 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 15%.
נציין כי שיעור התפוסה בטיסות החברה הסתכם ברבעון השלישי של 2011 בכ-82.4%, לעומת 83.8% בשאר הטיסות הסדירות בנתב"ג. במסגרת הצעדים להתייעלות אל על תיישם תוכנית לצמצום הוצאות הכוללת בין היתר, פיטורי כ- 200 עובדים. לחברה יתרות מזומנים ושווי מזומנים בסך של כ-123 מיליון דולר.
מנכ"ל אל על אליעזר שקדי ויו"ר הדירקטוריון עמיקם כהן, הודיעו היום על ויתור של 20% משכרם החודשי. חברי דירקטוריון החברה הודיעו על ויתור של 20% מהגמול לו הם זכאים הסמנכ"לים בחברה ויתרו על 10% משכרם וראשי האגפים בחברה בין 7.5% ל- 10% משכרם הקיצוץ תקף החל ממשכורת חודש דצמבר 2011 ולכל שנת 2012.
אליעזר שקדי מנכ"ל אל על: "החברה התמודדה ברבעון עם האתגרים והשינויים בענף התעופה העולמי והמקומי, בין היתר, עם האמרת מחירי הדלק לאורך זמן ועם המשבר הכלכלי העולמי. גורמים אלו הביאו להתאמת הפעילות, וליישום תהליכי התייעלות לצמצום ההוצאות בחברת אל על, לרבות יצירת אופטימיזציה של צי המטוסים ובחינה מחודשת של רשת הנתיבים ויעדי הטיסה".
"כחלק מהבחינה המחודשת של רשת הנתיבים , נסגר החודש הקו לסאו-פאולו , כאשר אנו מנצלים את מטוס הדגל שלנו ה-777 החסכני והיעיל המתפנה - לטובת קווים אחרים. כמו כן, הודענו החודש על סגירת הקווים לאודסה ולדנייפרופטרובסק. במקביל, אנו ממשיכים בתהליך של הוצאתם משירות של 6 מטוסים ישנים (מטען מדגם 747-200 שיצא משירות הקיץ, שני מטוסי נוסעים מדגם 767-200 שיצאו משירות בחודש האחרון, ו-3 מטוסי 757 שייצאו משירות ב- 2012), הקטנת מספר ציי המטוסים מ- 7 ציים ל- 5".
"במקביל אנו נמצאים במהלך של התקנת כנפוני קצות כנף במטוסים שבשירות החברה, אותן ביצענו בחודש האחרון, כחלק מהמאמצים להקטנת הוצאות ולהתייעלות וחיסכון בדלק".
- 6.זה הזמן להצטייד במנ 23/11/2011 14:56הגב לתגובה זולקנות עכשיו אל על המניות יעלו ברבעון הבא
- 5.תומר 23/11/2011 10:06הגב לתגובה זובאו נקרא לילד בשמו אלעל מאד יקרה אז מעדיפים לטוס בחברות אחרות שזולות משמעותית
- 4.חוקר 23/11/2011 10:03הגב לתגובה זואין פלא שיש כאלה הפסדים תבדקו מחלקת מטענים
- 3.דורון 23/11/2011 09:22הגב לתגובה זומתי יתעורר מישהו מהתיקשורת ,כי מהמדינה כבר התיאשנו שיחקור את כל מהלך ההפרטה שהיה באל על איך משפחת בורוביץ השתלטה על החברה כמעט בחינם. דרך אגב 10% משכר של סמנכ" ל באל על זה 30 אלף שקל אז תעשו חשבון. 10 אחוז משכר של עובד בעל וותק של 20 שנה 700 שקל.
- 2.ברכות לשקדי ועמיתיו על הויתור-נחשונים (ל"ת)פרפר כחול 23/11/2011 09:09הגב לתגובה זו
- 1.שחר 23/11/2011 08:57הגב לתגובה זושמסודרים שם מהוועד ומגרבצים כל היום והורסים את החברה ומונעים ממנה להתקדם ישבו בבית.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
