הבורסה ביום הססני בשיא: המעו"ף המשיך לטפס, כיל, רציו ואפריקה ריכזו עניין
הבורסה בשיא חדש: יום מסחר הססני למדי ננעל בבורסה בתל אביב סביב רמות הבסיס, לאחר שהמשקיעים בחרו לקחת פסק זמן אחרי הריצה החזקה שנרשמה השבוע במניות אשר שלחה את מדד המניות המוביל לקבוע שיא חדש.
מדד המעו"ף שהספיק לטפס הבוקר ל-1,258 נקודות סגר לבסוף בעלייה קלה של 0.12% לרמה של 1,256 נקודות. מדד ת"א 75 גם נותר כמעט ללא שינוי. ומדד הבנקים טיפס 0.65% ומדד היתר 50 עלה ב-0.7%. מחזור המסחר הסתכם ב-1.81 מיליארד שקלים כאשר כיל ריכזה את מחזור המסחר הגבוה ביותר ואחריה רציו.
בהסתכלות שבועית, היה זה אחד השבועות החזקים בתקופה האחרונה. מדד המעו"ף הוסיף 3.35% ומדד ת"א 75 זינק ב-4.7%. מניית רציו נפלה השבוע 6.2% בעוד מניות אבנר ודלק קידוחים הוסיפו 7.5% ו-5.7% בהתאמה ברקע להסטת כספים.
נציין כי מחר יפורסם מדד המחירים לצרכן. לפי הערכות של כלכלנים בשוק, המדד לחודש ספטמבר ירשום עלייה של עד 0.4%. הבוקר, פורסם מדד מנהלי הרכש לחודש ספטמבר שהצביע על עלייה קלה של 0.3% לרמה של 50.9% אך נותר קרוב לגבול המבחין בין התרחבות להתכווצות בפעילות.
ממשיך לראות שחור
נוריאל רוביני מאוניברסיטת ניו יורק רואה סיכוי של 35-40% לכך שארה"ב תיכנס למיתון נוסף ותעיב בכך על הכלכלה העולמית כולה. "הצמיחה כל כך נמוכה כך שזה מרגיש כמו מיתון גם אם מבחינה טכנית לא מדובר במיתון", אמר רוביני היום (ה') בכנס בסיאול שבדרום קוריאה. הוא הוסיף, כי הצמיחה בארה"ב עלולה לרדת לרמה של 1% בלבד עד סוף השנה, לאחר שצמחה ב-1.7% ברבעון השני.
המעו"ף כבש עוד שיא
מדד המעו"ף כבש השבוע רמת שיא חדשה. הציפיות להשקת תוכנית תמריצים מצד הבנק המרכזי בארה"ב ודו"חות חיוביים של JP מורגן ואינטל שלחו את שוק המניות המקומי קדימה.
המסחר בעולם
בוול סטריט נפתח יום המסחר במגמה מעורבת, כאשר המדדים המובילים נצמדים לרמות הבסיס. באירופה מתנהל המסחר במגמה מעורבת - מדד הפוסטי הבריטי עבר מעלייה של ב-0.33% לירידה של 0.4%, מדד הקאק הצרפתי עבר לירידה של 0.14% ואילו מדד הדאקס הגרמני עולה כעת ב-0.4%.
המניות באסיה סגרו את יום המסחר בעליות בולטות, בהובלת חברות המשאבים המתודלקות ע"י עלייה נוספת במחירי הסחורות. מדד הניקיי 225 היפני זינק 1.91% ובאוסטרליה עלה מדד ה-S&P/ASX 200 ב-1.71%.
מניות במרכז
חברת אפריקה המשיכה לבלוט גם היום. מניית החברה השלימה עלייה שבועית של 10.4% ברקע למכירת 50 ממלונות אפריקה ישראל תמורת 180 מיליון שקלים. כמו כן, תרמו להתאוששות במנייה העליות שנרשמו במניות חברה הבת, אפי פיתוח.
חברת טאואר הודיעה היום על מינויו של ד"ר פרנץ ריידלברגר למנהל המכירות שלה באירופה על מנת להגדיל את הנוכחות והפעילות העסקית של החברה באזור, תוך התמקדות בשווקים ייחודיים הצומחים במהירות ביבשת.
חברת בריינסוויי הודיעה על תוצאות טובות בניסוי שערכה לבחינת ההשפעה של גירוי מגנטי על החדירות במחסום דם-מוח בבעלי חיים, דבר העשוי להעיד על פוטנציאל למציאת טיפולים קליניים נוספים תוך שימוש בקסדה של החברה
מאוחר אמש אישרה חברת פרטנר, בשליטת אילן בן דב, את הידיעות בדבר רכישת חברת סמייל 012 מידיו של יוסי מימן בתמורה לכ-1.5 מיליארד שקל.
חברת ביוליין חתמה על הסכם בלעדי לרכישת זכויות לפיתוח ומסחור תרופה לטיפול בירידת המשקל המתרחשת בחולי סרטן, הידועה ככחשת, מחברת התרופות השוויצרית סנטרה (Santhera).
התפתחויות בסקטור הגז
שותפות חיפושי הגז רציו יהש השמיכה לרכז עניין. בימים האחרונים הגיעה המנייה למחיר שיא ברקע לתחילת קידוח האקספלורציה במבנה 'לווייתן'. אתמול התממשה המנייה בשיעור של 7.7% ברקע להמלצות בתי השקעות להיחשף לקידוח באמצעות יתר השותפות בו ודיווחים כי המשטרה תחקור את מעורבות העולם התחתון בבוררות שהתקיימה בין השותף הכללי של השותפות לבין חברת גלובוס.
בהמשך היום רציו פרסמה הבהרה ומסרה: "השותפות אינה צד לסכסוך האמור ולהליכים השונים בקשר עמו, אלא השותף הכללי ובעלי השליטה בו".
חברת ספן לא מתייאשת. אחרי שמשרד התשתיות הודיע על הקפאת העברת הזכויות ברשיונות השונים לחיפוש גז ונפט ובכך פגע בהסכם החברה לרכישת נתח מרשיון שרית, מצאה החברה פיתרון יצירתי - יבוטל התנאי המתלה בו נדרש אישור הממונה על נכסי הנפט לשם הוצאת העסקה לפועל והחברה והחברה בכל מקרה תקבל את כל טובות ההנאה שיצמחו מהזכויות.
ההתפתחויות בתחום מפת השליטה על רישיונות החיפוש הימיים נמשכות. חברת עופר השקעות הודיעה היום כי חתמה על הסכם לרכישת 50% בשותפות המוגבלת איי.פי.סי (IPC) נפט וגז. במסגרת ההסכם, תרכוש הקבוצה המשותפת לאחים סמי ויולי עופר מחצית מהשותפות, המחזיקה ב- 13.6% ברישיונות חיפושי הגז הימיים 'שרה' ו'מירה'.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
