בריטיש איירווייס משיקה היום את טיסת הבכורה מנמל התעופה לונדון סיטי לניו יורק
חברת התעופה בריטיש איירווייס משיקה היום את קו הטיסה ארוך הטווח הראשון בנמל התעופה לונדון סיטי: טיסות עסקיות לניו יורק.
בטיסה החדשה תשיק בריטיש איירווייס לראשונה - בבריטניה ובבריטיש איירווייס - שירות גלישה באינטרנט, על מנת לאפשר ללקוחות להישאר בקשר מקוון עם משרדיהם בלונדון ובניו יורק באמצעות שליחת מסרונים ומשלוח דואר אלקטרוני.
הטיסות מלונדון לניו יורק יבצעו עצירה לתדלוק בנמל התעופה שאנון במערב אירלנד, שם יעברו הנוסעים ביקורת מכס ודרכונים של שלטונות ארה"ב, על מנת לחסוך המתנה בביקורת הגבולות בנמל התעופה JFK. הטיסות מניו יורק ללונדון, יהיו ישירות וללא עצירות ביניים.
במסגרת היתרונות הנוספים של הקו החדש: נוסעים יוכלו לבצע בידוק לטיסה (צ'ק אין) בלונדון סיטי עד 20 דקות בלבד טרם מועד ההמראה, ויוקצה להם שער עליה למטוס ייעודי עם שירותי טרקלין.
טיסת הבכורה תמריא היום בשעה 12:50 (שעון בריטניה) מנמל התעופה לונדון סיטי במטוס מדגם איירבס 318 ובו רק 32 מושבי-מיטה של מחלקת עסקים. הטיסה תנחת בנמל התעופה JFK בשעה 17:15 (שעון ניו יורק), והיא תישא את המספר היוקרתי ביותר BA001, בו נעשה בעבר שימוש בטיסות של מטוס הנוסעים העל קולי, הקונקורד.
ווילי וולש, מנכ"ל בריטיש איירווייס, אמר: "לראשונה יש בסיטי קו טיסות יוקרה לניו יורק, התפור למידותיו של נמל התעופה, אשר מקנה את ניצולת הזמן היעילה ביותר לאנשי עסקים בטיסות בין שתי הבירות הפיננסיות המובילות."
ריצ'רד גודינג, מנכ"ל נמל התעופה סיטי, אומר: "השקת קו טיסות ארוך טווח מלונדון סיטי הוא אבן דרך היסטורית בתולדות נמל התעופה. ניו יורק היא היעד המבוקש ביותר, אשר לא היה לה מענה מלונדון סיטי. הקו החדש מהווה עבורנו הזדמנות לגידול ומוכיח את טיבו היוקרתי של נמל התעופה לונדון סיטי."
על מנת להדגיש את הסטאטוס היוקרתי של הקו החדש, פותח תפריט מיוחד בשיתוף מסעדת Roast הממוקמת בשוק ה-Borough של לונדון, המבוסס על מיטב התוצרת הבריטית.
התקציב של "בריטיש איירווייס" היה בטיפולו של משרד פליישר יחסי ציבור במשך 13 שנים. לפני כשלוש שנים, במסגרת החלטה עולמית של ההנהלה הראשית בלונדון הועבר התקציב לטיפול של רשת וולף כהן. בישראל הועבר התקציב למשרד יחסי הציבור "שטרן אריאלי".
עתה, במסגרת החלטה של המשרד הראשי בלונדון, הועבר תקציב יחסי הציבור של החברה בעולם לרשת יחסי הציבור הגדולה בעולם "פליישמן הילארד" שנציגה הבלעדי בישראל הוא משרד "פליישר יחסי ציבור".
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
