בעקבות הטלטלה שעוברת על השווקים, מעדכן רפי גוזלן, סמנכ"ל השקעות ראשי בפריזמה, את תחזיתו לגבי הצמיחה במשק ופעילות בנק ישראל בתקופה הקרובה. גוזלן מעריך כעת כי "בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית בחודשים הקרובים באופן חד יחסית עד לרמה של 2.5%. הקיצוץ בריבית נובע בין היתר מכיוון שההידרדרות הריאלית תהיה מהירה יחסית ותיתן את אותותיה כבר בחודשים הקרובים. תסריט זה נתמך על ידי סקר החברות של בנק ישראל המצייר תמונה עגומה מאד בדבר קצב ההזמנות לרבעון הרביעי הן ליצוא והן לשוק המקומי".

"מהלך הפחתת הריבית של הבנק במקביל להאטה משמעותית בצמיחה (הרעה החשבון השוטף לצד ירידה בהשקעות הזרות) צפויים לתמוך בהיחלשות השקל. כמובן שקשה להעריך את עוצמת הפיחות, אך אם השקל יישר קו למהלך אותו חוו רבית המטבעות המתעוררים הוא עשוי להיחלש בכ-10%-15% נוספים לכיוון של 4.2 שקל לדולר בחודשים הקרובים.

פיחות זה לא יהווה גורם מעקב משמעותי בשיקולי הבנק להורדת הריבית, עקב התמסורת הנמוכה בין שע"ח לאינפלציה כתוצאה מהקיטון החד בחלקם של חוזי השכירות הנקובים בדולר, כך שהפיחות הנומינאלי יתורגם לפיחות ריאלי".

בפריזמה מעדכנים כלפי מטה את תחזית הצמיחה שלנו ל-2009, כאשר המודלים מצביעים על צמיחה מתונה של כ-1.0%-1.5% בלבד. עיקר ההתמתנות צפויה לבוא מהאטה משמעותית בצריכה הפרטית אשר תצמח בשיעור של 1.2% בלבד, ומהתכווצות ממשית בסקטור היצוא הצפוי לקטון בשיעור חד יחסית הנע בין -4% ל- -5%.

תחזית הצמיחה של משרד האוצר ל-2009 תעודכן ככל הנראה לכ-2% (לעומת 3.5% קודם לכן) כך שהגירעון הנגזר ממנה יעודכן מעלה לכ-3% (לעומת 1% קודם לכן). גוזלן מעריך כי הצמיחה בשנה הבאה תהיה מתונה יותר ותסתכם בכ-1%-1.5% כך שהגירעון צפוי להגיע לכ-3.5%-4% תוצר. תרחיש זה יוביל לגיוס ניכר של כ-70 מיליארד שקל בשנת 2009 לעומת פדיונות צפויים של כ-61 מיליארד שקל, דהיינו עודף גיוס חיובי של כ- 10 מיליארד שקל.

בנוגע להתרחשויות בשוק האג"ח הקונצרני אומר גוזלן כי במהלך השבוע האחרון ירדו התשואות של מדדי אגרות החוב הקונצרניות באופן חד (ירידה של 110 נקודות בסיס במדד תל בונד 40, ירידה של כ-80 נקודות בסיס במדד תל-בונד 20) כך שנרשמה עלייה הנעה סביב 3% במחירי המדדים. התפתחות זו נבעה בעיקר מפרסום תוכנית משרד האוצר לאפשר לגופים מוסדיים לשערך אג"ח קונצרניות בהיקף של 3% מסך נכסי הקרן/קופה לפי עלות מתואמת ולא לפי מחירי שוק או שווי הוגן.

למען הסר ספק משרד האוצר הבהיר כי גוף מוסדי המעוניין לשייך אג"ח קונצרניות לתוכנית זו יהיה מחוייב לקנות אג"ח בשוק ולא "רק" לצבוע נייר קיים. בכל אופן, התוכנית כדאית לגופים המוסדיים מכיוון שהיא מקטינה את התנודתיות של הנכס הנרכש בלא הקטנת התשואה (למעט מקרה של חדלות פירעון) וצפויה לפעול להגדלת הביקוש לאג"ח קונצרניות.

כמובן שהתוכנית לא יכולה לטפל בשורש הבעיה והיא ההרעה המהותית ביכולת ההחזר של החוב בשל המיתון הגלובלי ומחנק האשראי. לפיכך, התבוננות בנעשה בעולם יכולה ללמד אותנו כי התערבות זו של משרד האוצר עשויה להיות סימן לבאות, ובמידה שנראה החרפה נוספת בשוק זה לא מן נמנע כי נראה תוכניות "הצלה" עמוקות יותר.

פרמיית הסיכון בעקום השקלי, כפי שהיא נמדדת בפער שבין אג"ח ארוכה לקצרה (שחר 2667, ממשלתי שקלי 219), עלתה השבוע ל- 291 נקודות בסיס (רמת שיא של השלוש שנים האחרונות) לעומת 278 נ"ב בשבוע הקודם. במהלך השבוע האחרון ירדו מעט התשואות בחלק הארוך של העקום בעוד התשואות בחלק הקצר- עלו בשיעור מתון יותר. ניתוח של הטווח הקצר, בהנחת תרחיש של האטה ניכרת בקצב צמיחת המשק, מעלה את האפשרות להמשך העלייה בתלילות העקום. שכן, מצד אחד ימשך הלחץ על תשואות השקליות הארוכות (המשך פדיונות, הנזלה, עלייה בפרמיית סיכון) ומצד שני צפוי כי בחודשים הקרובים בנק ישראל ימשיך במגמת הורדות הריבית לרמות של 2.5%, אומר גוזלן.

עוד אומרים בפריזמה כי "ציפיות האינפלציה כפי שנגזרות משוק ההון עלו במעט השבוע, כך שהציפיות בטווח בינוני-הקצר לפדיון נעות ברמה של 0.8%-1.3%, בטווח הארוך עומדות ציפיות האינפלציה על רמות של 2.4%-2.7%. כמובן שלא יהיה נכון בימים אלה להתמקד בניתוח כלכלי נטו מכיוון שלפחות לגבי הטווח הקצר החשש מהמשך התנזלות ימשיך להכביד על שוק האג"ח ולכן מצדיק את קיצור התיק. מנגד, המשך הפחתת הריבית, הגברת המעורבות הממשלתית להגברת הנזילות בשווקים וירידה חדה בקצב האינפלציה תומכים בהארכת התיק. על כן המלצתנו היא התמקדות במח"מ קצר עד בינוני (מח"מ 2-3), עם נטייה קלה לאפיק השקלי לנוכח האינפלציה המתמתנת והעלייה האחרונה שנרשמה בציפיות לאינפלציה".