למה הדולר לא יכול לקרוס?
לאחרונה הבנו כי התערבות פיסקאלית חשובה לכלכלה, או יותר נכון לדעת הקהל שמנייד את השוק. לדוגמא המשבר העמוק ביותר של ארה"ב ב-1929 נמשך שלוש שנים עד אשר רוזוולט החליט לרתום את הממשלה למלחמה במשבר, על ידי התערבות ממשלתית ויצירת תעסוקה במשק. המשבר הנוכחי נוהל מהרגע הראשון למופת על ידי בניית אימון הציבור.
המאבק האמיתי במשבר הנוכחי היה על אמון הצרכנים ותהליך העבודה של ה'פד' ובראשו בן ברננקי היה מדויק ויעיל. מחזורי המסחר לא ירדו למשך כל תקופת המשבר. מחזור ממוצע של 2 מיליארד מניות ביום. אפילו שמדד הויקס (VIX) עלה לאזור ה-80 אנשים המשיכו לרכוש את השוק.
לאחרונה בן ברננקי אמר לקונגרס שהגירעון לא יוכל להימשך לנצח - שהוא אינו יכול להמשיך למכור אגחים למימון תוכניות חילוץ ולכן הגדלת הנזילות בעתיד תהפוך לבעייתית. מה המשמעות? ארה"ב לא תוכל להמשיך לשלם הלוואות לציבור במצב הנוכחי, כאשר הריביות הממשלתיות עומדות על 0.25% והתשואות על האגחים עלו ל-4% (בשיא - ביום שישי האחרון נסגרו על 3.5%). המצב זהה לשוק הדיור: נתנו הלוואות בזול ועם הזמן הריבית עלתה וחנקה את המלווים.
ההתמקדות העיקרית של הסוחרים היום זה נתוני האינפלציה
ביום שארה"ב תהיה חייבת להדפיס כסף על מנת לשלם חובות לציבור, הכסף יאבד את ערכו (אינפלציה). מה הסכנות? 1. גופים פיננסים ימשכו כסף מארה"ב. 2. מדינות יעבירו את רזרבות המטח למטבעות שונים ויעשו פיזור סיכונים.
סיכוני האינפלציה נשמעו גם מצד אובמה שמתכוון ליצור עבודות ממשלתיות חדשות כדי לצמצם את מעגל האבטלה (בקיצור עוד הוצאות שיכבידו על הגירעון).
סוחרי המטבע רגישים למצב. בחודש מרץ ה'פד' הכריז על הזרמה של 300 מיליארד דולר לשוק בקניה של נכסים רעילים ואגחים ממשלתיים לטווח של 10 ו-30 שנה. התוצאה: נפילה באינדקס הדולר של 10%. אך חשוב להבין כי החששות מאינפלציה החלו להתעורר כבר במהלך בתחילת המשבר.
דוגמא טובה נוספת התרחשה בשבוע שעבר: הפד אמר שהוא ירכוש עוד אגחים בשווי של 300 מיליון דולר. באותו הרגע השוק הגיב בעצבנות והדולר נחלש מיידית מול היורו. הסוחרים הבינו שלא מדובר בסכום שיכול להשפיע על השווקים בפרט בשמירה על ריביות נמוכות.
הקניות של הפד ממוקדות במטרה להחזיק את הריביות נמוכות. מכמה סיבות:
1. תשלום הלוואות ציבוריות וממשלתיות.
2. התנעה של גלגל הכלכלה.
אנו פוגשים היום שיפור ניכר בכלכלה!
שוק הדיור התייצב, אמון הצרכנים מקובע במשך שלושה חודשים והצריכה הפרטית התייצבה. לפד יש עוד שלושה חודשים למכור אגחים לפני סגירת הקופה. זמן מספיק לראות שיפור ניכר בכלכלה האמריקנית.
למרות שאנו עדיין בתקופה רגישה, כל תזוזה מהאיזון הדק שבן ברננקי יצר בין ריביות נמוכות לדולר יציב, יכול להתנפץ. תזוזה שיכולה להתרחש ע"י גורמים חיצונים ולא צפויים. אם למדוד לפי התפקוד של ה'פד' במשבר עד כה - למדנו שהוא בנוי ויודע להתמודד במצבי קיצון ולכן ההערכות הן שהוא יוציא את הכלכלה האמריקנית מהמשבר. סוחרים צריכים לקחת בחשבון שאם ה'פד' ילחם כמו שהוא נילחם עד היום לא תהיה ירידה חזקה בערך הדולר.
הציפיות לאינפלציה מדודה. (us breakeven 10 years)
מדד הויקס vix - מתחת ל 30 תנודתיות נמוכה-יציבות.
מאת: יועד דרוז מנהל חדר המסחר ב-Real Steam Trading
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
