קבוצות הרכישה מסתערות על ת"א? היקף הקרקעות שרכשו זינק ב-168%

במחקר מקיף ראשון על קבוצות הרכישה, שנערך על ידי מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר, חושפת המדינה את כוחן ההולך ומתעצם של קבוצות רכישה בשנים האחרונות
עינת פז-פרנקל |

מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר פרסם אמש (יום ג') מחקר מקיף ראשון על קבוצות הרכישה, החושף את כוחן ההולך ומתעצם של קבוצות רכישה בשלוש השנים האחרונות.

מנתוני המחקר עולה כי, באזור תל אביב קבוצות הרכישה רכשו קרקעות בשווי רב יותר מהקבלנים כבר משנת 2005. בשנת 2007, הפער היה הגדול ביותר, כאשר קבוצות רכשו קרקעות בהיקף של כ- 950 מיליון שקלים וקבלנים רכשו בפחות מ-300 מיליון שקלים. בשנת 2008, רכשו קבוצות הרכישה קרקעות בהיקף של כ- 870 מיליון שקלים, בהשוואה לכ-250 מיליון שקלים אצל הקבלנים.

"אחד הנושאים ה'חמים' בסיקור התקשורתי של ענף הנדל"ן בשנתיים האחרונות הוא התופעה של קבוצות הרכישה", נכתב במחקר של משרד האוצר. "אלא שעד היום, מלבד דיווחים לתקשורת מטעם היזמים על סגירת עסקאות באופן נקודתי, לא פורסם אומדן לגבי היקף פעילות קבוצות אלו על בסיס נתונים רשמיים".

בעבודה זו, הנכללת בפרק מיסוי מקרקעין בדו"ח השנתי של מינהל הכנסות המדינה שיפורסם בקרוב, "ערכנו אומדן המצביע על גידול ניכר בהיקף הפעילות של קבוצות הרכישה באזור תל אביב והשרון", אומרים כלכלני מינהל הכנסות המדינה.

נציין כי, האומדן מתבסס על השינוי בהיקף הרכישות של קרקעות על ידי יחידים בשנים האחרונות, כפי שהן מדווחות לרשויות המס. מהמחקר עולה כי בחלוקה לפי מאפייני הרוכשים (חברות קבלניות/יחידים/אחרים) נמצא כי היקף הרכישות של החברות הקבלניות דווקא עלה, בשיעור ריאלי של 10%.

"יחד עם זאת, קיימת שונות רבה בין האזורים - בעוד שבאזור הדרום נרשמה ירידה חדה בשיעור של 40% בהיקף הרכישות של החברות הקבלניות, וירידות של 14% ו 16% נרשמו באזור תל אביב ובאזור המרכז, בהתאמה, נרשמה עליה חדה בשיעור של 50% באזור נתניה ועליה של 30% באזור רחובות.

בחלוקה לפי רוכשים יחידים (כלומר:בניה עצמית ו/או קבוצות רכישה), נרשמה ירידה ריאלית בשיעור של 16% בשנת 2008 לעומת שנת 2007. אולם, בניתוח רב-שנתי בולטת עלייה חדה בשווי הרכישות על ידי יחידים בשנים האחרונות. כך, מרמה של 3.1 מיליארד שקלים בשווי הרכישות של יחידים בשנת 2002, הגיעה רמת הרכישות לשיא של 6.2 מיליארד שקלים בשנת 2007, גידול ריאלי של 92% . לשם השוואה, היקף הרכישות של קבלנים באותה תקופה ירד בשיעור ריאלי של 26%. מספר הרוכשים בשנת 2007 (שנת השיא) היה גבוה ב 51% מזה שבשנת 2002.

בחלוקה לפי אזורים, בולט במיוחד הגידול החד ברכישות של יחידים באזור תל אביב, אומרים במינהל הכנסות המדינה. במונחים של מספר רוכשים, מדובר במספר הנע סביב1000 רוכשים לשנה (באזור תל אביב בלבד) בכל אחת מהשנים 2008-2006, לעומת ממוצע של 400 רוכשים בשנים 2004-2002. כלומר, הפוטנציאל המקסימלי של מספר הרוכשים במסגרת קבוצות רכישה באזור תל אביב בשנים 2008-2006 נאמד בכ- 600 רוכשים לשנה.

לשם השוואה, סך הדירות שנמכרו על ידי קבלנים (כלומר, ללא קבוצות רכישה) בשנת 2008 באזור תל אביב עמד על 1,173 בלבד, ירידה חדה בשיעור של קרוב ל- 40% בהשוואה לשנת 2007 (הירידה החדה ביותר בהשוואה ארצית). כך, אם בשנת 2007 היוו קבוצות הרכישה כ- 24% מסך הדירות החדשות שנמכרו באזור תל אביב, עלה משקלן בשנת 2008 לכ- 34%. אומדן ראשוני למחצית הראשונה של 2009 מצביע על התייצבות במשקל קבוצות הרכישה באזור זה סביב רמתו בשנת 2008.

אזור נוסף שבולט בו גידול בהיקף רכישות הקרקעות על ידי יחידים הוא אזור השרון (גידול נומינלי בשיעור של 119% בשווי הכספי של העסקאות בין השיא של שנת 2007 לבין שנת 2002). במספר הרוכשים חל גידול של 76%.

עוד עולה מהמחקר, כי בין השנים 2007-2005 חל גידול נומינלי בשיעור של 168% בשווי הכספי של רכישת קרקעות על ידי פרטיים מפרטיים באזור תל אביב. זאת, כאשר ברמה הארצית עומד שיעור הגידול על 45% .

נציין כי, שיעור גידול זה גבוה גם מסך השינוי ברכישת קרקעות על ידי פרטיים באזור תל אביב (ללא תלות בזהות המוכר-פרטי או עוסק מורשה). במספר הרוכשים הפרטיים מאנשים פרטיים באזור תל אביב חל גידול של 91% בין השנים 2007-2005, לעומת שיעור גידול של 19% בלבד ברמה הארצית באותה התקופה.

"ניתן להניח כי הגידול החד בהיקף הרכישות באמצעות קבוצות רכישה, אשר מתמקד בעיקר באזור תל אביב נובע בין היתר מהזינוק החד במחירי הדירות באזור זה בכלל, ובמחירי דירות מקבלנים בפרט", מעריכים באוצר.

דירה מקבלן באזור תל אביב הגיע בשנת 2008 לכ- 1.9 מיליון שקלים, גידול נומינלי בשיעור של 68% בהשוואה לשנת 2002, שיעור הגידול הגבוה ביותר בהשוואה ארצית. רמות המחירים הגבוהות של דירות חדשות באזור תל אביב מוצאות ביטוי גם במשקל הגבוה של דירות מקבלן הנרכשות על ידי משקיעים באזור זה, אשר הגיע לשיעור של כ- 50% במהלך המחצית הראשונה של 2009. ברמה הארצית מהוות הדירות הנרכשות מקבלן כ- 28% בלבד מהדירות הנרכשות להשקעה.

האזור המדורג שני בהשוואת רמות המחירים בשנת 2008 הינו אזור נתניה (השרון), בו הגיע. המחיר הממוצע לסך של כ- 1.2 מליון שקלים, גידול נומינלי בשיעור של כ- 37% בהשוואה לשנת 2002. גם באזור זה, כאמור, בולט גידול בהיקף הפעילות של קבוצות רכישה.

לסיכום, מובן שלא ניתן ליחס את כל הגידול בהיקף העסקאות בקרקעות על ידי יחידים לקבוצות הרכישה (שכן עסקה בקרקע יכולה לרמז גם על בניה עצמית או רכישה ספקולטיבית), אומרים באוצר. יחד עם זאת, שני ממצאים מצביעים על משקל גבוה של קבוצות רכישה: האחד, העובדה שהגידול החד בעסקאות חל באזורים המזוהים כבעלי פוטנציאל לקבוצות רכישה: אזור תל אביב וערי השרון.

לשם השוואה, באזור חיפה, שאינו מזוהה עם קבוצות רכישה לא חל שינוי במספר רוכשי הקרקעות (שהינם יחידים) בין השנים 2008-2002. הממצא השני שמרמז על כך הינו מאפייני ההכנסה (משכר/ממשלח יד) של רוכשי הקרקעות בשנת 2007 לעומת הרוכשים בשנת 2003. זאת, מתוך הנחה שהאוכלוסיה הנמנית על קבוצות הרכישה מתאפיינת בשכר גבוה מרוכשי קרקעות לבניה עצמית.

ההכנסה החציונית של רוכשי קרקעות באזור תל אביב בשנת 2007 היתה גבוהה ב- 68% מזו של הרוכשים בשנת 2003, לעומת פער של 4% בלבד במשתנה זה ברמה הארצית של רוכשי הקרקעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי