אורי ליכט: "מניות הסלולר יתקשו לספק תשואה עודפת, הן הפחות מומלצות בסקטור"
מניות חברות התקשורת, שבמשך שנים ארוכות נחשבו לחוף המבטחים המגונן, של משקיעים שחיפשו מניות דפנסיביות, רושמות בתקופה האחרונה ירידות לפחות כמו כל השוק. החלטת ועדת הכלכלה מאתמול, לגבי ביטול קנסות היציאה למנויי חברת הכבלים הוט, חברת הטלוויזיה בלווין יס (מקבוצת בזק), וחברות הטלפוניה הנייחת על גבי האינטרנט (VoBB), המשיכו את מגמת החמרת הרגולציה כלפי חברות התקשורת. לכך מתווסף החשש מכך שחברת החשמל מעלה הילוך בניסיונותיה להכנס לשוק התקשורת הנייחת, דבר שיגביר עוד יותר את התחרות בתחום. אורי ליכט, מנהל מחלקת המחקר של בית ההשקעות IBI אומר, כי "מכלול האיומים על הוט, הכולל את ביטול קנסות היציאה, בצד השקת שידורי הטלויזיה רזים הטריסטריאליים (בחינם), הסיכוי שהיקף השידורים הללו יורחב, האיום שחברת החשמל תפרוס רשת תקשורת נייחת, ואי הוודאות לגבי המחיר לפיו תתבצע עסקת מיזוג מירס עם הוט, כל אלה לוחצים כרגע את המניה". ליכט מעריך, כי לאחר שמירס תמוזג לתוך הוט, ובעקבות הדיבידנד הצפוי כבר השנה (הוט יכולה לחלק דיבידנד של עד 900 מיליון שקל, אם כי ב-IBI מעריכים שבסופו של דבר הדיבידנד יהיה קטן יותר), הרי שברמות האלה המניה עשויה לחזור להיות השקעה מעניינת, עם מחיר יעד של 65 שקל (לעומת מחיר של כ-57 שקל בשעות אלה). בנוגע למניית בזק אומר ליכט, כי "הירידות האחרונות במחיר המניה בהחלט יוצרות הזדמנות השקעה. בזק תספק בכל אחת מהשנים הקרובות תשואת דיבידנד של כ-13% בשנה. לאחר מכן תמשיך החברה לחלק דיבידנדים. אם משקללים את הסביבה שהופכת תחרותית יותר, בזק תוכל לחלק דיבידנדים בהיקף של כ-10%. כמו שאר חברות התקשורת, גם בזק סובלת מרגולציה, אבל היא צפויה לקבל גם 'סוכריות' רגולטוריות, שהחשובה בהן היא ביטול ההפרדה המבנית. ביטול זה עשוי לחסוך לחברה מאות מיליוני שקלים בשנה". בנוגע למניות הסלולר אומר ליכט כי "למרות החולשה שמאפיינת אותן לאחרונה, הן עדיין המניות הפחות מומלצות מבין מניות התקשורת. ברמות אלה האפסייד בהן מוגבל ואנחנו מצפים לירידה של כ-25%-30% ברווחים, בשנתיים הקרובות. בסביבה שכזאת להערכתנו המניות יתקשו לספק תשואה עודפת".
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
