הגז יצא והבורסה נפלה: ישראמקו צנחה מעל ל-8%, מניית כיל איבדה היום 4%

מדד המעו"ף חתם בירידה של 0.9%. הבנקים מיתנו את הירידה. אבנר איבדה 6.8%, דלק קידוחים 9%, רציו מחקה את רוב הירידות. ביתר המניות: כיל ירדה 4%, מג'יק נסקה 24%

יום המסחר הראשון של השבוע בבורסה בתל אביב ננעל בירידות שערים. . בפתיחת המסחר עוד נרשמו ירידות מינוריות על רקע המגמה השלילית בארצות הברית אולם ככל שנקפו השעות, הירידות החריפו והמדדים המובילים איבדו גובה. בשעת המסחר האחרונה המגמה השלילית בתל אביב התמתנה וחלק מן הירידות נמחקו.

את הירידות בתל אביב הוובילו מניות ושותפויות מסקטור הנפט והגז, זאת לאחר המלצות ועדת ששינסקי וברקע למחקר של רשות ני"ע שהעיד על סיכון ותנודתיות במסחר בענף.

מדד המעו"ף איבד היום 0.9% ל-1,228.8 נקודות, זאת לאחר שכבר ירד ב-1.7% במהלך המסחר, מדד ת"א 75 נחלש ב-2.1% ומניות הבנקים רשמו עלייה של 0.4%. מחזור המסחר בבורסה הסתכם ב-2.04 מיליארד שקל.

בשוק המניות בלטו כאמור שותפויות הגז והנפט שבולטות בצניחה חופשית, ברקע להמלצות שהגישה ועדת ששינסקי והאזהרה שסיפקה הבוקר רשות ני"ע. נציין כי הירידות החדות לא מבדילות בין חברות ושותפויות בעלות תגליות מוכחות לבין כאלה שרק מחפשות. ישראמקו יהש צנחת ב-8.2% במחזור הגדול בבורסה. עוד נציין את אבנר ודלק קידוחים ב-6.8% וב-9% בהתאמה.

עוד בלטה לשלילה מניית כיל שאיבדה 4% במחזור ער וללא כל הודעה מצד החברה. עם זאת, נציין כי מספר מניית בולטות היום בתחום הירוק בניגוד למגמת השוק: מניית טבע הוסיפה היום 2.1%, כאשר עוד נציין את מניית מג'יק, שזינקה ב-24% במחזור גדול.

אי-הוודאות בשוק ההון בשבוע האחרון הביאו גם לירידה בגיוסי קרנות הנאמנות, כאשר סך הגיוסים הסתכם השבוע ב-600 מיליון שקלים. עם זאת, הקרנות המנייתיות דווקא שמרו על קצב גיוסים נאה שהתסכם ב-80 מיליון שקלים, על אף ירידות השערים. שבוע חלש לתעשיית הקרנות - בהרחבה

ועדת ששינסקי ורשות ני"ע מפילות את ענף הנפט-גז

רשות ני"ע פרסמה הבוקר מחקר המעיד על התנודתיות הרבה בענף ועל הסיכון בו. לדברי הרשות, בעוד ששווי השוק המצרפי של החברות בתחום גדל בפי 8 במהלך השנתיים האחרונות לכ-5% מהשווי של שוק ההון כולו, שיעור אחזקות המוסדיים ירד אל פחות מ-10%, כאשר מעל ל-90% מהאחזקות הן של משקיעים פרטיים. הרשות על ענף הגז והנפט: "הסיכון בתחום גבוה מאוד, המידע המובא טכני וקשה"

בתוך כך, גם המלצות ועדת ששינסקי לבחינת נתח המדינה בהכנסות הנפט והגז ממשיכות לעשות את שלהן. על פי ההמלצות, תשלומי המס החדשים צפויים לחול משנת 2011 ולכלול את הסקטור כולו, כלומר גם על "תמר", "ים תטיס" וכמובן "לוויתן". במסגרת דו"ח הביניים מציעה הועדה כי תשלומי המס יחולו רק לאחר שהיזמים יחזירו את השקעתם ולאחר שכבר ראו רווחים. לכתבה המלאה - טיוטת דו"ח ששינסקי

עם זאת, שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו אמר היום כי בסופו של דבר ההחלטות מתקבלות על ידי הממשלה ולא על ידי הוועדה. לנדאו אמר כי הדיון בוועדת ששינסקי כבר מביא לעיכוב בפרוייקט תמר. "אני רוצה שראש הממשלה יתערב כבר עכשיו", אמר לנדאו, "כדי שהוועדה לא תמשיך להפליג לתחומים אחרים". עוזי לנדאו עם חברות הגז: עיכוב בפיתוח תמר - סכנה למשק האנרגיה הישראלי

בבית ההשקעות IBI מעריכים כי הנפגעת העיקרית מהמלצות ועדת ששינסקי היא שותפות ישראמקו. האנליסט גיל בשן מציין כי גם במידה וההמלצות ימותנו בלחץ החברות, מחיר היעד נמוך ממחיר השוק, ועל כן מוריד את המלצתו לשותפות ל'הפחת'. ב-IBI מורידים המלצה לישראמקו: ב-IBI מורידים המלצה "הסיכון במחיר הנוכחי גדול"

בצל האופטימיות הגדולה ששוררת סביב סקטור האנרגיה, הזכיר אתמול מנכ"ל נובל, צ'ארלס דיווידסון כי לצד הסיכוי להצלחה קיים גם סיכוי של 50% לכישלון. "אני נאלץ להזכיר לכולם שלוויתן הוא קידוח (אקספלורציה) ולא תגלית ולצד הסבירות הגבוהה להצלחה (50%) יש גם סיכוי של 50% להיכשל. אם קוראים את התקשורת הישראלית ניתן לראות שהם מתייחסים לקידוח כתגלית וזו טעות", אמר דיווידסון. לכתבה המלאה - מנכ"ל נובל מזהיר

בורסות העולם

בסוף השבוע נרשמו ירידות שערים חדות בוול סטריט ובשאר בורסות העולם. זה התחיל כאשר בסין הממשלה הביעה את כוונתה להטיל שורה של תקנות שעשויות להגביל השקעות זרים, מה שגרם לצלילה של מדד שנחאי בכ-5.2% עם סגירת יום המסחר האחרון בשבוע. באירופה בלט בירידות הקאק הצרפתי עם ירידה של 0.94%, בכך השלים נסיגה שבועית של 2.2%.

האווירה הסוערת בשוקי ההון הגלובליים העיבה על המסחר בוול סטריט שנסגר בטריטוריה האדומה, ברקע להשקתה של תוכנית רכישות האג"ח של הפדרל ריזרב. עם סגירת המסחר בבורסות ניו יורק, מדד הדאו ג'ונס השיל 0.8%, מדד הנאסד"ק איבד 1.46% ומדד ה-S&P 500 ירד ב-1.18%. לסקירת המסחר בוול סטריט ביום שישי

במהלך יום המסחר בבורסות ניו יורק הפדרל ריזרב החל בתוכנית ההקלה הכמותית (QE2) בשוקי ההון האמריקנים. הבנק המרכזי הודיע כי בוצעו רכישות של אג"ח ממשלתיות בהיקף של 7.2 מיליארד דולר. בהמשך הודיע ה'פד' כי ירכוש במהלך החודש אג"ח שמועד פירעונו בשנים 2016-2014 בסכום של 8-6 מיליארד דולר. לכתבה המלאה - תוכנית הרכישות יוצאת לדרך

אירלנד בצרות?

קובעי המדיניות של 20 הכלכלות הגדולות בעולם הסכימו היום במהלך הדיונים לגבש שורה של מדדים שיעזרו להתריע בפני משברים כלכליים, ברקע לכוונות האיחוד האירופי להגיש חבילת סיוע לאירלנד. "שרי האוצר של מדינות ה-G20 יאמצו במהלך השנה הבאה שורה של קווים מנחים שנועדו לאתר חוסר יציבות בכלכלות גדולות", מסרו המנהיגים בהצהרה משותפת.

אירלנד עצמה מכחישה לעת עתה כי היא זקוקה לסיוע כספי אך גורמים בשוק מעריכים כי המדינה תיאלץ להיעזר בכספי החילוץ של האיחוד האירופי ושל קרן המטבע העולמית (IMF). בינתיים, הממשל בגרמניה דוחק באירלנד לקבל את הסיוע בינלאומי לפני ה-16 לנובמבר, אז יפגשו שרי האוצר באיחוד האירופי בניסיון להרגיע את השווקים. לידיעה בהרחבה

מניות במרכז

מניית טאואר ריכזה עניין לאחר ירידה של יותר מ-5% ביום המסחר האחרון, זאת למרות שדיווחה ביום ה' על רווח לראשונה מזה עשור. במסיבת עיתונאים ואנליסטים שנערכה בבורסה לניירות ערך בת"א הציגה טאואר רווח נקי ע"פ GAAP של 1.2 מיליון דולר על הכנסות שיא של 134.7 מיליון דולר. לדו"חות טאואר בהרחבה

חברת שופרסל חתמה את הרבעון החולף עם רווח נקי של 71 מיליון שקלים על הכנסות של 2.89 מיליארד. במקביל הודיעה החברה כי תחלק דיבידנד נוסף של 200 מיליון שקלים. דו"חות שופרסל לרבעון השלישי

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.