המלט מדווחת על גידול בהכנסות: הקטנת ביקושים ועלייה בהוצאות המכירה פגעו ברווחים
חברת המ-לט מדווחת על גידול של 10% במכירות הרבעון השלישי אך על ירידה ברווחיות כתוצאה מצמצום בביקושים בטריטוריות יפן וצפון אמריקה והשפעת השינוי בשער החליפין של הדולר האמריקני.
מחזור המכירות של המלט ברבעון השלישי של השנה הסתכם בכ-19.2 מיליון דולר, לעומת 17.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ- 10%.
מכירות המוצרים לתעשייה התהליכית ברבעון השלישי הסתכמו לסך של כ-13.8 מליון דולר לעומת כ-10.2 מיליון דולר, בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-35%. גידול זה נובע מהצלחת מאמצי שיווק שהושקעו על ידי הקבוצה כחלק מהאסטרטגיה השיווקית שלה.
המ-לט סיימה את הרבעון שלישי של 2008 עם רווח נקי של כ-561 אלף דולר, בהשוואה לכ- 2.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ורווח של כ-4 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים לעומת 8.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי של הקבוצה ירד, בעקבות הירידה במכירות בתחום המוצרים האולטרה נקיים, מירידה בהיקפי הייצור ומגידול ברכיבי הוצאות מכירה ושיווק.
התוצאות הכספיות של תקופת הדוח הושפעו בעיקרן מירידה במכירות למגזר המוצרים האולטרה נקיים כתוצאה מצמצום בביקושים בטריטוריות יפן וצפון אמריקה. גידול רציף במכירות למגזר המוצרים לתעשייה התהליכית. רישום הפרשה לירידת ערך מלאי בחברת הבת ביפן, ברבעון השני של תקופת הדוח והשפעת השינוי בשער החליפין של הדולר האמריקאי, לעומת המטבעות
האחרים בהן פועלת הקבוצה, על רווחיותה.
מר שמואל טופז, מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון המ-לט, מסר כי "הגידול במכירות ברבעון השלישי לעומת הרבעון המקביל אשתקד הושג למרות הירידה העולמית בתחום המוליכים למחצה, כשבמגזר תעשיות התהליך אנו מציגים גידול רציף במכירות. המגזר התהליכי צומח בצורה מרשימה כל שנה ופעילותינו הנמרצת להגדלת נתח השוק בתחום זה מוכיחה את עצמה רבעון אחרי רבעון. ברבעון הזה, מציין טופז, התחילה המ-לט לספק מוצרים מתוך הזמנת הענק שנחתמה בתחילת השנה ושתסופק בשנים 2008-2009".
צמצום ביקושים ביפן וצפון אמריקה למוצרים אולטרה נקיים
מכירות מוצרים אולטרה נקיים ברבעון השלישי של השנה הסתכמו לסך של כ-5.4 מיליון דולר לעומת כ-7.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ- 25%. ירידה זו נובעת מצמצום הביקושים בטריטוריות יפן וצפון אמריקה.
הרווח התפעולי ברבעון השלישי של תקופת הדוח הסתכם לסך 1.346
מיליון דולר (כ-7% מהמכירות) לעומת 2.103 מיליון דולר (כ-12% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי ירד בתקופת הדוח כתוצאה מהירידה במכירות בתחום המוצרים האולטרה נקיים, מהקטנת היקפי הייצור ומעלייה ברכיבי הוצאות מכירה ושיווק.
הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם בכ-6.9 מיליון דולר (המהווים 36% מהמכירות), בהשוואה לכ-7.6 מיליון דולר (44% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. השינוי בשיעור הרווח הגולמי ברבעון השלישי, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, נובע בעיקר מהקטנת היקפי הייצור של הקבוצה כתוצאה מהירידה במכירות למגזר המוצרים האולטרה נקיים.
עיסוקה של המ-לט הוא בפיתוח, ייצור ושיווק של מחברים, ברזים ושסתומים
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
