המלט מדווחת על גידול בהכנסות: הקטנת ביקושים ועלייה בהוצאות המכירה פגעו ברווחים
חברת המ-לט מדווחת על גידול של 10% במכירות הרבעון השלישי אך על ירידה ברווחיות כתוצאה מצמצום בביקושים בטריטוריות יפן וצפון אמריקה והשפעת השינוי בשער החליפין של הדולר האמריקני.
מחזור המכירות של המלט ברבעון השלישי של השנה הסתכם בכ-19.2 מיליון דולר, לעומת 17.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ- 10%.
מכירות המוצרים לתעשייה התהליכית ברבעון השלישי הסתכמו לסך של כ-13.8 מליון דולר לעומת כ-10.2 מיליון דולר, בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-35%. גידול זה נובע מהצלחת מאמצי שיווק שהושקעו על ידי הקבוצה כחלק מהאסטרטגיה השיווקית שלה.
המ-לט סיימה את הרבעון שלישי של 2008 עם רווח נקי של כ-561 אלף דולר, בהשוואה לכ- 2.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ורווח של כ-4 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים לעומת 8.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי של הקבוצה ירד, בעקבות הירידה במכירות בתחום המוצרים האולטרה נקיים, מירידה בהיקפי הייצור ומגידול ברכיבי הוצאות מכירה ושיווק.
התוצאות הכספיות של תקופת הדוח הושפעו בעיקרן מירידה במכירות למגזר המוצרים האולטרה נקיים כתוצאה מצמצום בביקושים בטריטוריות יפן וצפון אמריקה. גידול רציף במכירות למגזר המוצרים לתעשייה התהליכית. רישום הפרשה לירידת ערך מלאי בחברת הבת ביפן, ברבעון השני של תקופת הדוח והשפעת השינוי בשער החליפין של הדולר האמריקאי, לעומת המטבעות
האחרים בהן פועלת הקבוצה, על רווחיותה.
מר שמואל טופז, מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון המ-לט, מסר כי "הגידול במכירות ברבעון השלישי לעומת הרבעון המקביל אשתקד הושג למרות הירידה העולמית בתחום המוליכים למחצה, כשבמגזר תעשיות התהליך אנו מציגים גידול רציף במכירות. המגזר התהליכי צומח בצורה מרשימה כל שנה ופעילותינו הנמרצת להגדלת נתח השוק בתחום זה מוכיחה את עצמה רבעון אחרי רבעון. ברבעון הזה, מציין טופז, התחילה המ-לט לספק מוצרים מתוך הזמנת הענק שנחתמה בתחילת השנה ושתסופק בשנים 2008-2009".
צמצום ביקושים ביפן וצפון אמריקה למוצרים אולטרה נקיים
מכירות מוצרים אולטרה נקיים ברבעון השלישי של השנה הסתכמו לסך של כ-5.4 מיליון דולר לעומת כ-7.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ- 25%. ירידה זו נובעת מצמצום הביקושים בטריטוריות יפן וצפון אמריקה.
הרווח התפעולי ברבעון השלישי של תקופת הדוח הסתכם לסך 1.346
מיליון דולר (כ-7% מהמכירות) לעומת 2.103 מיליון דולר (כ-12% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי ירד בתקופת הדוח כתוצאה מהירידה במכירות בתחום המוצרים האולטרה נקיים, מהקטנת היקפי הייצור ומעלייה ברכיבי הוצאות מכירה ושיווק.
הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם בכ-6.9 מיליון דולר (המהווים 36% מהמכירות), בהשוואה לכ-7.6 מיליון דולר (44% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. השינוי בשיעור הרווח הגולמי ברבעון השלישי, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, נובע בעיקר מהקטנת היקפי הייצור של הקבוצה כתוצאה מהירידה במכירות למגזר המוצרים האולטרה נקיים.
עיסוקה של המ-לט הוא בפיתוח, ייצור ושיווק של מחברים, ברזים ושסתומים

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
