הבורסה ביום הססני בשיא: המעו"ף המשיך לטפס, כיל, רציו ואפריקה ריכזו עניין

מדד המעו"ף סגר בעלייה קלה לרמת שיא חדשה של 1,256 נקודות. ברמה שבועית זינק 3.35%. רציו נפלה השבוע 6.2% בעוד אבנר הוסיפה 7.5%

הבורסה בשיא חדש: יום מסחר הססני למדי ננעל בבורסה בתל אביב סביב רמות הבסיס, לאחר שהמשקיעים בחרו לקחת פסק זמן אחרי הריצה החזקה שנרשמה השבוע במניות אשר שלחה את מדד המניות המוביל לקבוע שיא חדש.

מדד המעו"ף שהספיק לטפס הבוקר ל-1,258 נקודות סגר לבסוף בעלייה קלה של 0.12% לרמה של 1,256 נקודות. מדד ת"א 75 גם נותר כמעט ללא שינוי. ומדד הבנקים טיפס 0.65% ומדד היתר 50 עלה ב-0.7%. מחזור המסחר הסתכם ב-1.81 מיליארד שקלים כאשר כיל ריכזה את מחזור המסחר הגבוה ביותר ואחריה רציו.

בהסתכלות שבועית, היה זה אחד השבועות החזקים בתקופה האחרונה. מדד המעו"ף הוסיף 3.35% ומדד ת"א 75 זינק ב-4.7%. מניית רציו נפלה השבוע 6.2% בעוד מניות אבנר ודלק קידוחים הוסיפו 7.5% ו-5.7% בהתאמה ברקע להסטת כספים.

נציין כי מחר יפורסם מדד המחירים לצרכן. לפי הערכות של כלכלנים בשוק, המדד לחודש ספטמבר ירשום עלייה של עד 0.4%. הבוקר, פורסם מדד מנהלי הרכש לחודש ספטמבר שהצביע על עלייה קלה של 0.3% לרמה של 50.9% אך נותר קרוב לגבול המבחין בין התרחבות להתכווצות בפעילות.

ממשיך לראות שחור

נוריאל רוביני מאוניברסיטת ניו יורק רואה סיכוי של 35-40% לכך שארה"ב תיכנס למיתון נוסף ותעיב בכך על הכלכלה העולמית כולה. "הצמיחה כל כך נמוכה כך שזה מרגיש כמו מיתון גם אם מבחינה טכנית לא מדובר במיתון", אמר רוביני היום (ה') בכנס בסיאול שבדרום קוריאה. הוא הוסיף, כי הצמיחה בארה"ב עלולה לרדת לרמה של 1% בלבד עד סוף השנה, לאחר שצמחה ב-1.7% ברבעון השני.

המעו"ף כבש עוד שיא

מדד המעו"ף כבש השבוע רמת שיא חדשה. הציפיות להשקת תוכנית תמריצים מצד הבנק המרכזי בארה"ב ודו"חות חיוביים של JP מורגן ואינטל שלחו את שוק המניות המקומי קדימה.

המסחר בעולם

בוול סטריט נפתח יום המסחר במגמה מעורבת, כאשר המדדים המובילים נצמדים לרמות הבסיס. באירופה מתנהל המסחר במגמה מעורבת - מדד הפוסטי הבריטי עבר מעלייה של ב-0.33% לירידה של 0.4%, מדד הקאק הצרפתי עבר לירידה של 0.14% ואילו מדד הדאקס הגרמני עולה כעת ב-0.4%.

המניות באסיה סגרו את יום המסחר בעליות בולטות, בהובלת חברות המשאבים המתודלקות ע"י עלייה נוספת במחירי הסחורות. מדד הניקיי 225 היפני זינק 1.91% ובאוסטרליה עלה מדד ה-S&P/ASX 200 ב-1.71%.

מניות במרכז

חברת אפריקה המשיכה לבלוט גם היום. מניית החברה השלימה עלייה שבועית של 10.4% ברקע למכירת 50 ממלונות אפריקה ישראל תמורת 180 מיליון שקלים. כמו כן, תרמו להתאוששות במנייה העליות שנרשמו במניות חברה הבת, אפי פיתוח.

חברת טאואר הודיעה היום על מינויו של ד"ר פרנץ ריידלברגר למנהל המכירות שלה באירופה על מנת להגדיל את הנוכחות והפעילות העסקית של החברה באזור, תוך התמקדות בשווקים ייחודיים הצומחים במהירות ביבשת.

חברת בריינסוויי הודיעה על תוצאות טובות בניסוי שערכה לבחינת ההשפעה של גירוי מגנטי על החדירות במחסום דם-מוח בבעלי חיים, דבר העשוי להעיד על פוטנציאל למציאת טיפולים קליניים נוספים תוך שימוש בקסדה של החברה

מאוחר אמש אישרה חברת פרטנר, בשליטת אילן בן דב, את הידיעות בדבר רכישת חברת סמייל 012 מידיו של יוסי מימן בתמורה לכ-1.5 מיליארד שקל.

חברת ביוליין חתמה על הסכם בלעדי לרכישת זכויות לפיתוח ומסחור תרופה לטיפול בירידת המשקל המתרחשת בחולי סרטן, הידועה ככחשת, מחברת התרופות השוויצרית סנטרה (Santhera).

התפתחויות בסקטור הגז

שותפות חיפושי הגז רציו יהש השמיכה לרכז עניין. בימים האחרונים הגיעה המנייה למחיר שיא ברקע לתחילת קידוח האקספלורציה במבנה 'לווייתן'. אתמול התממשה המנייה בשיעור של 7.7% ברקע להמלצות בתי השקעות להיחשף לקידוח באמצעות יתר השותפות בו ודיווחים כי המשטרה תחקור את מעורבות העולם התחתון בבוררות שהתקיימה בין השותף הכללי של השותפות לבין חברת גלובוס.

בהמשך היום רציו פרסמה הבהרה ומסרה: "השותפות אינה צד לסכסוך האמור ולהליכים השונים בקשר עמו, אלא השותף הכללי ובעלי השליטה בו".

חברת ספן לא מתייאשת. אחרי שמשרד התשתיות הודיע על הקפאת העברת הזכויות ברשיונות השונים לחיפוש גז ונפט ובכך פגע בהסכם החברה לרכישת נתח מרשיון שרית, מצאה החברה פיתרון יצירתי - יבוטל התנאי המתלה בו נדרש אישור הממונה על נכסי הנפט לשם הוצאת העסקה לפועל והחברה והחברה בכל מקרה תקבל את כל טובות ההנאה שיצמחו מהזכויות. לסיפור המלא

ההתפתחויות בתחום מפת השליטה על רישיונות החיפוש הימיים נמשכות. חברת עופר השקעות הודיעה היום כי חתמה על הסכם לרכישת 50% בשותפות המוגבלת איי.פי.סי (IPC) נפט וגז. במסגרת ההסכם, תרכוש הקבוצה המשותפת לאחים סמי ויולי עופר מחצית מהשותפות, המחזיקה ב- 13.6% ברישיונות חיפושי הגז הימיים 'שרה' ו'מירה'.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.