המלט מדווחת על גידול בהכנסות: הקטנת ביקושים ועלייה בהוצאות המכירה פגעו ברווחים
חברת המ-לט מדווחת על גידול של 10% במכירות הרבעון השלישי אך על ירידה ברווחיות כתוצאה מצמצום בביקושים בטריטוריות יפן וצפון אמריקה והשפעת השינוי בשער החליפין של הדולר האמריקני.
מחזור המכירות של המלט ברבעון השלישי של השנה הסתכם בכ-19.2 מיליון דולר, לעומת 17.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ- 10%.
מכירות המוצרים לתעשייה התהליכית ברבעון השלישי הסתכמו לסך של כ-13.8 מליון דולר לעומת כ-10.2 מיליון דולר, בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-35%. גידול זה נובע מהצלחת מאמצי שיווק שהושקעו על ידי הקבוצה כחלק מהאסטרטגיה השיווקית שלה.
המ-לט סיימה את הרבעון שלישי של 2008 עם רווח נקי של כ-561 אלף דולר, בהשוואה לכ- 2.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ורווח של כ-4 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים לעומת 8.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי של הקבוצה ירד, בעקבות הירידה במכירות בתחום המוצרים האולטרה נקיים, מירידה בהיקפי הייצור ומגידול ברכיבי הוצאות מכירה ושיווק.
התוצאות הכספיות של תקופת הדוח הושפעו בעיקרן מירידה במכירות למגזר המוצרים האולטרה נקיים כתוצאה מצמצום בביקושים בטריטוריות יפן וצפון אמריקה. גידול רציף במכירות למגזר המוצרים לתעשייה התהליכית. רישום הפרשה לירידת ערך מלאי בחברת הבת ביפן, ברבעון השני של תקופת הדוח והשפעת השינוי בשער החליפין של הדולר האמריקאי, לעומת המטבעות
האחרים בהן פועלת הקבוצה, על רווחיותה.
מר שמואל טופז, מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון המ-לט, מסר כי "הגידול במכירות ברבעון השלישי לעומת הרבעון המקביל אשתקד הושג למרות הירידה העולמית בתחום המוליכים למחצה, כשבמגזר תעשיות התהליך אנו מציגים גידול רציף במכירות. המגזר התהליכי צומח בצורה מרשימה כל שנה ופעילותינו הנמרצת להגדלת נתח השוק בתחום זה מוכיחה את עצמה רבעון אחרי רבעון. ברבעון הזה, מציין טופז, התחילה המ-לט לספק מוצרים מתוך הזמנת הענק שנחתמה בתחילת השנה ושתסופק בשנים 2008-2009".
צמצום ביקושים ביפן וצפון אמריקה למוצרים אולטרה נקיים
מכירות מוצרים אולטרה נקיים ברבעון השלישי של השנה הסתכמו לסך של כ-5.4 מיליון דולר לעומת כ-7.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ- 25%. ירידה זו נובעת מצמצום הביקושים בטריטוריות יפן וצפון אמריקה.
הרווח התפעולי ברבעון השלישי של תקופת הדוח הסתכם לסך 1.346
מיליון דולר (כ-7% מהמכירות) לעומת 2.103 מיליון דולר (כ-12% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי ירד בתקופת הדוח כתוצאה מהירידה במכירות בתחום המוצרים האולטרה נקיים, מהקטנת היקפי הייצור ומעלייה ברכיבי הוצאות מכירה ושיווק.
הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם בכ-6.9 מיליון דולר (המהווים 36% מהמכירות), בהשוואה לכ-7.6 מיליון דולר (44% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. השינוי בשיעור הרווח הגולמי ברבעון השלישי, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, נובע בעיקר מהקטנת היקפי הייצור של הקבוצה כתוצאה מהירידה במכירות למגזר המוצרים האולטרה נקיים.
עיסוקה של המ-לט הוא בפיתוח, ייצור ושיווק של מחברים, ברזים ושסתומים
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
