בריטיש איירווייס משיקה היום את טיסת הבכורה מנמל התעופה לונדון סיטי לניו יורק
חברת התעופה בריטיש איירווייס משיקה היום את קו הטיסה ארוך הטווח הראשון בנמל התעופה לונדון סיטי: טיסות עסקיות לניו יורק.
בטיסה החדשה תשיק בריטיש איירווייס לראשונה - בבריטניה ובבריטיש איירווייס - שירות גלישה באינטרנט, על מנת לאפשר ללקוחות להישאר בקשר מקוון עם משרדיהם בלונדון ובניו יורק באמצעות שליחת מסרונים ומשלוח דואר אלקטרוני.
הטיסות מלונדון לניו יורק יבצעו עצירה לתדלוק בנמל התעופה שאנון במערב אירלנד, שם יעברו הנוסעים ביקורת מכס ודרכונים של שלטונות ארה"ב, על מנת לחסוך המתנה בביקורת הגבולות בנמל התעופה JFK. הטיסות מניו יורק ללונדון, יהיו ישירות וללא עצירות ביניים.
במסגרת היתרונות הנוספים של הקו החדש: נוסעים יוכלו לבצע בידוק לטיסה (צ'ק אין) בלונדון סיטי עד 20 דקות בלבד טרם מועד ההמראה, ויוקצה להם שער עליה למטוס ייעודי עם שירותי טרקלין.
טיסת הבכורה תמריא היום בשעה 12:50 (שעון בריטניה) מנמל התעופה לונדון סיטי במטוס מדגם איירבס 318 ובו רק 32 מושבי-מיטה של מחלקת עסקים. הטיסה תנחת בנמל התעופה JFK בשעה 17:15 (שעון ניו יורק), והיא תישא את המספר היוקרתי ביותר BA001, בו נעשה בעבר שימוש בטיסות של מטוס הנוסעים העל קולי, הקונקורד.
ווילי וולש, מנכ"ל בריטיש איירווייס, אמר: "לראשונה יש בסיטי קו טיסות יוקרה לניו יורק, התפור למידותיו של נמל התעופה, אשר מקנה את ניצולת הזמן היעילה ביותר לאנשי עסקים בטיסות בין שתי הבירות הפיננסיות המובילות."
ריצ'רד גודינג, מנכ"ל נמל התעופה סיטי, אומר: "השקת קו טיסות ארוך טווח מלונדון סיטי הוא אבן דרך היסטורית בתולדות נמל התעופה. ניו יורק היא היעד המבוקש ביותר, אשר לא היה לה מענה מלונדון סיטי. הקו החדש מהווה עבורנו הזדמנות לגידול ומוכיח את טיבו היוקרתי של נמל התעופה לונדון סיטי."
על מנת להדגיש את הסטאטוס היוקרתי של הקו החדש, פותח תפריט מיוחד בשיתוף מסעדת Roast הממוקמת בשוק ה-Borough של לונדון, המבוסס על מיטב התוצרת הבריטית.
התקציב של "בריטיש איירווייס" היה בטיפולו של משרד פליישר יחסי ציבור במשך 13 שנים. לפני כשלוש שנים, במסגרת החלטה עולמית של ההנהלה הראשית בלונדון הועבר התקציב לטיפול של רשת וולף כהן. בישראל הועבר התקציב למשרד יחסי הציבור "שטרן אריאלי".
עתה, במסגרת החלטה של המשרד הראשי בלונדון, הועבר תקציב יחסי הציבור של החברה בעולם לרשת יחסי הציבור הגדולה בעולם "פליישמן הילארד" שנציגה הבלעדי בישראל הוא משרד "פליישר יחסי ציבור".
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)בית המשפט העליון עוצר את סגירת גלי צה"ל: מה עומד מאחורי ההחלטה?
בית המשפט העליון החליט לעצור זמנית את הליכי סגירת גלי צה"ל עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, קבע כי העיכוב נדרש לאור חוסר התחייבות מצד הממשלה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה משפטית. ההחלטה מבטיחה כי פעילות התחנה תימשך במתכונתה הנוכחית לפחות בשלב זה, ומונעת התקדמות נוספת בתהליך הסגירה.
גל"צ מדוע הוחלט לסגור את התחנה?
ממשלת ישראל החליטה לסגור את התחנה הצבאית ולהפסיק את פעילותה, אך חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גליה בהר, הצביעה על כך שההחלטה התקבלה ללא סמכות חוקית מלאה. לפי ניתוחה, סגירת התחנה אפשרית רק באמצעות חקיקה ראשית. בנוסף, בהר ציינה כי ההחלטה התבססה על המלצות ועדה שהליך מינוי חבריה וסמכויותיה סבלו מבעיות מהותיות.
עם קבלת ההחלטה, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על תחילת פעולות מעשיות לסגירת התחנה, שכללו עצירת מיונים לשירות בתחנה, הפסקת שיבוץ חיילים בסדיר ובמילואים, וסיום העסקתם של עובדים רבים. מהלך זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ ויצר מחלוקת משפטית ומדינית סביב הסגירה.
העימות המשפטי והראיות
ועד עובדי גלי צה"ל פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים. הוועד טען כי משרד הביטחון פועל לפגוע בשידורים ובהתקשרויות עם עובדי התחנה, ביניהם שדרנים מוכרים כמו רזי ברקאי ורונן כהן. המדינה ושר הביטחון הכחישו את הטענות והאשימו את הוועד בהגשת תצהיר שקרי. עם זאת, הוועד הגיש לבית המשפט ראיות מתוך מערכות פנימיות במשרד הביטחון שמחזקות את טענותיו.
באופן מפתיע, גם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים ותמכה בבקשה להוצאת צו ביניים. בדיון נקבע כי הדיונים בעתירות ייערכו בסוף ינואר, אך עד אז יושעה הליך הסגירה. השופט עמית הודיע כי יש להיעתר לבקשה ולמנוע פעולות בלתי הפיכות עד להכרעה סופית.
- TGI: אחרי הדחת ברדוגו, גל"צ איבדה את הבכורה לכאן רשת ב'
- ברדוגו דורש לחזור לשדר בגל"צ - ופיצוי של חצי מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נציגי ועד עובדי התחנה בירכו על ההחלטה וציינו כי היא מאפשרת להמשיך ולשמר את פעילות התחנה המהווה חלק חשוב מחופש הביטוי והעיתונות. גם דמויות בולטות בזירה התקשורתית, כמו ראשי פורום בוגרי התחנה, הביעו תמיכה בהחלטה והדגישו את החשיבות בשמירת התשתית התקשורתית שגלי צה"ל בנתה במשך 75 שנה.
