ביום 23.7.2009, פורסם ברשומות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן ? "החוק"), אשר במסגרתו תוקנו בין היתר מספר חוקים בתחום דיני עבודה, מס הכנסה וביטוח לאומי. תחילתו של חוק זה ביום 15.7.2009, אלא אם כן נקבע בו אחרת. להלן עיקרי החוק.

תיקון חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים")

בהתאם לחוק, סכומי האגרות וההיטלים הקבועים בחוק עובדים זרים הוכפלו, למעט היתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או בתחום הסיעוד.

כמו כן, תוקן חוק עובדים זרים כך, שהממונה רשאי שלא ליתן היתר להעסקת עובד זר למעביד כל עוד לא שילם המעביד קנס חלוט שהוטל עליו בשל עבירה לפי החוק האמור, או בשל עבירה לפי חוקי העבודה בקשר עם העסקת עובדים זרים. תיקון זה אינו גורע מסמכויות הממונה בקשר עם מתן ההיתר, לרבות סמכויותיו לסרב לתת היתר, להתלותו או לבטלו.

שיעור היטל העסקת עובדים זרים, החל מיום 1.1.2010, יעמוד על 20% במקום 10%. שיעור ההיטל לגבי עובד זר בענף החקלאות יעמוד על 10%, לגבי עובד זר בענף המסעדות האתניות, ענף התעשייה או בענף הבניין, יעמוד ההיטל על 15%.

ואולם,שיעור ההיטל על העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות יעמוד בשנת 2010 על 10.75%, ובשנת 2011 על 13.75%.

תיקון חוק דמי מחלה, התשל"ב-1976 (להלן: "חוק דמי מחלה")

נקבע בחוק כי, מעביד לא יפטר עובד, שנעדר מעבודתו עקב מחלה כל עוד העובד זכאי לנצל את התקופה הצבורה לו לדמי מחלה, וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימאלית כמשמעותה בסעיף 4 לחוק דמי מחלה.

הכלל האמור, לא יחול כאשר מקום העבודה של העובד פסק מלפעול או אם המעביד פשט את הרגל ואם הוא תאגיד, ניתן בעניינו צו פירוק. כמו כן, הכלל לא יחול במצבים שבהם המעביד הודיע על כוונתו לפטר את העובד, בהודעה מוקדמת כמשמעותה בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, בטרם נעדר העובד מעבודתו עקב מחלתו.

תיקון חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח-1998

נקבע בחוק, כי עובד המועסק אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שנה אחת לפחות, ושבן זוגו חלה במחלה ממארת יהא זכאי לזקוף עד 60 ימי היעדרות בשנה על חשבון ימי המחלה שנצברו לו, או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירתו.

תיקון חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993

נקבע בחוק, כי עובד המועסק אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שנה אחת לפחות, ושילדו חלה במחלה ממארת יהא זכאי לזקוף עד 90 ימי היעדרות בשנה על חשבון ימי המחלה שנצברו לו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו. באם בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי ולא נעדר מעבודתו, או אם העובד הוא הורה יחיד או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, יהא זכאי לזקוף כאמור עד 110 ימי היעדרות בשנה.

תיקון חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996

נקבע בין היתר, כי החל מיום 1.1.2010, חובות הרישוי החלות כיום על קבלן כוח אדם, יחולו גם על קבלן שירות, שהנו מי שעיסוקו במתן שירות בשמירה, אבטחה וניקיון, בשינויים המחויבים.

תיקון חוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ס- 1957 (להלן: "חוק הסכמים קיבוצים")

בהתאם לחוק, ינקטו עונשים פליליים כנגד מעביד הנמנע מלקבל אדם לעבודה, המרע את תנאי עבודתו של עובד או המפטרו בשל חברותו בארגון עובדים או בוועד עובדים או בשל הימנעות העובד מלהיות חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים. על מנת להגביר את האכיפה נקבע, כי עובד יהיה זכאי לסעד של פיצויים, שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 50,000 ש"ח ובמקרים מיוחדים בסכום שלא יעלה על 200,000 ש"ח. סעד זה יתווסף לסעדים אזרחיים העומדים לרשות העובד. כן נקבע, כי תקופת ההתיישנות בשל הפרת סעיף 33ט ו-33י לחוק הסכמים קיבוצים, תוארך לתקופה של שלוש שנים מיום שנוצרה עילת התביעה (במקום 12 חודשים).

תיקון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות")

נקבע בחוק, כי תקופת ההתיישנות של תביעה בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות, תוארך לשלוש שנים במקום שניים עשר חודשים.

סיוע לעסקים במצוקה - הוראת שעה

נקבע בחוק, כי על מנת לסייע לעסקים שנקלעו למצוקה בשל המצב הכלכלי, מעביד החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עובד בעבור חודש ספטמבר 2009, יהיה חייב באותו מועד בנוסף להם בתשלום סכום חד פעמי בשווי יום חופשתו של כל אחד מעובדיו.

כמו כן, ינוכה משכרו החודשי של העובד סכום השווה למחצית משווי יום חופשתו באופן שבו מנוכים דמי ביטוח לאומי. שווי יום חופשה לעניין חוק זה, הנו סכום השווה למחצית השכר החודשי, כשהוא מחולק ב-30.

לעניין חוק זה, עובד- כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, למעט עובד המדינה, מי שעובד אצל מעביד ציבורי ועובד משק בית.

תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח-2007 (להלן: "חוק מס הכנסה שלילי")

נקבע בחוק, כי בכל אחת משנות המס 2008 ו- 2011 ישולם מענק בעד חודשי עבודה בפועל בשנת המס שקדמה לה, בכפוף לקבוע בחוק מס הכנסה שלילי, ובלבד שבשנת המס הקודמת היה לעובד ילד אחד לפחות, שטרם מלאו לו שנתיים, וכן התקיימו בו בשנת המס הקודמת, התנאים המזכים במחצית נקודת זיכוי או יותר לפי סעיפים 40(ב)(1) או 66(ג)(3) לפקודה.

תחולת תיקון זה, יחול לגבי מענק המשתלם בעד חודשי עבודה בפועל בשנות המס 2009 ו-2010.

תיקון חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995

א. העלאת דמי ביטוח למעסיקים והעלאת תקרת ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח

בחוק נקבע, כי החל מיום 1.8.2009 ועד ליום 31.3.2011, שיעור דמי הביטוח הלאומי בשיעור המופחת בלבד (עד 60% מהשכר הממוצע במשק, קרי 4,757 ש"ח), הנגבה ממעסיקים יעלה בשיעור של 0.4%. כמו כן, נקבע בהוראת שעה, כי החל מיום 1.8.2009 ועד ליום 31.12.2010, התקרה לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות תעלה מחמש פעמים השכר הממוצע במשק (38,415 ש"ח), לעשר פעמים השכר הממוצע במשק (76,830 ש"ח).

ב. דמי אבטלה

● נקבע בחוק, כי מי שעסק בפתיחת עסק עצמאי, ושב להיות מובטל בתוך תקופה שלא עלתה על שנתיים ממועד פתיחת העסק - יוכל למצות את זכותו לדמי אבטלה, אף אם חלפו 12 חודשים מעת שהפך מובטל לראשונה.

● נקבע בחוק, כי הלומדים למבחני ההסמכה למשפטנים ולרואי חשבון - יראו אותם כמי שאינם זמינים לעבודה, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה במקצועות מעשיים בכתב, ועד למועד הבחינה ולפיכך, לא יהיו זכאים לדמי אבטלה.

תיקון פקודת מס הכנסה [נוסח משולב], התשכ"א-1961

א. הטבות מס ביישובים - סעיף 11 לפקודה

נקבע בחוק, כי החל מיום 1.1.2016, יופחת שיעור ההטבה הניתן לפי סעיף 11 לפקודה על הכנסתו של יחיד מיגיעה אישית לכל תושב יישוב בהתאם לקבוע בחוק.

ב. הטבות מס לעולים חדשים

שר האוצר רשאי להאריך את תקופת הפטור לעולה חדש ותושב חוזר לתקופה של עשר שנים נוספות, ובלבד שביצע השקעה משמעותית בישראל, בהתאם לכללים שייקבעו.

ג. שיעורי המס החלים על הכנסתו החייבת של יחיד - סעיף 121 לפקודה

נקבע בחוק, כי בין השנים 2009 ועד 2015 תחול הוראת שעה, לפיה תהיה הפחתה הדרגתית של שיעור המס המקסימאלי החל על הכנסתו החייבת של יחיד כפי שנקבע בסעיף 121 לפקודה, כך שבשנת המס 2016 יעמוד שיעור המס המרבי על 39%.