אג"ח מעריב - קניה? התרסק רגע לפני עסקת נוחי ואז זינק ב-35% - צפו בגרף
עסקת העברת השליטה בעיתון היומי מעריב הייתה הסיפור של עולם הכלכלה בשבוע שעבר. שלל ספקולציות עפו לאוויר בעניין מטרתו של נוחי דנקנר ברכישה זו ובשורה התחתונה ניתן לראות שכך או כך - את שוק ההון העסקה הזו תפסה לחלוטין בהפתעה.
בימים שלפני הרכישה נפל האג"ח (מעריב אג ד) של מעריב לשפל של 53.5 אגורות על רקע חשש מהסדר חוב מתקרב ובדיווח של החברה מה-22 לחודש (כן, כן, החודש) עוד דובר על מינוי נציגות לאפשרות של גיבוש הסדר חוב. יום לאחר מכן הגיעה העסקה עם דסק"ש והאג"ח טס למחיר של סביב 72 אגורות. מדובר בסידרה שהנפיקה מעריב לפני כשנה בהיקף של כ-50 מיליון שקלים. כבר אז הונפק הנייר ב"זול" מאוד - 75 אגורות בלבד כשהרעיון היה לתת אג"ח בזול אבל לשלם ריביות שוטפות נמוכות - 2% בלבד מעל ריבית המק"מ. המחשבה הייתה שבינתיים כדאי שלא להכביד על החברה ועד מועד הפרעונות, המצב ישתפר. כרגע זה אומר שהחברה משלמת ריבית שנתית של כ-5% אבל האג"ח הונפק בריבית משתנה ולכן ההעלאות הריבית הצפויות יעלו את הריביות של מעריב. גרף שנתי - האג"ח של מעריב
האג"ח של מעריב נסחר ברשימת השימור וזאת כיוון שהוא אג"ח להמרה ולכן נסחר אוטומטית בשימור כאשר המניה נסחרת בשימור. הסיבה שהמניה נסחרת בשימור היא אחזקות ציבור שנמוכות מ-15 מיליון שקלים. כאשר המניה תצא משימור, ייצא גם האג"ח. הערכה היא שלאחר שדסק"ש תזרים את 100 מיליון השקלים והכשרת הישוב תזרים את ה-12 מיליון ש', שווי אחזקות הציבור יטפס מעל 15 מיליון ש' וכך יימצאו את עצמם האג"ח והמניה מחוץ לשימור. מתי זה יקרה? כרגע החברות חתמו על הקלוזינג ויש להן 60 יום ועוד הארכה אפשרית של 60 יום להעביר את הסכם באסיפות הכלליות וכו'. בשורה התחתונה ואם לא יהיו הפתעות - סביב יולי ההסכם ייסגר והניירות ייצאו מרשימת השימור.
האם האג"ח הוא "קניה" ומה עם המניה?
הבוקר סגר האג"ח של מעריב בעלייה של 0.7% לרמה של 72.4 אגורות וריכז מחזור של 581 אלף שקלים בלבד. מיכה צ'רניאק, מנכ"ל להבה, אמר בשיחה עם Bizportal כי "כהשקעה זו השקעה ספקולטיבית אבל מאוד מעניינת. הסיבה שהנייר הזה עדיין נסחר במחיר של סביב 70 אגורות זה מצביע על חוסר וודאות מסויים, אם נוחי בפנים ב-100%, הנייר שווה יותר. מבחינת משקיעי האג"ח, כל מה שצריך זה שנוחי יחזיק את העיתון הזה בחיים איזה שנה-שנתיים ואז הסיכון יורד משמעותית. כרגע האג"ח עדיף בהרבה על השקעה במניה, אני לא יכול להבין מי קונה עכשיו את מניית מעריב כאשר האג"ח נסחר במחיר שהוא נסחר."
- 2.עיתון עיתון (ל"ת)מעריב 28/03/2011 15:26הגב לתגובה זו
- 1.מתי מוכרים את החברה??? נמאס לי לחכות (ל"ת)מכתשים אגן 28/03/2011 12:51הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
