מגדילה את החוב: בזק תגייס 1.5 מיליארד שקל על ידי הנפקת אג"ח

לתנאי האג"ח יתווספו התחייבויות לטובת מחזיקי אגרות החוב; מידרוג: דירוג של Aa1 עם צפי לאופק שלילי לגיוס החוב; S&P: דירוג 'ilAA+, תמורת ההנפקה מיועדת להוצאות הוניות או חלוקת דיבידנדים
הדס גייפמן | (2)

חברת התקשורת בזק הודיעה היום (ה') לבורסה, כי בכוונתה לצאת לצאת לגיוס נוסף של כ-1.5 מיליארד שקל, על ידי הנפקת עד שלוש סדרות אג"ח חדשות לא המירות. ההנפקה מתבצעת מכוח תשקיף המדף של החברה שפורסם בתחילת החודש. סכום זה יצטרף לשני מיליארד השקל שהחברה כבר גייסה בחוב. כעת מגישה בזק תיקון לתשקיף המדף, במסגרתו יתווספו לתנאי אגרות החוב המוצעות, התחייבויות נוספות מסוימות של החברה לטובת מחזיקי האג"ח. בין השאר התחייבה בזק לפעול לכך שהאג"ח ידורגו לפחות על ידי חברה מדרגת אחת, עד למועד פירעונן. בתוך כך, חברת הדירוג S&P מעלות העניקה דירוג 'ilAA+ לסדרות האג"ח שיונפקו על ידי בזק. הסדרות המוצעות יהיו מסוג בכיר לא מובטח (senior unsecured). ב-S&P מציינים כי תמורת ההנפקה מיועדת לצרכי החברה בטווח הקצר, כולל לצורך הוצאות הוניות (CAPEX) מהותיות או חלוקת דיבידנדים. עוד מציינים ב-S&P, כי "דירוג החברה משקף את הערכתנו בנוגע למעמדה העסקי החזק של בזק בשוק התקשורת הישראלי, ואת יכולת ייצור תזרימי המזומנים המהותית של החברה. תחזית הדירוג משקפת את הערכתנו, כי שקלול הגידול המהותי בחובות החברה למחזיקי האג"ח (כ-2.8 מיליארד שקל בשנים 2011-2013, תחת תסריט הבסיס שלנו), כתוצאה ממדיניות דיבידנד אגרסיבית ואפשרות לפגיעה בביצועים התפעוליים בטווח הזמן הבינוני, עלולים להוביל לגידול במינוף לרמה שאינה הולמת את הדירוג 'ilAA+". חברת הדירוג "מידרוג" העניקה דירוג של Aa1 עם צפי לאופק שלילי לגיוס החוב של בזק. מהדו"ח שפירסמה החברה עולה, כי "ענף התקשורת מאופיין ברמת רגולציה כבדה, החותרת להרחיב את מידת התחרות. רגולציה זו מגבילה את יכולת הפיתוח העסקי של בזק, בשל מעמדה המונופוליסטי בשוק התקשורת הנייחת". במדרוג מוסיפים, כי "הצבת האופק השלילי נובעת מעלייה בהיקף החוב הפיננסי של בזק, מול האטה בקצב גיוסי החוב. זאת, בשל הדיבידנד המיוחד שמעניקה בזק בהיקף של שלושה מיליארד שקל בשנים 2011-2013. דיבידנד זה מוענק כתוספת לדיבידנד המחולק כחלק ממדיניות החברה לחלק 100% מהרווח הנקי שלה (כדיבידנד) בכל מחצית השנה. בחלוקת הדיבידנד כנגד עליית החוב, נוצרת העדפה מסוימת לבעלי המניות לעומת בעלי החוב". עוד עולה מהדו"ח של מידרוג, כי "אופק הייצוב עשוי להתייצב אם תהיה ירידה בהיקף החוב ושיפור ביחסי הכיסוי, לרבות באמצעות התזרים החופשי. לכך יש להוסיף גם אימוץ מדיניות דיבידנד שמרנית מצומצמת, שתאפשר שיפור ביחסי הכיסוי ותזרים חופשי משמעותי, ותוביל לייצוב האופק השלילי".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הנמשל 18/06/2011 08:37
    הגב לתגובה זו
    כמה קשקשת מייצרת מדרג - רק המוסדיים מבינים את מה שצריך להבין
  • 1.
    כבר לא משקיע שם 16/06/2011 18:21
    הגב לתגובה זו
    מנפיקים אגח למוסדיים שקונים בכספי הפנסיה שלנו. החברה מחלקת דיבידנדים כי אלוביץ צריך להחזיר את החובות שלו, ומקסימום בעוד שנה שנתיים יעשו תספורת לאגח ואז עמיתי קופות הגמל יאכלו אותה. מנהלי קופות הגמל ימשיכו למשוך דמי ניהול ובונוסים ומשכורות יפות.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.