מורידים את מחירי הדירות: "ניצור עודף ע"י שיווק קרקעות במנות גדולות"
שר השיכון, אריאל אטיאס, ומנהל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, כינסו היום (יום ב') מסיבת עיתונאים, על מנת להציג את תכניתם להגביר את שיווק הקרקעות ולהוריד את מחירי הדירות בארץ.
התכנית, שבמסגרתה יוצאו מכרזי ענק בעוד כחודשיים, כוללת שיווק של קרקעות המיועדות לבניית 5,300 יחידות דיור. מספר יחידות הדיור הגדול ביותר ישווק בירושלים ובבית שמש. ערים נוספות בהן ישווקו קרקעות כוללות את ראש העין, יבנה, קרית מוצקין, אשדוד, נתניה, רמלה, קרית גת ועפולה.
בכוונת משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל לשווק קרקעות בהיקף של עוד כ-5000 יחידות דיור במהלך השנה הקרובה, אמר ביבי. לדברי אטיאס, "זהו הנושא הכי דחוף ומשמעותי לטפל בו בשנים הקרובות. דירה זה לא סתם מוצר. העלייה המתמדת במחירי הדירות משפיעה על היכולת להתקיים ואיך להתקיים במדינה".
אטיאס סירב להעריך באיזה שיעור ירדו מחירי הדירות בארץ, אך אמר כי משרדו יפעל "להגדיל את היצע הדירות, להוריד את מחירי הדיור לצרכנים, ולעזור לזוגות צעירים לממש חלום".
לדברי אטיאס, שילוב של היצע נמוך מביקוש וריבית נמוכה יוצרים עליה במחירי הדירות. "אנחנו צריכים לעשות מהלכים שלא נעשו עד היום - להוציא במנות גדולות החוצה מתחמי דיור". אטיאס הדגיש שהמשרד ייצא עם מכרזים קטנים על מנת לאפשר לקבלנים קטנים להתמודד ולעודד את התחרות, שתוביל, לדבריו, גם לתחרות במחיר. המכרזים ייפתחו בתאריך 21 בספטמבר 2009.
בשיתוף פעולה עם מינהל מקרקעי ישראל, בנו במשרד השיווק מכרזים לשנה הקרובה. "יש לנו מספיק קרקע מתוכננת לשנה הקרובה, על מנת שיהיה יותר מלאי קרקעות מתוכננות מהצרכים בשוק", אמר אטיאס, והרגיע כי יש מספיק קרקעות בארץ. עם זאת, הוא הודה כי "אם צריך 40 אלף יחידות דיור בשנה ומשווקים רק 27 אלף יחידות דיור בשנה - מייצרים עלייה מתמדת במחירים".
נדגיש כי, כרגע יש מלאי של קרקעות מתוכננות לבניית כ-30 אלף יחידות דיור - בבנייה ציבורית ופרטית, לפי נתונים שהציג אטיאס. "אנחנו רוצים להוציא אותן בצורה אינטנסיבית עד 2011, כדי שיהיו יותר דירות ממה שצריך - יהיו עודפים קטנים, אבל לא חוסר". לשאלה מדוע לא לשחרר את כל יחידות הדיור בבת אחת, ענה אטיאס: "מי יודע לאכול 20 אלף יחידות דיור?!".
נציין כי, מכרזי מינהל מקרקעי ישראל ("בנייה פרטית") עדיין נפרדים ממכרזי משרד השיכון ("בנייה ציבורית"), אם כי אטיאס רמז שייתכן ויפעל לשינוי המצב ולשיתוף פעולה הדוק יותר בין שני המשרדים. לגבי מכרזי משרד השיכון, אמר אטיאס כי עד סוף 2009 ישווקו כ-19 אלף יחידות דיור. זאת, בהשוואה לכ-15 אלף יחידות דיור ששווקו בשנת 2008.
לדברי ביבי, "המבחן האמיתי שלנו יהיה לשמור על רצף שיווק ברמות גבוהות". הוא הדגיש כי כ-50% מהדירות בישראל נבנות על קרקעות פרטיות. "אני מקווה שבעלי הקרקעות יזדרזו להיכנס למשחק ולמכור קרקעות", הוסיף ביבי.
בדבריו, תקף אטיאס מספר ראשי ערים, שלדבריו מתנגדים להקמת יחידות דיור קטנות של כ-70 מ"ר בעריהן. "הם רוצים רק משפחות מבוססות ותושבי חוץ", אמר אטיאס. "הם רוצים דירות של 140 מ"ר עם מרפסת שמש".
אטיאס חתם את הצגת התכנית לשיווק מוגבר של קרקעות בברכת "תחל שנה ובנייניה".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.
3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחלבות גד נכנסת לשוק תחליפי החלב; מה זה אומר?
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
