"הספקולנטים חוגגים על התעשייה הישראלית; הפסד עסקאות ב-3.4 מיליארד ד'"

סקר שערך אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים: בשער חליפין של 3.5 שקלים לדולר, תפסיד התעשייה הישראלית עסקאות בהיקף מיליארדי דולרים
אריאל אטיאס | (6)

העלאת הריבית האגרסיבית בה נקט בנק ישראל אמש גוררות תגובות נזעמות, אל לאו דווקא על הנגיד הפרופ' סטנלי פישר. "חוסר המנהיגות הכלכלית במדינת ישראל מגיע לשיאים חדשים - במשרד האוצר לא מתקבלות החלטות, הספקולנטים חוגגים, הדולר מאבד גובה, היצואנים מפסידים מיליארדים ובסופו של דבר המשק כולו ישלם את המחיר", כך אמר היום שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים.

"שר האוצר חייב להבין שאי אפשר להמשיך ולטמון את הראש בחול, הוא חייב לעשות צעדים ממשיים כנגד אלו הפוגעים במשק הישראלי".

נגיד בנק ישראל הפתיע אמש כאשר הכריז על העלאת שיעור הריבית בכ-0.5% לרמה של 3%, בעוד שבשוק התחזיות היו להעלאה מתונה של 0.25% בלבד. בין הסיבות למהלך האגרסיבי ציינו בבנק את האינפלציה הגואה, מחירי הדיור הממשיכים להאמיר ואת חוזקה של הכלכלה הישראלית. בנוסף, בנק ישראל רמז בהודעה על העלאות ריבית נוספות הצפויות.

מסקר שערך אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, אשר בחן את היקף הפגיעה בתעשייה הישראלית כתוצאה מהייסוף בשערו של השקל, עולה כי בשער חליפין של 3.5 שקלים לדולר, תפסיד התעשייה הישראלית עסקאות בהיקף כולל של 3.4 מיליארד דולר, שהם כ- 3.3% מהפדיון השנתי של התעשייה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    z 29/03/2011 15:04
    הגב לתגובה זו
    על כל קניית שקל תמורת דולר שישלם מי שאינו תושב ישראל מע" מ.
  • 5.
    דודי 29/03/2011 13:40
    הגב לתגובה זו
    תמיד בכל העלאת ריבית , הליצנים הקבועים קופצים ומזהירים את כולם מהנזק כביכול שיגרם למשק, אז לידיעת כל החכמולוגים של התעשיינים נא להפסיק כבר לבלבל את המוח ולהפחיד את הציבור עם המספרים הלא הגיוניים שלכם
  • 4.
    איתן 29/03/2011 13:35
    הגב לתגובה זו
    לשרגא ברוש ולכל הספקולנטים מספיק עם הליצנות והבכיינות שלכם, בכל עליית ריבית הם קופצים בראש , ומקשקשים עם המספרים הלא נכונים שכאילו הם מפסידים, וכאשר הציבור מפסיד אז אתם שותקים. נא בבקשה למכור את הלוקשים שלכם למישהו אחר ושבו בשקט בלול.
  • 3.
    הפודל של ביבי ופישר יהרסו את הכלכלה כאן!!!!!! (ל"ת)
    יצואן בדרך לקריסה 29/03/2011 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מיכל 29/03/2011 12:55
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים
  • 1.
    יוסי 29/03/2011 12:54
    הגב לתגובה זו
    אני בורח כי זה קורס
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.