מלחמת המזגנים מתחממת: טורנדו טוענת כי אלקטרה מטעה את הציבור באופן שיטתי
הקיץ הולך ומתחמם ואיתו מתלהטת גם מלחמת המזגנים שעולה בין 'אלקטרה' ו'טורנדו'. את המלחמה על המרקע ממש אי אפשר לפספס, חוץ מזה קיימת גם מלחמה בענייני משרדי הפרסום, כאשר קבוצת טורנדו שוקלת בימים אלו להעביר את תקציב הפרסום שלה מ'אדלר חומסקי', עיוון שזה האחרון קיבל בשבוע שעבר את תקציבי אלקטרה - 'שקם אלקטריק' ו'סוני אריקסון'.
היום (יום ג') מתחממת הזירה עוד יותר כאשר 'טורנדו' הגישה תלונה לממונה על הגנת הצרכן במשרד התעשייה והמסחר, בטענת "אי אמת והטעיית הציבור בפרסומי חברת אלקטרה".
בתלונה שהוגשה לממונה על הגנת הצרכן במשרד התעשייה והמסחר טוענת 'טורנדו' כי זה זמן רב ובאופן שיטתי מטעה 'אלקטרה' את ציבור הלקוחות , והיא מבקשת מהממונה, שינקוט בכל דרך ראויה למנוע את הפרסומים הללו.
בתלונה לממונה מציגה טורנדו מספר דוגמאות למקרים בהם לטענתה, פרסמה אלקטרה במודעות גדולות במוסף 'שבעה ימים' של עיתון ידיעות אחרונות ובמוסף סוף שבוע של מעריב טבלה המתיימרת להסתמך, כפי שצוין בה, על נתונים ממשרד התעשייה והמסחר ומהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדבר היקפי מכירות מזגנים של החברות השונות, ובכללן חברת טורנדו.
בתלונה כותבים טורנדו כי "בברור שערכנו במשרד התעשייה והמסחר ובלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התברר כי משרדים אלה לא סיפקו, אינם יכולים לספק, וגם אינם עושים זאת, את הנתונים שבהם השתמשה אלקטרה.
לתלונה צורפו מכתבים שקיבלו בטורנדו משני המשרדים הללו,
המבהירים, כי לא הועברו נתונים כאלה לידי אלקטרה וכמו כן מצורפת המודעה המדוברת.
דוגמא נוספת שמציינים טורנדו במכתב התלונה, בנובמבר 2007 פרסמה "אלקטרה" כי היא חוגגת את מכירת המזגן ה- 2.25 מיליון שלה. ובאפריל 2009 פרסמה אלקטרה במודעות באותו גודל ובאותו היקף את מכירת המזגן ה-3 מיליון שלה. במכתב מציינים כי "ברור מאליו, כי בתקופת זמן זו, תקופה של שנה וחמישה חודשים אין שום סיכוי שחברה אחת תמכור מספר כזה של מזגנים שכן, מכירות מזגנים של כל המותגים בישראל בשנה עומדים על 400-420 אלף מזגנים".
טורנדו: "מבצע 'מזגן המיליון' עבר מיולי לאוגוסט ללא בולטות והוגנות"
דוגמא נוספת, לטענת טורנדו מתייחסת למבצע 'מזגן המיליון' שהכריזה עליו 'אלקטרה' בקרב קוני המזגנים בחודש יולי 2009, "והנה, בשקט, כמעט בחשאי באותיות הכי קטנות האריכו את המבצע עד מחצית אוגוסט", אומרים בטורנדו ומוסיפים כי "אולי שמרה לעצמה החברה את הזכות בתקנון המבצע להאריכו אך אין ספק כי זה לא נעשה בדרך בולטת, והוגנת, ויש בכך כדי להטעות את הציבור. הלקוחות שהשתתפו במבצע בחודש יולי היו משוכנעים שהוא מסתיים בסוף אותו חודש, ויכול להיות שאם היו יודעים על הארכתו לא היו משתתפים בו שכן כל משתתף במבצע מתייחס לאורך המבצע ולמספר הסביר של צרכנים שיכולים לקחת בו חלק בזמן הנתון של המבצע".
בעקבות כל האמור במכתב התלונה לממונה, הודיעה 'טורנדו' שוקלת במקביל את ההיבט המשפטי בנושאים אלו.
דובר אלקטרה מסר בתגובה: "ראשית, נדגיש כי אנו מבינים את הלחץ הגדול בו שרויה חברת טורנדו לנוכח התחרות הגוברת. טוב תעשה טורנדו אם במקום להתנגח עם אלקטרה, תתעסק בענייניה ותקדמם באופן ענייני ומקצועי."
בנוגע לטענה כנגד מקור הנתונים של אלקטרה בפרסומים שונים, מדגישים באלקטרה, כי "החברה מבססת את נתוניה על פי מספר מקורות ביניהם נתוני הייצור המקומי - המדווחים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתוני ייבוא לארץ - הנמסרים על ידי איגוד לשכות המסחר, נתוני ייצוא מסין ועוד".
בעניין השני נטען כי "מאז תחילת פעילותה מכרה אלקטרה בארץ מעל 3 מיליון מזגנים".
- 1.yuri 24/06/2013 12:13הגב לתגובה זושלום קניתי מזגן של אלקטרה מחנות אלם בנתניה ולא בחנות עודפים או בחנות לא ידועה!! להפתעתי קיבלתי את המזגן עם שנת ייצור 2011 במקום 2013 אני כל כך מאוכזב!!! ההספקה הייתה הספקה ישירה מאלקטרה ולא מהחנות אני פשוט מאוכזב בחברה גדולה כמו אלקטרה יכולה לספק מוצרים שייצרו שנתיים לפני כן!! רציתי לשים בכל הבית מזגנים חדשים של אלקטרה אך עכשיו אני בטוח שלא אפול בפח עוד הפעם ויזמין מזגן של אלקטרה!! בפרסומות אתם טוענים שאתם מייצרים את המזגן הכי "טוב" שקיים בארץ שכחתם לציין שאתם גם מביאים את השירות הכי גרוע בארץ. כעט אני תקוע עם מזגן שנת 2011 אני ממש מרגיש מרומה!!!! 054-6551182 יורי

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
