הגזירה של בר-און - מנקודת מבטו של העובד
נכון להיום, קרן השתלמות לדעתי היא אחת ההטבות היותר טובות שמעסיק יכול להעניק לעובדיו. המעסיק מפריש 7.5% מגובה השכר ברוטו של העובד, העובד מוסיף 2.5% מהשכר ברוטו וכך בכל חודש העובד חוסך 10% מגובה שכרו החודשי ברוטו ומקבל את הכסף בתום 6 שנים כסכום נטו ללא מיסוי. במהלך אותן 6 שנים העובד משלם אמנם כאחוז וחצי דמי ניהול אך בינתיים הקרן גם משקיעה את הכסף והתשואה (אם יש) מתווספת לחסכון.
חסכון זה בשונה מביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה אינו מיועד לגיל פרישה או למקרים מצערים כמו אובדן כושר עבודה. הוא מאפשר לעובד שחסך בקרן השתלמות סכום כסף למימוש מטרות וחלומות, כמו שיפוץ דירה, החלפת רכב, מסיבת בר מצווה לילד, טיול לחו"ל ועוד כהנה וכהנה.
הקרנות ממליצות לעובדים להמשיך את הקרן גם לאחר 6 שנים אם אינם חייבים את הכסף במועד הפירעון כיון שגם הרווחים פטורים ממס.
כיום התקרה הפטורה ממס היא עד שכר של 15,712 לחודש (ובשנתי 188,544 ש"ח). במקרה של שכר גבוה מהתקרה הפטורה העובד ישלם מס על החלק מעבר לתקרה כבר במועד ההפקדה. במקרה של שכר גבוה מסכום זה לעיתים המעסיק מאפשר לעובד בחירה אם להפקיד את ההפרשה מעל הסכום הפטור לקרן או ישירות לשכר. כיון שאין שום הטבת מס (אפילו לא על הרווחים שהקרן תשא במקרה זה) העובד בד"כ יעדיף את ההפרשה ישירות לשכר כיון שאז יכול להשקיע גם באפיקים אחרים או לחילופין להשתמש בכסף הזה.
תכניתו של רוני בראון לבטל את הפטור ממס על קרנות ההשתלמות על מנת להפחית את שיעורי מס הכנסה בעצם מבטלת לחלוטין את המשמעות של קרנות ההשתלמות.
לדעתי, במידה ולא יהיה פטור ממס, העובדים יבחרו שלא להמשיך לחסוך בקרנות השתלמות כיון שההטבה נעלמת ואז המשמעות של הקרנות היא כמו כל אפיק חסכון/השקעה אחר. הם יעדיפו לקבל את תוספת המעסיק (7.5%) ישירות לשכר.
בד"כ, המדינה מעודדת את הציבור לחסוך. בתכנית זו אין עידוד לחסכון, נהפוך הוא, עדיף לקבל את הכסף עכשיו ולא בעוד 6 שנים (אולי עד אז יהיו עוד גזירות??).
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיהאנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
החברה מדווחת על קמפוס חדש שיאכלס יותר מ-10,000 עובדים, בהשקעה של מיליארדי שקלים ועם לוחות זמנים שנפרסים עד תחילת העשור הבא
אנבידיה NVIDIA Corp. -3.81% , אחת מחברות השבבים והבינה המלאכותית הגדולות בעולם, מדווחת כי הקמפוס החדש שלה בישראל יוקם בקריית טבעון. מדובר בפרויקט רחב היקף שצפוי לשמש יותר מ-10,000 עובדות ועובדים, עם שטח בנוי כולל של כ-160 אלף מ"ר על פני כ-90 דונם. תחילת העבודות מתוכננת ל-2027 והאכלוס הראשוני צפוי ב-2031. כבר עכשיו ברור שמדובר במהלך שממקם את מרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה כעוגן משמעותי בפעילות הגלובלית של החברה.
קמפוס אחד, הרבה מעבר למשרדים
החברה מדווחת שהקמפוס מתוכנן בהשראת מטה החברה בסנטה קלרה שבקליפורניה ויכלול לא רק משרדים, אלא גם פארקים, מרכז מבקרים, בתי קפה ומסעדות. לצד אלה יוקמו מעבדות ומרחבי עבודה משותפים, שמטרתם לחזק שיתופי פעולה פנימיים וגם חיבורים עם סטארטאפים ושותפים מהאקוסיסטם המקומי. ההשקעה, שנאמדת במיליארדי שקלים לאורך כמה שנים, משקפת את ההתרחבות המואצת של פעילות המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל.
- אנבידיה רוכשת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI
- נעילה שלילית בוול-סטריט; צים זינקה ב-8%, מובילאיי נפלה ב-5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות אנבידיה מרחיבה בעקביות את פעילותה בישראל. מאז רכישת מלאנוקס ב-2020, שהפכה לבסיס מרכזי של פעילות החברה בארץ, מדווחים על גידול חד בהיקף כוח האדם, פתיחת והרחבת משרדים ביוקנעם, תל אביב
ובאר שבע, והעמקה של פעילות המחקר והפיתוח בתחומי שבבים, רשתות ו-AI. בתוך כך, מרכז הפיתוח הישראלי הפך לאחד הגדולים של אנבידיה מחוץ לארה"ב, עם אלפי עובדים והובלה של פרויקטים שנמצאים בליבת המוצרים הגלובליים של החברה. הקמת הקמפוס בקריית טבעון משתלבת כמהלך המשכי
לאותה מגמה של התרחבות ארוכת טווח בישראל.
