הטעות הגדולה ביותר של משקיעי המט"ח
במסגרת סדנאות והרצאות למשקיעים ואירגונים אותם אנו עורכים בתחום קבלת החלטות אני נשאל תכופות על ידי המשתתפים "מהי הטעות הגדולה ביותר של משקיעי המט"ח?". השואלים מצפים לתשובה מתוחכמת וארוכה, ברם התשובה פשוטה ? המשקיע הממוצע לא יודע לחתוך הפסדים, האמירה נכונה בכל שוק, אולם כיוון שתחום המט"ח מאופיין במינוף גבוה ותאווה לרווחים גדולים יותר, המשמעות של הצמדות לפוזיציה ואי חיתוך הפסדים היא קריטית.
וורן באפט הטיב להגדיר את הבעיה כשאמר "משך האחזקה המועדף עליינו הוא לנצח", קיימת נטייה טבעית של המשקיע להמשיך ולהחזיק בנכס מפסיד על מנת לא להכיר בהפסד, הגיון המשקיע אומר שכל עוד הוא מחזיק בנכס יש סיכוי שהמחיר יעלה והמשקיע לא ירשום הפסד. תיאורטית לזמן קצוב המשקיע צודק כמובן אולם אי הכרה בהפסד בעיקר בעסקאות מט"ח כאשר המשקיע משתמש במינוף גבוה יביא במקרים רבים להפסד ולאובדן הפוזיציה כולה.
מה יכול המשקיע לעשות על מנת להימנע מהמצב בו אובדת ההשקעה כולה?
התשובה כמובן הוא שימוש קשיח בנקודת עצירה stop loss. רוב המשקיעים יודעים את זה , הם אפילו מתכננים את זה כך, בתחילה פועל ההגיון אולם מרגע שהפוזיציה נפתחה וההפסד נצבר המשקיע השכיח אינו פועל על פי הרציונל שהינחה אותו בשלב תכנון ההשקעה, רוב המשקיעים פועלים "מהבטן" שנאת ההפסד, אי היכולת להכיר בהפסד, הרצון ליטול סיכונים גדולים יותר בזמן הפסד כפי שמצא מחקרם של כהנמן וטברסקי משתלטים על המשקיע וקובעים את התנהגותו, נקודת העצירה פשוט זזה באופן שוטף עד שהיא מאבדת את המשמעות שלה.
אנו סובלים מאופטימיות בלתי רציונאלית, כמו דברים אחרים בחיים האישיים והאירגונים קיים כשל בין תכנון לבין ביצוע והניהול על פי יעדים הופך לעוד אמירה ריקה מתוכן.
טעויות והפסדים הינם חלק שכיח משגרת יומם של העוסקים במט"ח , כולנו פוגשים בהם, הסוחר הטוב הינו הסוחר אשר משכיל להבין שהם חלק מהפעילות. המשקיע האגדי ג'ורג' סורוס הטיב לבטא זאת באומרו "אני כנראה עושה את אותה כמות של טעויות כמו כולם רק שאני יודע לחתוך אותם מהר יותר"
אז מה עושים? קובעים נקודת עצירה בה מקבעים הפסד, לא נותנים לשום הסחה או מידע חדש לשנות את הנקודה הזאת, מודעים ל'אני הפנימי' שלנו שמסרב להכיר בהפסד נלחמים בו ומנצחים. מכירים בקשר ההכרחי בין תכנון לביצוע ומבינים שלעיתים אנו חוטאים באופטימיות בלתי רציונאלית.
מאת: אלי אברמוביץ ודיוויד סלומון ממקימי המכון הישראלי לקבלת החלטות עוסקים בטיוב תהליכי קבלת החלטות של אירגונים, מנהלים ומשקיעים פרטיים. כמו כן, משמשים יועצים אסטרטגים ומנהלי משא ומתן עבור אירגונים בארץ ובחו"ל. לשאלות [email protected]
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
