לחושדים בגל העליות: איך להגן על תיק של 100 אלף שקל?

יונתן קריספין (דוביד) סוקר את התנהלות המדד המוביל ונותן אסטרטגיות מסחר

מדד המעו"ף חיובי בחול המועד עד כה, כאשר הוא נמצא ברמות ה-1,030 נק', עליה של 2% מיום ה' שעבר. מחזורי המסחר על 1.2 מיליארד שקלים בממוצע וזאת כיאה לכך שלא מעט סוחרים נמצאים בחופש. את מדד המעו"ף אני מאפיין כחיובי מרמת ה-960 מאז אני מלוה אותו בסקירות כחיובי, כאשר באחרונה נתתי את רמת ה-990 כתמיכה לשוק חיובי. המדד ירד השבוע ל-995 בחן את רמת ה-1000 שהפכה לתמיכה משמעותית להמשך גל העליה בשוק. היכן יש מכשולים בדרך למעלה? רמת ה-1040-1055 אמורה להזמין מוכרים לשוק (טכנית), או לעכב ניסיונות עליה נוספים של השוק לתקופת מה. בירידות, אזור ה-1000-1016 אמור להזמין קונים, באם מתממשים לשם. מהנאמר ניתן להסיק שהמגמה של השוק נמצאת כרגע לסוחרי אופ' בתחום 1000-1050. מה יבטל את מגמת העליה? ירידה מהשפל הדו שבועי מתחת ל-1000 הנק'. רמת ה1000 נק' במדד המעו"ף חשובה פסיכולוגית לסוחרים שכן כאשר נישברה ב-2008 כלפי מטה הניבה תובנה לירידות שערים חדות שהתקיימו אחרי ירידה מ-965 בזמנו. ב2006-7 עליה מעל רמת ה-1,000 נתנה את התנופה לעליות משמעותיות עד 1,240 - שיא של כל הזמנים. ובכל זאת במבט על כלל השוק, מזמין חשדנות כלפי העליות, אך לא ללכת ראש בקיר. למה חשדנות? כי הייתי מצפה ממדדי מישנה להצטרף למגמה כמו מדד הנדלן, שמעבר שלו מעל רמת ה-290 נותן איתות חיובי עם סטופלוס ב-265. יש לא מעט סוחרים שלא מאמינים לעליות בשוק ומביטים על המדד ברמות ה-1000 כיקר. האם זה נכון? יקר זה עניין יחסי. המשבר של 2008 הוריד את הבורסות נמוך לשפל של 50 אחוז ויותר מהשיא, בגלל שתימחרו אותו כמשבר הגדול ביותר מאז שנות ה-30 במאה הקודמת. כאשר ראו בשווקים שהממשלות נחרצות בטיפול, יצאו השווקים לתיקון המאורע והגיעו עד הלום. כל מי שחושב שהמשבר עדין כאן, לא קשוב להודעות בנק ישראל על שיפור במדד המשולב, על יציבות האבטלה, על ציפיות לצמיחה. כל אלה הניבו את החזרה המהירה מעלה. מי שקונה היום מניות, תעודות סל, יכול לבצע לעצמו קניה עם הגנה באופ' מעוף שאכתוב עליה בהמשך. מי שקונה ללא הגנה, פשוט צריך לקחת בחשבון שבירידה מרמת ה-980-90 לטווח ארוך יחסית הוא ימקם סטופ. במה כדאי להתמקד? מדד הנדלן, מדד התלטק, מדד ת"א 75. יש תעודות סל על המדדים הללו, והם יכולים להניב תשואה עודפת באוירה חיובית. לכל סיכוי יש סיכון, לכן קונים עם סכום שישנים איתו בלילה. ככלל, השקעה שלא ישנים איתה טוב בלילה אומרת שהסכום גדול מידי על המשקיע והוא עשוי למכור ברגע הראשון שימרטו עצביו. אופציות מעו"ף: הגנה למדד המעוף:קניה של פוט 1,020 ב-2000 שקל. כתיבה של קול 1,070 ב800 שקל. נותן הגנה למי שקונה היום 100 אלף מדד מעוף, מרמת ה-1008 ומטה. רווח פוטנציאלי של 4 אחוז החודש באם השוק ממשיך לעלות, עד 1070. במתכונת הנוכחית פוטנציאל ההפסד הוא כ-22 נק' ופוטנציאל הרווח כ-40 נק' על מדד המעוף. הפרמיות: אופציות המעוף הן פרמיות שהחיות שלהן היא לחודש. שבוע שעבר רשמתי על מיסוס פרמיות ונתתי דוגמא פוטנציאלית על פוט 960 וקול 1070. הפרמיות, על אף העליה השבועית של 20 נק', איבדו 400 שקלים לזוג כתוב. כמובן שמי שכותב עם הגנות, וזה הרצוי, הרוויח 150 שקל לזוג, ללא מאמץ מיוחד. בדברים הללו צריך לקחת רווח, אבל כל עוד המדד נימצא בין 1000 ל1050 ניתן למשוך עם זה. הפוזיציות הפתוחות של הסוחרים נמצאות ברמות ה-970-80 וכרגע הן לא משחקות תפקיד בשוק. למעשה, השוק נמצא בקצה טווח כתבני האוכפים שם. עדיין אין סימנים לתוספות ועיבוי כתיבות באזורים אחרים של המדד. כרגע תחום המדד הוא תנועה בין 1050 ל-1000, מי שכותב פרמיות יכול להישען על הנחה זאת כל עוד היא קיימת והתחום לא ניפרץ. סטיית התקן על 24 כרגע, כאשר נכס הבסיס עם סטיה נמוכה מכך בערך על 21, מה שאומר שהפרמיות יקרות עדיין לעומת התנודתיות של מדד המעוף, אבל זה עדין לא מזמין כותבי אופ' רבים לשוק. אולי אחרי חול המועד, יחזרו בשקיקה. כתיבת אוכפים על אזור 1020 מניבה כעת תחום רווח בין 970 ל-1070. אוכף זה אומר שכותבים את קול 1020 ופוט 1020. אם המדד נישאר מעל 1000 ומתחת ל-1050 בזמן הקרוב, זה יניב רווח נאה. לשים לב אם יוצאים מהתחום. חו"ל: מדד ה-sp ניתקל בחומה בצורה ברמת ה-1080 וירד ל-1030. כרגע הוא תחום בין 1030 ל-1080 ויציאה תוביל למהלך ל1000 או ל1120, וזה ישפיע עלינו כבורסה. זהב: מגן מפני אינפלציה, בשיא כל הזמנים, רמת ה-980 בזהב היא סטופ ללונג, כאשר ניתן להיות עליו בלונג דרך תעודות סל בארץ או בחו"ל. מאת: יונתן קריספין (דוביד), מרצה לאופציות מעו"ף במכללת מגמות ומנהל פורום מעו"ף ב'תפוז' * אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"

בעלי דירות מגורים ונכסים מסחריים שנפגעו ישירות מירי טילים מאיראן ועומדים בתנאי הזכאות - יוכלו להגיש תביעה מקוונת לקבלת פיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, לתקופת השיקום שתיקבע; המועד האחרון להגשה - שלושה חודשים מיום הנזק

צלי אהרון |


רשות המסים פתחה היום את המערכת המקוונת להגשת תביעות פיצוי על אובדן הכנסות משכר דירה, עבור בעלי נכסים שנפגעו ישירות מירי הטילים מאיראן במהלך מבצע "עם כלביא".

הזכאות חלה הן על דירות מגורים והן על נכסים מסחריים בבעלות פרטית, כגון חנויות או מחסנים, והיא מותנית בעמידה בשלושה תנאים מצטברים: שהנכס היה מושכר ביום קרות הנזק או במהלך שלושת החודשים שקדמו לו, שבשל הפגיעה לא ניתן להשתמש בו במשך לפחות חודש, ושבעל הנכס לא קיבל שכר דירה בתקופת השיקום.

מי שעומד בתנאים יהיה זכאי לפיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, למשך תקופת השיקום כפי שתקבע על ידי קרן הפיצויים.


איך מגישים?



את הבקשה יש להגיש דרך האתר, בצירוף המסמכים הנדרשים, ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד הפגיעה. ברשות מדגישים כי במקרים שבהם השוכר ממשיך לשלם שכר דירה ומקבל מימון לדיור חלופי מהקרן - לבעל הנכס לא תינתן זכאות לפיצוי, שכן בפועל לא נגרם לו הפסד הכנסה.

בעלי דירות שהן חלק מעסק, כמו חברות בע"מ, נכללים במסלול פיצוי נפרד לעסקים, בהתאם להיקף המחזור ולסוג הפגיעה, עם אפשרות לקבלת פיצוי עבור תקופה של עד חצי שנה לנכסים שנפגעו ישירות.


נוסחא פשוטה לחישוב הפיצוי


כדי להמחיש את הפיצוי בפועל, ניתן דוגמה פשוטה: בעל דירה ששכר הדירה האחרון שקיבל עמד על 5 אלף שקל, וקרן הפיצויים קבעה כי תקופת השיקום תימשך שלושה חודשים, יהיה זכאי לפיצוי כולל של 5 אלף שקל - הכל בכפוף למה שתקבע הרשות. מבחינת המנגנון, מדובר במודל פיצוי שמבוסס על מתווים קודמים שהופעלו במבצעים צבאיים כמו "צוק איתן" ו"שומר החומות", אך עם התאמות רלוונטיות לאופי הפגיעה הנוכחית, כאשר התנאים המרכזיים נותרו דומים: דרישת השכירות הפעילה בסמוך למועד הנזק, היעדר אפשרות שימוש בנכס, והוכחת אובדן הכנסה בפועל.

בעת ההגשה, חשוב להקפיד על צירוף כל המסמכים הדרושים – חוזה שכירות בתוקף, הוכחת תשלום אחרון משוכר, ולעיתים גם חוות דעת שמאית על הנזק - ולבדוק מראש שכל הנתונים תואמים ומדויקים, שכן טעויות בפרטים או חוסרים במסמכים עלולים לעכב את הטיפול בתביעה ואף להביא לדחייתה.



מה תהיה ההשפעה על שוק השכירות?


מעבר למענה הישיר לבעלי הנכסים שנפגעו, הפיצוי עשוי להשפיע גם על שוק השכירות באזורים שנפגעו. במידה וההליך יהיה מהיר והכספים יועברו ללא עיכובים (מה שלא סביר להניח שיקרה), בעלי הנכסים יוכלו לשקם את הדירות ולהחזירן לשוק בזמן קצר, מה שיתרום לבלימת עליות בשכר הדירה באזור הנפגע.

מנגד, אם תהליך השיקום יתארך - בין אם בשל זמני תיקון ממושכים ובין אם עקב בירוקרטיה, ההיצע באזור יישאר מצומצם, והדבר עלול להביא להמשך מחסור וללחץ כלפי מעלה במחירים.  כבר כתבנו על הנושא והראנו ששכר הדירה בדרך למעלה - הנה הסיבה.

מהשטח עולות גם שאלות ותהיות שייתכן שיופנו לרשות המסים: מה הדין אם הדירה הייתה בתהליך השכרה אך טרם אוכלסה בפועל ביום קרות הנזק? האם בעלי דירות שהושכרו לטווח קצר באמצעות פלטפורמות כמו Airbnb זכאים אף הם לפיצוי? ומה קורה במקרים של חוזה שכירות בעל פה או ללא חתימות פורמליות? סוגיות כאלה עשויות לדרוש הבהרות או עדכונים בהנחיות הקרן.

בנוסף, ברשות המסים עשויים להציג נתונים על היקף התביעות הצפוי בהמשך, המבוסס על מספר הנכסים שנפגעו במבצע.