הפרסומאי ספי שקד: "הקמפיין של הסוכנות היהודית זה פשוט גזענות"

לדברי שקד, "הקמפיין שמסביר כי שמתחתן עם נוצריה הוא 'אבוד' הוא קמפיין גזעני ומלוכלך. בושה לכולנו שכספי המסים שלנו מממנים אותו"
מאיה זיסר |

בשבועות האחרונים הופיעה סדרת מודעות וטיזרים בטלוויזיה תחת הכותרת LOST, בשבוע שעבר הסתבר כי מדובר בקמפיין של הסוכנות היהודית ומשרד ראש הממשלה זאת במטרה להלחם בהתבוללות. הקמפיין בעצם קורא לציבור למסור פרטי יהודים מחו"ל לאנשי פרויקט 'מסע' זאת במטרה להביאם לביקור ממושך בישראל. את המהלך ההסברתי מוביל מוטי שרף בשיתוף משרד הפרסום 'דרורי שלומי'.

הפרסומאי ספי שקד לא כל כך אהב את הקמפיין, בלשון המעטה, ופועל מזה כמה ימים להורדת הקמפיין 'היהודים האבודים' של הסוכנות היהודית. זאת, לטענתו, "עקב הרוח הגזענית הנושבת מהקמפיין".

בימים האחרונים היה שקד בקשר עם נבחרי ציבור וגורמי ממשל בנוגע להשלכות של הקמפיין. בנוסף, העביר ספי מכתב תלונה לזכייניות הטלוויזיה שהעבירו את הנקודות לרשות השנייה.

יש לציין כי פעילותו של שקד מגובה בהתנגדות ציבורית לקמפיין: בפייסבוק נפתחה קבוצת 'מתבוללים חופשי', בפורום 'זוגות מעורבים' ובפורום משפחה בתפוז ניכרת תכונה רבה והתנגדות עזה לקריאה להציל 'יהודים אבודים'.

במסגרת התנגדותו העלה הבוקר שקד טור אשר מעלה את תחושותיו בעקבות הקמפיין. מסתבר כי שקד היה סקרן למהות הקמפיין עד שגילה "לתדהמתי, מודעת התשובה חשפה מסע פרסום משותף של ממשלת ישראל והסוכנות היהודית שנסגר במשפט: "מעל 50% מהצעירים היהודים בחו"ל מתבוללים והולכים לנו לאיבוד". בהמשך, אנו נקראים לשלוח שמות של צעירים יהודים בחו"ל שאנו מכירים, צעירים שעלולים חס וחלילה להתאהב בלא-יהודים, וזאת כדי שקברניטי הפרוייקט יוכלו למנוע קשר זה באמצעות מניפולציות", כך כותב בטור אשר פורסם היום באתר Ynet.

שקד, אשר נשוי לאשה נוצריה, רומניה ממוצא גרמני שלדבריו, "עזבה הכל ועברה לתל אביב רק כדי לחיות איתי במדינה שאני כל כך אוהב", יוצא כנגד הקמפיין בטענה כי בקמפיין זה מכריזה המדינה בצורה רשמית שיהודי אשר בוחר לחיות עם אישה נוצריה הוא 'אבוד'. לדבריו, "איך אסביר לאשתי שהמסים הכפולים שהיא משלמת כאן מהרגע שהיא קיבלה תעודת זהות לא מספיקים למדינה כדי לקבל אותה? איך אסביר לה שהילדים שלנו, שמן הסתם ישרתו בצבא כמו אביהם וסבם, ייחשבו תמיד כ"אבודים"?".

הוא מציין, כי "תמיד הבנתי מאיפה בא הרצון לשמור על המשכיות העם היהודי, בעיקר אחרי שואה שכמותה לא עבר אף עם אחר. גם אשתי הבינה: הדבר הראשון שעשתה כשהקשר בינינו הפך להיות רציני היה לקרוא את ספריו של פרימו לוי וק. צטניק כדי לנסות ולהבין ולו במעט את מה שעבר על העם של הגבר שהיא אוהבת".

עוד לדבריו, "אחרי שהתחילה להבין כמה חשובה לי יהדותם של ילדיי, היא ניסתה לבדה להתעניין בגיור - אבל כדי להתחיל בתהליך שכזה, גזרו עליה הרבנים (בהתנשאות) להפסיק את קריירת הדוגמנות הבינלאומית שלה שממנה היא מתפרנסת כמו דוגמניות יהודיות רבות - מה שהשאיר אותנו יהודי ונוצריה שחיים בישראל וקשורים אליה, אבל ישראל יורקת להם בפרצוף".

עם כל זאת מדגיש שקד כי "בתור יהודי, גם לי חשובה ההמשכיות של עמנו - ולכן כנראה נמשיך את תהליך הגיור בצורה רפורמית". הוא מוסיף כי "בתור פרסומאי, אני יודע שיש יותר מדרך אחת להעביר מסר. הדרך שהסוכנות בחרה בה, היא דרך גזענית ולא מוסרית שמותירה טעם רע".

הוא מסיים את דבריו ואומר, "נסו לדמיין קמפיין גרמני שלפיו כל מי שמתחתן עם יהודי הוא 'אבוד'. בעצם כבר היה אחד כזה. ממשלת ישראל, שבשמה מתנהל מסע הפרסום, נותנת יד לגזענות. ואנחנו? אם אנחנו עוברים על קמפיין כזה בשתיקה - אנחנו האבודים האמיתיים".

הקמפיין המדובר:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

מחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיותמחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיות

איראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה

הציבור האיראני יוצא לרחובות בשל יוקר המחייה ושחיקת המטבע המקומי; הנשיא, מאסעוד פזשקיאן, מנסה להפחית את המתח הציבורי והבטיח לשנות את התקציב כדי להקל על האזרחים, במיוחד על בעלי ההכנסות הנמוכות; המחאות משקפות את התסכול הכלכלי העמוק של האוכלוסייה ונחשבות לרחבות ביותר מאז 2019; האם המשטר לקראת נפילה?

רן קידר |
נושאים בכתבה איראן

המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק, אך בימים האחרונים הוא כבר חצה גבול ברור והפך ממשבר פיננסי וחברתי לאתגר שלטוני של ממש. קריסת המטבע, אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה הציתו גל מחאות רחב, שמתפשט מטהראן לערים נוספות ולפריפריה, ומפעיל לחץ כבד על משטר שנמצא ממילא בנקודת חולשה חריגה. הציבור מבין אחרי המלחמה עם ישראל שהשקעות הענק בציוד צבאי, טילים ותוכנית גרעין לצד מימון ענק לחיזבאללה היה בזבוז של כספים על חשבונם. הציבור רוצה לאכול, רוצה חשמל, רוצה מים - בחלקים גדולים באיראן אין את הצרכים הבסיסיים האלו כי איראן רצתה להיות מדינה חזקה צבאית. זה על חשבון הציבור והוא התעורר.  

הריאל האיראני איבד מאז הקיץ כ־60% מערכו, ובמהלך הימים האחרונים נסחר בשפל חסר תקדים מול הדולר. היחלשות המטבע פגעה ישירות בחסכונות הציבור האיראני, ריסקה משכורות והובילה לזינוק חד במחירי מזון, אנרגיה ושירותים בסיסיים. עבור אזרחים רבים, גם מהמעמד הבינוני העירוני, השחיקה היא לא מציאות יומיומית של חישוב מתמיד האם הם יכולים להרשות לעצמם קפה, נסיעה או טיפול רפואי.המעמד הבינוני באיראן הפך בשנה האחרונה לעני. 

על הרקע הזה פרצו מחאות במספר מוקדים במקביל. בטהראן נראו מפגינים חוצים גשרים מרכזיים, מתעמתים עם כוחות ביטחון וקוראים סיסמאות נגד יוקר המחיה והשלטון. אזור הבזאר הגדול, שמשמש כליבה של הכלכלה העירונית בטהרן, הפך לזירה מרכזית, כאשר סוחרים סגרו חנויות במחאה על תנודתיות המטבע והפסדים כבדים. מוקדי מחאה נוספים נרשמו בשכונות מערביות של הבירה, באוניברסיטאות, ואף באי קשם שבמפרץ הפרסי, שם נשמעו קריאות חריפות נגד ההנהגה בשעות הלילה וגם בבוקר. מדובר על הפגנות ומחאות של מספר ימים כשמדי יום המחאות מתגברות. המחאות האלו עם לחץ צבאי-פוליטי עשויות להוביל להפלת השלטון הקיים. אך דווקא עליית המדרגה שלהן, עשויה להוביל את ישראל לחשוב פעמיים לפני שהיא יוצאת לקרב. 

פתיחת חזית מול איראן תוביל לאיחוד העם האיראני נגד - "הישות הציונית". לרוב, העם עומד מאחורי השליט גם אם הוא לא מעוניין בו כשיש אויב מבחוץ. עם זאת, ברור שיש לנצל את המצב הרגיש בתוך המדינה כדי לנסות להפיל את המשטר מפנים. עם זאת, ולמרות תמונות על הפגנות ומחאות גדולות, זה עוד לא מחאות עם דם או מעצרים, האלימות בהם היא ברמה יחסית נמוכה.   

היקף המחאות המדויק אינו ברור לחלוטין, אבל ידוע על לפחות מעל 10 מוקדים גדולים, רובם בערים מרכזיות. עצם התפשטותן למוקדים מגוונים ובעלי אופי חברתי שונה, סוחרים, סטודנטים, עובדים שכירים, מדאיגה את השלטון. זאת במיוחד על רקע העובדה שבשנה האחרונה נקט המשטר יד קשה במיוחד נגד מתנגדים, עם גל מעצרים נרחב ושיעור הוצאות להורג מהגבוהים זה עשרות שנים, במטרה למנוע מראש התלקחות עממית רחבת היקף.