הבורסה ביום הססני בשיא: המעו"ף המשיך לטפס, כיל, רציו ואפריקה ריכזו עניין
הבורסה בשיא חדש: יום מסחר הססני למדי ננעל בבורסה בתל אביב סביב רמות הבסיס, לאחר שהמשקיעים בחרו לקחת פסק זמן אחרי הריצה החזקה שנרשמה השבוע במניות אשר שלחה את מדד המניות המוביל לקבוע שיא חדש.
מדד המעו"ף שהספיק לטפס הבוקר ל-1,258 נקודות סגר לבסוף בעלייה קלה של 0.12% לרמה של 1,256 נקודות. מדד ת"א 75 גם נותר כמעט ללא שינוי. ומדד הבנקים טיפס 0.65% ומדד היתר 50 עלה ב-0.7%. מחזור המסחר הסתכם ב-1.81 מיליארד שקלים כאשר כיל ריכזה את מחזור המסחר הגבוה ביותר ואחריה רציו.
בהסתכלות שבועית, היה זה אחד השבועות החזקים בתקופה האחרונה. מדד המעו"ף הוסיף 3.35% ומדד ת"א 75 זינק ב-4.7%. מניית רציו נפלה השבוע 6.2% בעוד מניות אבנר ודלק קידוחים הוסיפו 7.5% ו-5.7% בהתאמה ברקע להסטת כספים.
נציין כי מחר יפורסם מדד המחירים לצרכן. לפי הערכות של כלכלנים בשוק, המדד לחודש ספטמבר ירשום עלייה של עד 0.4%. הבוקר, פורסם מדד מנהלי הרכש לחודש ספטמבר שהצביע על עלייה קלה של 0.3% לרמה של 50.9% אך נותר קרוב לגבול המבחין בין התרחבות להתכווצות בפעילות.
ממשיך לראות שחור
נוריאל רוביני מאוניברסיטת ניו יורק רואה סיכוי של 35-40% לכך שארה"ב תיכנס למיתון נוסף ותעיב בכך על הכלכלה העולמית כולה. "הצמיחה כל כך נמוכה כך שזה מרגיש כמו מיתון גם אם מבחינה טכנית לא מדובר במיתון", אמר רוביני היום (ה') בכנס בסיאול שבדרום קוריאה. הוא הוסיף, כי הצמיחה בארה"ב עלולה לרדת לרמה של 1% בלבד עד סוף השנה, לאחר שצמחה ב-1.7% ברבעון השני.
המעו"ף כבש עוד שיא
מדד המעו"ף כבש השבוע רמת שיא חדשה. הציפיות להשקת תוכנית תמריצים מצד הבנק המרכזי בארה"ב ודו"חות חיוביים של JP מורגן ואינטל שלחו את שוק המניות המקומי קדימה.
המסחר בעולם
בוול סטריט נפתח יום המסחר במגמה מעורבת, כאשר המדדים המובילים נצמדים לרמות הבסיס. באירופה מתנהל המסחר במגמה מעורבת - מדד הפוסטי הבריטי עבר מעלייה של ב-0.33% לירידה של 0.4%, מדד הקאק הצרפתי עבר לירידה של 0.14% ואילו מדד הדאקס הגרמני עולה כעת ב-0.4%.
המניות באסיה סגרו את יום המסחר בעליות בולטות, בהובלת חברות המשאבים המתודלקות ע"י עלייה נוספת במחירי הסחורות. מדד הניקיי 225 היפני זינק 1.91% ובאוסטרליה עלה מדד ה-S&P/ASX 200 ב-1.71%.
מניות במרכז
חברת אפריקה המשיכה לבלוט גם היום. מניית החברה השלימה עלייה שבועית של 10.4% ברקע למכירת 50 ממלונות אפריקה ישראל תמורת 180 מיליון שקלים. כמו כן, תרמו להתאוששות במנייה העליות שנרשמו במניות חברה הבת, אפי פיתוח.
חברת טאואר הודיעה היום על מינויו של ד"ר פרנץ ריידלברגר למנהל המכירות שלה באירופה על מנת להגדיל את הנוכחות והפעילות העסקית של החברה באזור, תוך התמקדות בשווקים ייחודיים הצומחים במהירות ביבשת.
חברת בריינסוויי הודיעה על תוצאות טובות בניסוי שערכה לבחינת ההשפעה של גירוי מגנטי על החדירות במחסום דם-מוח בבעלי חיים, דבר העשוי להעיד על פוטנציאל למציאת טיפולים קליניים נוספים תוך שימוש בקסדה של החברה
מאוחר אמש אישרה חברת פרטנר, בשליטת אילן בן דב, את הידיעות בדבר רכישת חברת סמייל 012 מידיו של יוסי מימן בתמורה לכ-1.5 מיליארד שקל.
חברת ביוליין חתמה על הסכם בלעדי לרכישת זכויות לפיתוח ומסחור תרופה לטיפול בירידת המשקל המתרחשת בחולי סרטן, הידועה ככחשת, מחברת התרופות השוויצרית סנטרה (Santhera).
התפתחויות בסקטור הגז
שותפות חיפושי הגז רציו יהש השמיכה לרכז עניין. בימים האחרונים הגיעה המנייה למחיר שיא ברקע לתחילת קידוח האקספלורציה במבנה 'לווייתן'. אתמול התממשה המנייה בשיעור של 7.7% ברקע להמלצות בתי השקעות להיחשף לקידוח באמצעות יתר השותפות בו ודיווחים כי המשטרה תחקור את מעורבות העולם התחתון בבוררות שהתקיימה בין השותף הכללי של השותפות לבין חברת גלובוס.
בהמשך היום רציו פרסמה הבהרה ומסרה: "השותפות אינה צד לסכסוך האמור ולהליכים השונים בקשר עמו, אלא השותף הכללי ובעלי השליטה בו".
חברת ספן לא מתייאשת. אחרי שמשרד התשתיות הודיע על הקפאת העברת הזכויות ברשיונות השונים לחיפוש גז ונפט ובכך פגע בהסכם החברה לרכישת נתח מרשיון שרית, מצאה החברה פיתרון יצירתי - יבוטל התנאי המתלה בו נדרש אישור הממונה על נכסי הנפט לשם הוצאת העסקה לפועל והחברה והחברה בכל מקרה תקבל את כל טובות ההנאה שיצמחו מהזכויות.
ההתפתחויות בתחום מפת השליטה על רישיונות החיפוש הימיים נמשכות. חברת עופר השקעות הודיעה היום כי חתמה על הסכם לרכישת 50% בשותפות המוגבלת איי.פי.סי (IPC) נפט וגז. במסגרת ההסכם, תרכוש הקבוצה המשותפת לאחים סמי ויולי עופר מחצית מהשותפות, המחזיקה ב- 13.6% ברישיונות חיפושי הגז הימיים 'שרה' ו'מירה'.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
