האנליסטים מתכוננים לדוחות שופרסל: "החברה תשמור על מיקומה המוביל"

כך מעריכה האנליסטית טליה לויברג מפסגות. בהראל מעריכים כי "זליגה של צרכנים בעת המיתון לרשתות HD, גם בתוך רשת שופרסל, עשויה להביא לירידה במרווחים"
משה בנימין |

ענקית הקמעונאות הישראלית, חברה שופרסל, צפויה לפרסם את תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2008 ביום שני הקרוב. בעוד שברבעון זה הצפי של בתי ההשקעות הראל ופסגות לתוצאות חיוביות, הצפי לשנת 2009 איננו חד משמעי. האנליסטית טליה לויברג מבית ההשקעות פסגות מעריכה כי שופרסל צפויה להציג צמיחה של 7% במכירותיה הקמעוניות. כאשר הסיבה העיקרית לכך הינה עלייה של כ-9.5% במדד המזון. בנוסף, מול צפי להשפעת התגברות התחרות עם השקת רשת מגה בול כבר בחודש דצמבר, נתחי השוק שפורסמו לרבעון הרביעי העידו כי רשת שופרסל מצליחה לשמור על מקומה עם נתח שוק הדומה לזה של הרבעון השלישי. לויברג מעריכה כי שופרסל עמדה בחודש דצמבר על נתח שוק של כ-37%. פסגות: צופים המשך צמיחה חזקה של המותג הפרטי רבעונים קודמים היו מאופיינים על ידי רווחי מלאי אך השנה ככל הנראה כבר לא תורמים לשיעורי הרווחיות ומה שנותר הינו המותג הפרטי ולכן בפסגות צופים כי הצמיחה החזקה של המותג הפרטי תמשיך בכל הפורמטים של הרשת ועשויה להוביל לרווח גולמי של 26.5% ברבעון הרביעי ולרווח תפעולי של 4.5%. המותג הפרטי של הריבוע הכחול דווקא עוזר לשופרסל בסקירה שפרסמה לויברג, נכתב כי שופרסל אינה רואה שינויים משמעותיים בצריכה, למעט תזוזה קלה ממוצרי הפרימיום. עוד נכתב, כי ישנה עלייה בחלקו של המותג הפרטי לסביבות ה-12% וכי שופרסל מעריכה שהיא תמשיך לרשום צמיחה דו ספרתית ב- 2009. לדבריה של לויברג, "מה שתורם לכך הינו דווקא השקת המותג הפרטי של הרבוע הכחול בכך שהדבר עוזר ב"חינוך השוק" למוצר איכותי ואמין למרות התמחור הזול יחסית." לעומת שופרסל, קבוצת הרבוע הכחול, המתחרה, הציגה מגמה ברורה של ירידה במהלך 2008, ירידה אשר החמירה ברבעון הרביעי. בפסגות מעריכים כי נתח השוק של הרבוע הסתכם ברבעון הריבעי בכ- 20.5-20.7%, עם ירידה לרמה של 20% בחודש דצמבר בו ציפינו להשפעה חיובית מסוימת של השקת הפורמט החדש "מגה בול" (שבוע מכירות), השפעה שטרם נראתה". רשתות ה-HD הזולות ירכזו עניין במיתון האנליסט ערן יונגר מבית ההשקעות הראל דווקא צופה שהתחרות תהפוך למשמעותית יותר בשל המיתון. "רמת התחרות המינורית שאפיינה את שנת 2008 תשתקף גם בנתוני הרבעון הרביעי, אולם מצב זה עשוי להשתנות בפתיחת שנת 2009, זאת הן מצד הרבוע הכחול והן מצד רשתות HD הפרטיות אשר ירכזו עניין בתקופת המיתון. הבעיות: מימושים בקבוצת IDB וחקירת הרשות להגבלים עסקיים הצעת הרכש של אי.די.בי פיתוח מה- 26.1 העלתה את השאלה האם תזדקק הקבוצה למזומים נוספים במהלך 2009. על-פי טליה לויברג מפסגות "מה שחשוב להבין בהקשר זה הינו ההתחייבות עליה חתמה בעלת השליטה דסק"ש שלא למכור את אחזקותיה בשופרסל עד סוף שנת 2009, במסגרת הסכם המיזוג וכנדרש עפ"י סעיף 103 ג' לפקודת מס הכנסה". יוזכר כי, החל מסוף דצמבר מנהלת הרשות להגבלים את חקירתה כנגד שופרסל תוך בדיקה האם היא הפרה את תנאי המיזוג עם קלאבמרקט בהחלטתה להוריד מוצרים ממדפיה. על פי פסגות, שופרסל טוענת כי מדובר בצעדים של ייעול ניהול המדף לקראת 2009 ועל פי הגדרתם זהו מהלך שגרתי של תחילת השנה. בנוסף לכך, גורמים בכירים בתחום ההגבלים ובתחום המשפטי העידו כי טענות הרשות יהיו קשות מאוד להוכחה וכי לא מדובר על "תיק סגור" כפי שמציגה התקשורת ולכך יש להוסיף כמובן ידיעות על סדקים בעדויות הספקים עצמם. בהסתכלות לטווח הארוך, רואה פסגות, "בחיוב את העובדה כי שופרסל, כרשת החזקה, החליטה שלא להיגרר למבצעים כמו אלו של הרבוע אלא לשמור על הרווחיות, הן של הרשתות והן של היצרנים. זאת כמובן תחת ההנחה כי צעדיה נעשו באופן חוקי, בהתאם לתגובתה לאירועים". בית ההשקעות פסגות צופה תוצאות חיוביות ויציבות בשיעור הרווחיות זאת מתוך אמונה כי "יכולת ההתמודדות שמגלה רשת שופרסל ברמת המחירים, הפרסום והלקוחות תעזור במיתון ההשפעה ושמירה על מיקומה המוביל שיתבטאו בתוצאות חיוביות גם ב- 2009". הראל מצננים את האווירה - "צופים זליגת צרכנים וירידה במרווחים" בבית ההשקעות הראל רואים תמונה קצת שונה מזו של פסגות וצופים כי "זליגה של צרכנים בעת המיתון לרשתות HD, גם בתוך רשת שופרסל, עשויה להביא לירידה במרווחים". להערכת הראל, "חוזקו של המותג הפרטי ברשת ימתן במעט השפעה זו". ערן יונגר, אנליסט בהראל מסכם ואומר: "אנו מעריכים כי לחברה נתוני פתיחה טובים לתחרות זו וברשותה כלים אשר יאפשרו לה להתמודד עם המצב החדש".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"אורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט

משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם

מנדי הניג |

משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית. 


ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"

יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.

היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.

לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".

האתגרים והלקחים

חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".

דגל נורבגיה
צילום: Getty Images

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל

קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות 

תמיר חכמוף |

קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4%  , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.

המהלך בוצע בעקבות בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.

בהודעת הקרן נמסר כי כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.

הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.

נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.