המלט מדווחת על גידול בהכנסות: הקטנת ביקושים ועלייה בהוצאות המכירה פגעו ברווחים

שמואל טופז, מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון המ-לט, מסר כי "הגידול במכירות ברבעון השלישי לעומת הרבעון המקביל אשתקד הושג למרות הירידה העולמית בתחום המוליכים למחצה, כשבמגזר תעשיות התהליך אנו מציגים גידול רציף במכירות"
אריאל אטיאס |

חברת המ-לט מדווחת על גידול של 10% במכירות הרבעון השלישי אך על ירידה ברווחיות כתוצאה מצמצום בביקושים בטריטוריות יפן וצפון אמריקה והשפעת השינוי בשער החליפין של הדולר האמריקני.

מחזור המכירות של המלט ברבעון השלישי של השנה הסתכם בכ-19.2 מיליון דולר, לעומת 17.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ- 10%.

מכירות המוצרים לתעשייה התהליכית ברבעון השלישי הסתכמו לסך של כ-13.8 מליון דולר לעומת כ-10.2 מיליון דולר, בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-35%. גידול זה נובע מהצלחת מאמצי שיווק שהושקעו על ידי הקבוצה כחלק מהאסטרטגיה השיווקית שלה.

המ-לט סיימה את הרבעון שלישי של 2008 עם רווח נקי של כ-561 אלף דולר, בהשוואה לכ- 2.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ורווח של כ-4 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים לעומת 8.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי של הקבוצה ירד, בעקבות הירידה במכירות בתחום המוצרים האולטרה נקיים, מירידה בהיקפי הייצור ומגידול ברכיבי הוצאות מכירה ושיווק.

התוצאות הכספיות של תקופת הדוח הושפעו בעיקרן מירידה במכירות למגזר המוצרים האולטרה נקיים כתוצאה מצמצום בביקושים בטריטוריות יפן וצפון אמריקה. גידול רציף במכירות למגזר המוצרים לתעשייה התהליכית. רישום הפרשה לירידת ערך מלאי בחברת הבת ביפן, ברבעון השני של תקופת הדוח והשפעת השינוי בשער החליפין של הדולר האמריקאי, לעומת המטבעות

האחרים בהן פועלת הקבוצה, על רווחיותה.

מר שמואל טופז, מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון המ-לט, מסר כי "הגידול במכירות ברבעון השלישי לעומת הרבעון המקביל אשתקד הושג למרות הירידה העולמית בתחום המוליכים למחצה, כשבמגזר תעשיות התהליך אנו מציגים גידול רציף במכירות. המגזר התהליכי צומח בצורה מרשימה כל שנה ופעילותינו הנמרצת להגדלת נתח השוק בתחום זה מוכיחה את עצמה רבעון אחרי רבעון. ברבעון הזה, מציין טופז, התחילה המ-לט לספק מוצרים מתוך הזמנת הענק שנחתמה בתחילת השנה ושתסופק בשנים 2008-2009".

צמצום ביקושים ביפן וצפון אמריקה למוצרים אולטרה נקיים

מכירות מוצרים אולטרה נקיים ברבעון השלישי של השנה הסתכמו לסך של כ-5.4 מיליון דולר לעומת כ-7.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ- 25%. ירידה זו נובעת מצמצום הביקושים בטריטוריות יפן וצפון אמריקה.

הרווח התפעולי ברבעון השלישי של תקופת הדוח הסתכם לסך 1.346

מיליון דולר (כ-7% מהמכירות) לעומת 2.103 מיליון דולר (כ-12% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי ירד בתקופת הדוח כתוצאה מהירידה במכירות בתחום המוצרים האולטרה נקיים, מהקטנת היקפי הייצור ומעלייה ברכיבי הוצאות מכירה ושיווק.

הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם בכ-6.9 מיליון דולר (המהווים 36% מהמכירות), בהשוואה לכ-7.6 מיליון דולר (44% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. השינוי בשיעור הרווח הגולמי ברבעון השלישי, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, נובע בעיקר מהקטנת היקפי הייצור של הקבוצה כתוצאה מהירידה במכירות למגזר המוצרים האולטרה נקיים.

עיסוקה של המ-לט הוא בפיתוח, ייצור ושיווק של מחברים, ברזים ושסתומים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".