הבורסה ביום הססני בשיא: המעו"ף המשיך לטפס, כיל, רציו ואפריקה ריכזו עניין
הבורסה בשיא חדש: יום מסחר הססני למדי ננעל בבורסה בתל אביב סביב רמות הבסיס, לאחר שהמשקיעים בחרו לקחת פסק זמן אחרי הריצה החזקה שנרשמה השבוע במניות אשר שלחה את מדד המניות המוביל לקבוע שיא חדש.
מדד המעו"ף שהספיק לטפס הבוקר ל-1,258 נקודות סגר לבסוף בעלייה קלה של 0.12% לרמה של 1,256 נקודות. מדד ת"א 75 גם נותר כמעט ללא שינוי. ומדד הבנקים טיפס 0.65% ומדד היתר 50 עלה ב-0.7%. מחזור המסחר הסתכם ב-1.81 מיליארד שקלים כאשר כיל ריכזה את מחזור המסחר הגבוה ביותר ואחריה רציו.
בהסתכלות שבועית, היה זה אחד השבועות החזקים בתקופה האחרונה. מדד המעו"ף הוסיף 3.35% ומדד ת"א 75 זינק ב-4.7%. מניית רציו נפלה השבוע 6.2% בעוד מניות אבנר ודלק קידוחים הוסיפו 7.5% ו-5.7% בהתאמה ברקע להסטת כספים.
נציין כי מחר יפורסם מדד המחירים לצרכן. לפי הערכות של כלכלנים בשוק, המדד לחודש ספטמבר ירשום עלייה של עד 0.4%. הבוקר, פורסם מדד מנהלי הרכש לחודש ספטמבר שהצביע על עלייה קלה של 0.3% לרמה של 50.9% אך נותר קרוב לגבול המבחין בין התרחבות להתכווצות בפעילות.
ממשיך לראות שחור
נוריאל רוביני מאוניברסיטת ניו יורק רואה סיכוי של 35-40% לכך שארה"ב תיכנס למיתון נוסף ותעיב בכך על הכלכלה העולמית כולה. "הצמיחה כל כך נמוכה כך שזה מרגיש כמו מיתון גם אם מבחינה טכנית לא מדובר במיתון", אמר רוביני היום (ה') בכנס בסיאול שבדרום קוריאה. הוא הוסיף, כי הצמיחה בארה"ב עלולה לרדת לרמה של 1% בלבד עד סוף השנה, לאחר שצמחה ב-1.7% ברבעון השני.
המעו"ף כבש עוד שיא
מדד המעו"ף כבש השבוע רמת שיא חדשה. הציפיות להשקת תוכנית תמריצים מצד הבנק המרכזי בארה"ב ודו"חות חיוביים של JP מורגן ואינטל שלחו את שוק המניות המקומי קדימה.
המסחר בעולם
בוול סטריט נפתח יום המסחר במגמה מעורבת, כאשר המדדים המובילים נצמדים לרמות הבסיס. באירופה מתנהל המסחר במגמה מעורבת - מדד הפוסטי הבריטי עבר מעלייה של ב-0.33% לירידה של 0.4%, מדד הקאק הצרפתי עבר לירידה של 0.14% ואילו מדד הדאקס הגרמני עולה כעת ב-0.4%.
המניות באסיה סגרו את יום המסחר בעליות בולטות, בהובלת חברות המשאבים המתודלקות ע"י עלייה נוספת במחירי הסחורות. מדד הניקיי 225 היפני זינק 1.91% ובאוסטרליה עלה מדד ה-S&P/ASX 200 ב-1.71%.
מניות במרכז
חברת אפריקה המשיכה לבלוט גם היום. מניית החברה השלימה עלייה שבועית של 10.4% ברקע למכירת 50 ממלונות אפריקה ישראל תמורת 180 מיליון שקלים. כמו כן, תרמו להתאוששות במנייה העליות שנרשמו במניות חברה הבת, אפי פיתוח.
חברת טאואר הודיעה היום על מינויו של ד"ר פרנץ ריידלברגר למנהל המכירות שלה באירופה על מנת להגדיל את הנוכחות והפעילות העסקית של החברה באזור, תוך התמקדות בשווקים ייחודיים הצומחים במהירות ביבשת.
חברת בריינסוויי הודיעה על תוצאות טובות בניסוי שערכה לבחינת ההשפעה של גירוי מגנטי על החדירות במחסום דם-מוח בבעלי חיים, דבר העשוי להעיד על פוטנציאל למציאת טיפולים קליניים נוספים תוך שימוש בקסדה של החברה
מאוחר אמש אישרה חברת פרטנר, בשליטת אילן בן דב, את הידיעות בדבר רכישת חברת סמייל 012 מידיו של יוסי מימן בתמורה לכ-1.5 מיליארד שקל.
חברת ביוליין חתמה על הסכם בלעדי לרכישת זכויות לפיתוח ומסחור תרופה לטיפול בירידת המשקל המתרחשת בחולי סרטן, הידועה ככחשת, מחברת התרופות השוויצרית סנטרה (Santhera).
התפתחויות בסקטור הגז
שותפות חיפושי הגז רציו יהש השמיכה לרכז עניין. בימים האחרונים הגיעה המנייה למחיר שיא ברקע לתחילת קידוח האקספלורציה במבנה 'לווייתן'. אתמול התממשה המנייה בשיעור של 7.7% ברקע להמלצות בתי השקעות להיחשף לקידוח באמצעות יתר השותפות בו ודיווחים כי המשטרה תחקור את מעורבות העולם התחתון בבוררות שהתקיימה בין השותף הכללי של השותפות לבין חברת גלובוס.
בהמשך היום רציו פרסמה הבהרה ומסרה: "השותפות אינה צד לסכסוך האמור ולהליכים השונים בקשר עמו, אלא השותף הכללי ובעלי השליטה בו".
חברת ספן לא מתייאשת. אחרי שמשרד התשתיות הודיע על הקפאת העברת הזכויות ברשיונות השונים לחיפוש גז ונפט ובכך פגע בהסכם החברה לרכישת נתח מרשיון שרית, מצאה החברה פיתרון יצירתי - יבוטל התנאי המתלה בו נדרש אישור הממונה על נכסי הנפט לשם הוצאת העסקה לפועל והחברה והחברה בכל מקרה תקבל את כל טובות ההנאה שיצמחו מהזכויות.
ההתפתחויות בתחום מפת השליטה על רישיונות החיפוש הימיים נמשכות. חברת עופר השקעות הודיעה היום כי חתמה על הסכם לרכישת 50% בשותפות המוגבלת איי.פי.סי (IPC) נפט וגז. במסגרת ההסכם, תרכוש הקבוצה המשותפת לאחים סמי ויולי עופר מחצית מהשותפות, המחזיקה ב- 13.6% ברישיונות חיפושי הגז הימיים 'שרה' ו'מירה'.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
