הקבלנים נגד קבוצות הרכישה: "המדינה מחלקת מאות מיליוני שקלים לעשירים"
התאחדות הקבלנים מזהירה היום (יום א') את האוצר, כי אם תזכה קבוצת רכישה במכרז לרכישת מתחם השוק הסיטונאי בתל אביב, המדינה תפסיד למעלה מ- 660 מיליון שקלים.
סגן נשיא התאחדות הקבלנים, ראול סרוגו, אומר כי "על רקע הקיטון בהכנסות המדינה ממיסים, האוצר נלחם מחד על גביית מע"מ על ירקות ופירות ומאידך מחלק מתנות לעובדי הייטק ושוק ההון המתאגדים לרכישת דירות מוזלות תוך כדי התחמקות ממס".
מבדיקה כלכלית של התאחדות הקבלנים, שהציג לאחרונה סרוגו לבכירים במשרד האוצר, עולה כי במידה וקבוצת רכישה תזכה במכרז ותרכוש את הקרקע (
על פי הסקירה שהוצגה לאחרונה לאוצר, במתחם השוק הסיטונאי מתוכננים להבנות מספר מגדלי מגורים בשטח בנייה כולל של כ- 300,000 מ"ר - סך הכל, כ- 1800 יחידות דיור. השווי הממוצע למ"ר מבונה נאמד בכ- 7500 דולרים והשווי הממוצע למ"ר קרקע נאמד בכ- 3000 דולרים, מסביר סרוגו. הבעלות על הקרקע היום היא של עיריית תל אביב ( 25% ) ושל חברת השוק הסיטונאי ( 75% ).
במידה וקבוצת רכישה תזכה במכרז וחברי הקבוצה ירכשו את הקרקע בעסקה מפוצלת וכפרטיים הם לא ישלמו מע"מ בגין רכישת הקרקע ( החלק שבבעלות עירית תל אביב ) והמדינה תפסיד מע"מ בשיעור של כ- 150 מיליון שקלים, אומר סרוגו. בנוסף, הם לא ישלמו מע"מ בגין היטלי הפיתוח בסכום מצטבר של כ- 20 מיליון שקלים על כ- 300,000 מ"ר.
"כאשר קבלן או יזם רוכשים את הקרקע ובונים את הדירות הם מחוייבים גם במע"מ בגין הרווח היזמי", מסביר סרוגו. "כאן, בהנחה שהרווח היזמי יגיע לכ- 10% לפחות מדובר באובדן הכנסות ממע"מ בסכום של כ- 150 מיליון שקלים".
בנוסף, חברי הקבוצה, "שבונים לכאורה את הדירות בעצמם לא יחוייבו במס רכישה בגין הדירות", אומר סרוגו. בסקירה יצאו מתוך הנחה כי מחצית מהדירות יימכרו כדירה יחידה וכמחצית ימכרו כדירה שאינה יחידה ( דירות להשקעה), ואז הפסד המדינה מאי תשלום מס הרכישה יגיע לכ- 340 מיליון שקלים. אם כן, סך כל הההפסד נאמד בכ- 660 מיליון שקלים, אומרים הקבלנים.
סרוגו מזהיר כי משרד האוצר "חייב להתעשת בכל הקשור לפעילותן של קבוצות הרכישה בישראל". לדבבריו, מחד "מצהירים באוצר כי בכוונתם להקל על האוכלוסייות החלשות ולהטיל מיסים נוספים על האוכלוסיות החזקות. מאידך, קבוצות הרכישה פועלות היום בעיקר באיזורי הביקוש בתל אביב, רמת גן, ובאיזור השרון, איזורים בהם מחיר הקרקע גבוה. קהל המטרה של קבוצות הרכישה הם בעלי חתך סוציואקונומי גבוה, כאשר בקבוצות מסויימות קיימת מגבלה המאפשרת רק לאנשי הייטק ואנשי שוק ההון את ההשתתפות. חלקם הגדול מצטרף לקבוצות כהשקעה ומתכוון למכור לאחר מכן את הדירות ברווח גדול לאחרים".
לדברי סרוגו, "המדינה מחלקת מתנות לאותן אוכלוסיות חזקות בדמות פטור ממיסים בשווי של עשרות אלפי שקלים לדירה בעוד שמי שרוכש דירה בפריפריה, שם פעילות הקבוצות לא כדאית, משלם מחיר מלא".
רק לאחרונה נלחם האוצר על ביטול הפטור ממע"מ על ירקות ופירות מהלך שהיה מגדיל את הכנסות המדינה בכ- 1.8 מיליארד שקלים, "זאת בזמן שקבוצת רכישה אחת במכרז גדול, גורמת למדינה להפסיד שליש מהסכום אותו ביקשה לקבל מאותן אוכלסיות חלשות המתקשות לקנות עגבניות ומלפפונים", אומר סרוגו ומוסיף כי "גם במתחם דרום הקריה מתארגנות כיום קבוצות רכישה לרכישת המתחם ובמידה וקבוצת רכישה תזכה, שוב תפסיד המדינה הכנסות ממיסים של עשרות ומאות מיליוני שקלים".
לדבריו, התאחדות הקבלנים מכינה בימים אלה באמצעות חברת BDO - זיו האפט מסמך שיפרט את את אובדן ההכנסות של המדינה בשל פעילות קבוצות הרכישה בישראל בשנים האחרונות. בכוונת ההתאחדות להציג את הנתונים לאוצר ולרשות המיסים על מנת להוביל מהלך של שינוי חקיקה בנושא המע"מ ומס הרכישה "שיפסיק את האפלייה הקיימת כיום בשוק הבנייה", נמסר מהתאחדות הקבלנים
כמו כן, פועלים בהתאחדות הקבלנים להוביל חקיקה שמטרתה להגביל את חברי קבוצת הרכישה למכור את הדירה לצד ג' עד 4 שנים מסיום הבניה, אחרת ישלמו את המס המלא.
בתגובה לנתוני התאחדות הקבלנים שהוצגו לאוצר, בחברת "העיר החדשה", שתשתתף במכרזה השוק הסיטונאי בתל אביב, אומרים היום כי ההתבטאות של הקבלנים "תמוהה ביותר היות וכל המסים ישולמו, כחוק, על ידי חברי קבוצת הרכישה ולכן אין כאן עניין מיסויי". לדברי מארגני קבוצת הרכישה, "האינטרס הציבורי הוא הורדת מחירי הדירות". "העיר החדשה" משרתת אינטרס זה בכך שהיא "תאפשר למשפחות ולזוגות צעירים לרכוש דירה במרכז תל אביב במחיר מופחת, כפי שעשתה בפרויקטים דומים, במקום שדירות אלו יימכרו על ידי הקבלנים לעשירים בלבד".
לדברי הקבוצה, "האינטרס הציבורי הוא שמרכז תל אביב לא יהפוך לאתר בנייה למשך שנים ארוכות. לכן יש להשלים את הפרוייקט כמקשה אחת". "העיר החדשה", שהשלימה את היערכותה למכרז עם רוכשים סופיים, מבטיחה כי "הפרוייקט הגדול ביותר במרכז תל אביב יתחיל ויסתיים בתוך זמן קצר יחסית".

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
