הפאניקה לא תשוב בקרוב, ואלו הסיבות

שנה אחרי קריסת ליהמן ברדרס, העולם עסוק בשאלה אחת: האם המשבר מאחורינו או שאנו בפתחו של משבר נוסף? אלדד ברק, מנכ"ל אפריקה בית השקעות, מעריך שהמשק העולמי חוזר לצמיחה, ויש לו כמה חיזוקים לכך
אלדד ברק |

שנה אחרי הקריסה המהדהדת של ליהמן ברדרס, שהובילה לקריסת השווקים הפיננסיים, נדמה שהעולם כולו עסוק בשאלה אחת: האם המשבר מאחורינו, או שמא השווקים רק לוקחים אתנחתא ולפנינו גל נוסף של ירידות חדות? השאלה הזו מרחפת היום מעל הבורסות בעולם ומטרידה לא רק את המומחים אלא גם מיליוני משקיעים ברחבי הגלובוס.

כמה מומחים אף פרסמו נבואות זעם, המזהירות מקריסה נוספת של השווקים. אני חולק עליהם. להערכתי, ישנן עדויות רבות לשובו של המשק העולמי לצמיחה. לא נדון בכולן, מן הסתם, אבל יש כמה נקודות מעניינות שכדאי לשים לב אליהן.

מיזוגים ורכישות

עדות חשובה לעלייה בביטחון העסקים מהווה ההתעוררות בתחום המיזוגים והרכישות. עסקים מוכנים להתרחב באמצעות רכישה כאשר משתפרת יכולתם לחזות מגמות עיקריות בענף הפעילות שלהם ובפרט את התנהגות הביקושים, כאשר נראית התעוררות בביקושים אלה וכאשר ניתן להשיג אשראי לצורך מימון הרכישה.

בחודשים האחרונים משקיעים אסטרטגיים (חברות המעוניינות לבצע רכישות בעלות משמעות סינרגטית לפעילותן) מגבירים את פעילותם יותר ויותר, אף שהיקף העסקאות עדיין נמוך בכמחצית מזה שהתבצע בתקופה המקבילה אשתקד. הסמן הבולט להתעוררות הייתה רכישת יצרן השוקולדים האנגלי קדבורי בידי ענקית המזון קראפט.

מגמות של צד ההיצע

עידוד נוסף אנו שואבים מהתרחבות הפעילות במגזר הייצור, שאמנם חלקה הארי נובע מחידוש מלאים, אבל עצם החידוש מעודד. בהתאם, אנו רואים ירידה בהיקפי המלאים, עלייה קלה בשעות הממוצעות של העסקת עובדים (מעסיקים נוטים להגדיל את שעות העבודה של עובדים קיימים לפני שהם מתחילים לגייס עובדים חדשים) וגידול בשיעור הניצולת בייצור.

שוק האשראי

שוק האשראי אף הוא במגמת שיפור איטית. נהלי האשראי קשוחים הרבה יותר מבעבר ובנקים חלשים ימשיכו להיעלם מהמפה ולהיבלע בידי מתחריהם החזקים יותר, אבל יש יותר נכונות לממן עסקאות כגון רכישה, כפי שצוין לעיל, וכן למחזר חובות.

גידול בהשקעות ההון

בתחום הגידול בהשקעות ההון מובילה את שרשרת הערך תעשיית המוליכים למחצה וכן מוצרים שבהם מתקיימים שינויים טכנולוגיים מהירים, כגון, כמובן, המעבר מטלביזיות CRT ל- LCD. כמה מיצרניות המוליכים למחצה הגדולות בעולם כבר הודיעו על הגדלת השקעותיהן בציוד הוני, דבר שמלמד על כוונתן להגדיל את היקפי הייצור ועל ביקושי הקצה שהן רואות.

סנטימנט הצרכנים

ביום שישי האחרון פורסם מדד סנטימנט הצרכנים בארה"ב של אוניברסיטת מישיגן, אשר עלה על הציפיות המוקדמות. ארה"ב אינה המדינה היחידה שבה נרשם שיפור כזה, גם אם היא החשובה שבהן בשל חלקה בכלכלה העולמית. קיים מתאם בין תחושת הצרכן הפרטי ובין נכונותו להגדיל את הוצאותיו ומכאן העידוד שאנו שואבים. באוגוסט כבר ראינו עלייה במכירות הקימעונאיות בארה"ב שהייתה מעבר לתחזיות המוקדמות של ממוצע הכלכלנים.

לסכום, נראה שהכלכלה העולמית יוצאת מהמשבר הנדיר שפקד אותה אשתקד. אנו בהחלט שואבים עידוד מהנתונים המאקרו-כלכליים. הפאניקה לא תשוב בקרוב.

מאת אלדד ברק, מנכ"ל אפריקה ישראל בית השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".