הבורסה ביום הססני בשיא: המעו"ף המשיך לטפס, כיל, רציו ואפריקה ריכזו עניין

מדד המעו"ף סגר בעלייה קלה לרמת שיא חדשה של 1,256 נקודות. ברמה שבועית זינק 3.35%. רציו נפלה השבוע 6.2% בעוד אבנר הוסיפה 7.5%

הבורסה בשיא חדש: יום מסחר הססני למדי ננעל בבורסה בתל אביב סביב רמות הבסיס, לאחר שהמשקיעים בחרו לקחת פסק זמן אחרי הריצה החזקה שנרשמה השבוע במניות אשר שלחה את מדד המניות המוביל לקבוע שיא חדש.

מדד המעו"ף שהספיק לטפס הבוקר ל-1,258 נקודות סגר לבסוף בעלייה קלה של 0.12% לרמה של 1,256 נקודות. מדד ת"א 75 גם נותר כמעט ללא שינוי. ומדד הבנקים טיפס 0.65% ומדד היתר 50 עלה ב-0.7%. מחזור המסחר הסתכם ב-1.81 מיליארד שקלים כאשר כיל ריכזה את מחזור המסחר הגבוה ביותר ואחריה רציו.

בהסתכלות שבועית, היה זה אחד השבועות החזקים בתקופה האחרונה. מדד המעו"ף הוסיף 3.35% ומדד ת"א 75 זינק ב-4.7%. מניית רציו נפלה השבוע 6.2% בעוד מניות אבנר ודלק קידוחים הוסיפו 7.5% ו-5.7% בהתאמה ברקע להסטת כספים.

נציין כי מחר יפורסם מדד המחירים לצרכן. לפי הערכות של כלכלנים בשוק, המדד לחודש ספטמבר ירשום עלייה של עד 0.4%. הבוקר, פורסם מדד מנהלי הרכש לחודש ספטמבר שהצביע על עלייה קלה של 0.3% לרמה של 50.9% אך נותר קרוב לגבול המבחין בין התרחבות להתכווצות בפעילות.

ממשיך לראות שחור

נוריאל רוביני מאוניברסיטת ניו יורק רואה סיכוי של 35-40% לכך שארה"ב תיכנס למיתון נוסף ותעיב בכך על הכלכלה העולמית כולה. "הצמיחה כל כך נמוכה כך שזה מרגיש כמו מיתון גם אם מבחינה טכנית לא מדובר במיתון", אמר רוביני היום (ה') בכנס בסיאול שבדרום קוריאה. הוא הוסיף, כי הצמיחה בארה"ב עלולה לרדת לרמה של 1% בלבד עד סוף השנה, לאחר שצמחה ב-1.7% ברבעון השני.

המעו"ף כבש עוד שיא

מדד המעו"ף כבש השבוע רמת שיא חדשה. הציפיות להשקת תוכנית תמריצים מצד הבנק המרכזי בארה"ב ודו"חות חיוביים של JP מורגן ואינטל שלחו את שוק המניות המקומי קדימה.

המסחר בעולם

בוול סטריט נפתח יום המסחר במגמה מעורבת, כאשר המדדים המובילים נצמדים לרמות הבסיס. באירופה מתנהל המסחר במגמה מעורבת - מדד הפוסטי הבריטי עבר מעלייה של ב-0.33% לירידה של 0.4%, מדד הקאק הצרפתי עבר לירידה של 0.14% ואילו מדד הדאקס הגרמני עולה כעת ב-0.4%.

המניות באסיה סגרו את יום המסחר בעליות בולטות, בהובלת חברות המשאבים המתודלקות ע"י עלייה נוספת במחירי הסחורות. מדד הניקיי 225 היפני זינק 1.91% ובאוסטרליה עלה מדד ה-S&P/ASX 200 ב-1.71%.

מניות במרכז

חברת אפריקה המשיכה לבלוט גם היום. מניית החברה השלימה עלייה שבועית של 10.4% ברקע למכירת 50 ממלונות אפריקה ישראל תמורת 180 מיליון שקלים. כמו כן, תרמו להתאוששות במנייה העליות שנרשמו במניות חברה הבת, אפי פיתוח.

חברת טאואר הודיעה היום על מינויו של ד"ר פרנץ ריידלברגר למנהל המכירות שלה באירופה על מנת להגדיל את הנוכחות והפעילות העסקית של החברה באזור, תוך התמקדות בשווקים ייחודיים הצומחים במהירות ביבשת.

חברת בריינסוויי הודיעה על תוצאות טובות בניסוי שערכה לבחינת ההשפעה של גירוי מגנטי על החדירות במחסום דם-מוח בבעלי חיים, דבר העשוי להעיד על פוטנציאל למציאת טיפולים קליניים נוספים תוך שימוש בקסדה של החברה

מאוחר אמש אישרה חברת פרטנר, בשליטת אילן בן דב, את הידיעות בדבר רכישת חברת סמייל 012 מידיו של יוסי מימן בתמורה לכ-1.5 מיליארד שקל.

חברת ביוליין חתמה על הסכם בלעדי לרכישת זכויות לפיתוח ומסחור תרופה לטיפול בירידת המשקל המתרחשת בחולי סרטן, הידועה ככחשת, מחברת התרופות השוויצרית סנטרה (Santhera).

התפתחויות בסקטור הגז

שותפות חיפושי הגז רציו יהש השמיכה לרכז עניין. בימים האחרונים הגיעה המנייה למחיר שיא ברקע לתחילת קידוח האקספלורציה במבנה 'לווייתן'. אתמול התממשה המנייה בשיעור של 7.7% ברקע להמלצות בתי השקעות להיחשף לקידוח באמצעות יתר השותפות בו ודיווחים כי המשטרה תחקור את מעורבות העולם התחתון בבוררות שהתקיימה בין השותף הכללי של השותפות לבין חברת גלובוס.

בהמשך היום רציו פרסמה הבהרה ומסרה: "השותפות אינה צד לסכסוך האמור ולהליכים השונים בקשר עמו, אלא השותף הכללי ובעלי השליטה בו".

חברת ספן לא מתייאשת. אחרי שמשרד התשתיות הודיע על הקפאת העברת הזכויות ברשיונות השונים לחיפוש גז ונפט ובכך פגע בהסכם החברה לרכישת נתח מרשיון שרית, מצאה החברה פיתרון יצירתי - יבוטל התנאי המתלה בו נדרש אישור הממונה על נכסי הנפט לשם הוצאת העסקה לפועל והחברה והחברה בכל מקרה תקבל את כל טובות ההנאה שיצמחו מהזכויות. לסיפור המלא

ההתפתחויות בתחום מפת השליטה על רישיונות החיפוש הימיים נמשכות. חברת עופר השקעות הודיעה היום כי חתמה על הסכם לרכישת 50% בשותפות המוגבלת איי.פי.סי (IPC) נפט וגז. במסגרת ההסכם, תרכוש הקבוצה המשותפת לאחים סמי ויולי עופר מחצית מהשותפות, המחזיקה ב- 13.6% ברישיונות חיפושי הגז הימיים 'שרה' ו'מירה'.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".