היום בחירות בארה"ב, הדולר מתרגש לקראת אובמה וחוזר להתחזק
מדד מנהלי הרכש בארה"ב ירד לשפל של 26 שנה
עוד נתון המסמן על ההתכווצות בפעילות הכלכלית בארה"ב פורסם אתמול. מדד מנהלי הרכש במגזר היצרני ירד באוקטובר לרמה של 38.9 נקודות לעומת רמה של 43.5 נקודות בחודש הקודם. צפי האנליסטים עמד על ירידה לרמה של 41.5 בלבד. המדד שפורסם הוא הנמוך ביותר מאז ספטמבר 1982 ומסמן, כמו שורה ארוכה של נתונים שפורסמו לפניו וכנראה יפורסמו אחריו, על ההאטה הכלכלית בארה"ב.
קשה לקבל הלוואות בארה"ב
על פי סקר שנערך על ידי הבנק הפדרלי בארה"ב עלה בשלושת החודשים האחרונים מספר הבנקים שהקשיחו את התנאים למתן הלוואות למגזר העסקי בארה"ב. בסקר הקודם שערך הפד עמד מספר הבנקים שהקשיחו את עמדתם על 60% בעוד שעתה הנתון עלה ל- 85%.
ההרעה בתנאים אינה נובעת מחוסר נזילות אלא מחששות הבנקים כי הלווים יתקשו לעמוד בהחזרים השוטפים של ההלוואות.
מכירות כלי הרכב בארה"ב לשפל
יצרניות הרכב הגדולות בארה"ב פירסמו אתמול נתוני מכירות גרועים בחודש אוקטובר. ג'נרל מוטורס דיווחה על ירידה של 45% במכירות רכבים מול התקופה המקבילה בשנה שעברה. גם חברות גדולות אחרות פירסמו נתונים קודרים.
למרות הירידה במחירי הנפט, נמשכת ההאטה בביקושים למוצרים שאינם מצרכי בסיס.
באוסטרליה יורדת הריבית ב- 0.75%
נגיד הבנק האוסטרלי, גלן סטיבנס, הודיע הלילה על הפחתת הריבית ב- 0.75% ל- 5.25% בשיעור שנתי. ההפחתה הצפויה עמדה על 0.5% אך סטיבנס בחר בהורדה אגרסיבית יותר על מנת ליישר קו עם מרבית נגידי הבנקים המרכזיים בעולם.
מיד עם פרסום ההודעה הגיב הדולר האוסטרלי בהיחלשות מהירה מול הדולר האמריקני.
נפט (ספוט: 64.10)
לאחר נגיעה במחיר של 70 דולר לחבית בשבוע שעבר, התחזקה אתמול הירידה במחיר הנפט והוא מתקרב שוב לרף 60 דולר לחבית.
הנתונים הגרועים של מכירות הרכבים בארה"ב מגבירים את החשש מירידה נוספת בביקושים למוצרי הנפט.
המדינות המייצרות ומייצאות נפט ממשיכות לנקוט בצעדים פרטניים על מנת להקטין את התפוקות, בתקווה שצעדים אלה יחזירו את הנפט למסלול של עליות.
ניגריה הודיעה אתמול על הפחתה בייצור הנפט ב- 5% בחודשים נובמבר ודצמבר.
איראן, גם היא, הודיעה על הפחתה של היקף מכירת חביות נפט ב- 70 אלף חביות ביום.
דולר/שקל (ספוט: 3.7790)
הצמד ממשיך להיטלטל בתנודתיות. הפרש של כ- 10 אגורות משער גבוה לנמוך הופך בימים האחרונים לעניין שבשגרה. אתמול בתחילת היום התקרב הצמד לשער של 3.70 והבוקר הוא כבר נמצא קרוב ל- 3.80.
הדשדוש שנמשך כבר חמישה ימי המסחר בין רמות 3.70 ל- 3.80 חזק לעת עתה. יציאה ממנו תכוון לרמות המשמעותיות הבאות: רמת 3.85 היא רמת התנגדות משמעותית ומאידך רמת 3.65 אמורה לשמש תמיכה ראשונה.
אירו/דולר (ספוט: 1.2595)
אתמול חזר הדולר להתחזק בצורה מהירה כנגד האירו. הלילה כבר התקרב הצמד חזרה לרמת 1.25 דולר לאירו. נראה כי בחינה מחודשת של התחתית ב- 1.2330 קרובה.
כנראה גם שהפחתת הריבית הצפויה בגוש האירו ביום ה' הגבירה במעט את קצב התחזקות הדולר.
תמיכה ראשונה נמצאת בשער של 1.2510. התמיכה הבאה נמצאת בתחתית משבוע שעבר ב- 1.2330.
התנגדות ראשונה ממוקמת ב- 1.2900. אחריה רמת 1.2990.
טווח קצר: מעט דובי
טווח בינוני: דובי
טווח ארוך: דובי
דולר/ין (ספוט: 98.90)
אתמול נע בצמד בטווח מחירים מצומצם מאוד של כמאה פיפסים, מחזה שלו התגעגענו הסוחרים זה זמן רב. עדיין קשה להאמין כי הסערה חלפה ולדעתי צפויות עוד תנועות חדות בצמד.
התנגדות ראשונה נמצאת ב- 99.60.
תמיכה ראשונה נמצאת בשער של 98.50. לאחריה נמצאת רמת 97.80.
טווח קצר: דשדוש
טווח בינוני: דובי
טווח ארוך: דובי
ליש"ט/דולר (ספוט: 1.5700)
הירידות התחדשו אתמול ביתר שאת ולאחר פסגה ב- 1.6400 נפל הצמד את כל הדרך חזרה עד לשער של 1.5600 הבוקר.
תמיכה מינורית נמצאת בשער 1.5510. לאחריה נמצאת רמת השפל ב- 1.5270.
התנגדות נמצאת ב- 1.5750. אחריה נמצאת 1.6100.
טווח קצר: דובי
טווח בינוני: דובי
טווח ארוך: דובי
דולר/פר"ש (ספוט: 1.1740)
הלילה בחצות על פי שעונינו נפרצה רמת 1.1750 שנקבעה ב- 24/10. ברגע שנפרצה גמע הצמד בקלילות 50 פיפסים נוספים וקבע פסגה חדשה ב- 1.18. הצמד חזר לרמתו מחודש אוקטובר 2007 וצעד זה מחזק את התרחיש השורי.
יתכן ושבירת רמת 1.1750 פר"ש לדולר הלילה תסמן את התחזקות הדולר עבור המטבעות האירופיים האחרים.
אם תמשיך מגמת התחזקות הדולר היעד שנוצר על ידי קו מגמה עולה בגרף היומי הוא בין 1.22 ל - 1.23.
התנגדות ראשונה נמצאת בשיא ב- 1.1800.
תמיכה ראשונה נמצאת בשער של 1.1590. לאחריה צפויה תמיכה ב- 1.1480.
טווח קצר: מעט שורי
טווח בינוני: שורי
טווח ארוך: שורי
*ניתוח הכלול בדוח זה הינו למטרת אינפורמציה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של מטבע ו/או הסחורות המתוארים בדוח. הניתוח מתפרסם על מידע אשר פורסם לכלל הציבור ומידע אחר, לרבות מידע שפורסם על ידי החברה נשואת דוח זה, ואשר כלל פורקס מניחה שהינו מהימן, וזאת, מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
