ברקליס מאמין בכיל: "זה הזמן לקנות את המנייה". המניה עולה 3.8%
בנק ההשקעות ברקליס קאפיטל ממליץ לקנות את מניית כיל. בעת כתיבת שורות אלה עומד מחיר המניה על 3.8% והיא נסחרת במחזור של 121.4 מיליון שקל. לדברי האנליסט ג'וזף וולף, הפרסומים מלפני יומיים, לפיהם תאגיד הדשנים הרוסי BPC עומד לחתום על חוזה חדש לחצי שנה עם סין, קיבלו היום אישור רשמי. במסגרת העסקה ימכור התאגיד הרוסי אשלג לסין במחיר של 470 דולר לטון.
מדובר בעלייה של 17.5% לעומת מחיר של 400 דולר לטון שהיה נהוג במחצית הראשונה של 2011. וולף סבור כי עלייה זו משקפת את ההתפתחויות בשוק האשלג.
"בנוסף", כתב וולף בהמלצתו, "מגמות המחירים בברזיל, אסיה ואירופה מספקות לנו רמת בטחון גבוהה שהתמחור הממוצע של חברת כימיקלים לישראל יעלה ב-2011 לטווח שבין 440 ל-450 דולר לטון".
הוא הוסיף כי רוב החברות במגזר זה צופות שהיקף מכירות האשלג שלהן יגיע ב-2011 ל-55-58 מיליון טון (לאחר שב-2010 מכרו בהיקף של כ-52 מיליון טון). ב-2010 ייבאה סין כ-5.2 מיליון טון אשלג.
"בהתחשב בכך שתאגיד BPC מתווה את הדרך לשאר השוק, אנחנו צופים שבימים הקרובים תודיע כיל על חוזים במחירים דומים עם לקוחותיה", כתב וולף.
סין והודו מהוות את אחד השווקים החשובים של כיל. ב-2010 החזיקה החברה בנתח של 15% מהשוק הסיני, בו היא מוכרת ישירות למפיצים הגדולים. נתח השוק של כיל בהודו עומד על כ-20%.
בברקליס סבורים כי גם בהודו, שממשלתה מסבסדת רכישת דשנים בסכום של עד 420 דולר לטון, צפויות לכיל עסקאות, בעיקר בשל המלאים הנמוכים של אשלג בהודו. "המלאים הנמוכים והביקוש העולמי לאשלג", מאמין וולף, "ידחפו את המחירים בהודו קרוב יותר למחירים הנהוגים בסין".
הוא מסכם כי "בהתחשב בביצועים הנמוכים במניה לאחרונה, אנחנו רואים בהתפתחויות החיוביות הללו בשוקי היעד של החברה, הזדמנות לקנות את המניה".
- 3.אתה ממש קישקשתא (ל"ת)תגובה ל2 29/06/2011 20:32הגב לתגובה זו
- 2.קישקשתא 29/06/2011 17:37הגב לתגובה זוהמניה הולכת ליפול חזק אבל חזק מאוד חהחהחה.....
- 1.ביוטכנולוג 29/06/2011 16:19הגב לתגובה זובטווח הקצר שלו שלושה חודשים תתן תשואה של 6% לפחות מי שהיה חכם אסף בסביבות ה 50ש" ח אני אספתי ב 52 שח
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
