הגזירה של בר-און - מנקודת מבטו של העובד
נכון להיום, קרן השתלמות לדעתי היא אחת ההטבות היותר טובות שמעסיק יכול להעניק לעובדיו. המעסיק מפריש 7.5% מגובה השכר ברוטו של העובד, העובד מוסיף 2.5% מהשכר ברוטו וכך בכל חודש העובד חוסך 10% מגובה שכרו החודשי ברוטו ומקבל את הכסף בתום 6 שנים כסכום נטו ללא מיסוי. במהלך אותן 6 שנים העובד משלם אמנם כאחוז וחצי דמי ניהול אך בינתיים הקרן גם משקיעה את הכסף והתשואה (אם יש) מתווספת לחסכון.
חסכון זה בשונה מביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה אינו מיועד לגיל פרישה או למקרים מצערים כמו אובדן כושר עבודה. הוא מאפשר לעובד שחסך בקרן השתלמות סכום כסף למימוש מטרות וחלומות, כמו שיפוץ דירה, החלפת רכב, מסיבת בר מצווה לילד, טיול לחו"ל ועוד כהנה וכהנה.
הקרנות ממליצות לעובדים להמשיך את הקרן גם לאחר 6 שנים אם אינם חייבים את הכסף במועד הפירעון כיון שגם הרווחים פטורים ממס.
כיום התקרה הפטורה ממס היא עד שכר של 15,712 לחודש (ובשנתי 188,544 ש"ח). במקרה של שכר גבוה מהתקרה הפטורה העובד ישלם מס על החלק מעבר לתקרה כבר במועד ההפקדה. במקרה של שכר גבוה מסכום זה לעיתים המעסיק מאפשר לעובד בחירה אם להפקיד את ההפרשה מעל הסכום הפטור לקרן או ישירות לשכר. כיון שאין שום הטבת מס (אפילו לא על הרווחים שהקרן תשא במקרה זה) העובד בד"כ יעדיף את ההפרשה ישירות לשכר כיון שאז יכול להשקיע גם באפיקים אחרים או לחילופין להשתמש בכסף הזה.
תכניתו של רוני בראון לבטל את הפטור ממס על קרנות ההשתלמות על מנת להפחית את שיעורי מס הכנסה בעצם מבטלת לחלוטין את המשמעות של קרנות ההשתלמות.
לדעתי, במידה ולא יהיה פטור ממס, העובדים יבחרו שלא להמשיך לחסוך בקרנות השתלמות כיון שההטבה נעלמת ואז המשמעות של הקרנות היא כמו כל אפיק חסכון/השקעה אחר. הם יעדיפו לקבל את תוספת המעסיק (7.5%) ישירות לשכר.
בד"כ, המדינה מעודדת את הציבור לחסוך. בתכנית זו אין עידוד לחסכון, נהפוך הוא, עדיף לקבל את הכסף עכשיו ולא בעוד 6 שנים (אולי עד אז יהיו עוד גזירות??).
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
מחירי הטיסה לפריז ועל העתיד של אל על
אל על מורידה מחירים ועדיין יקרה יחסית לאחרות; לכמה ירדו הרווחים של ענקית התעופה?
אל על מחירי הטיסות בירידה. החזרה של חברות תעופה מייצרת תחרות והמחירים בירידה (טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה). אל על שהיתה מונופול בתקופת המלחמה מיישרת קו ומורידה מחירים, אם כי היא עדיין מעל החברות האחרות. זה היה גם לפני המלחמה, השאלה אם הציבור יבחר בה. חלק גדול מהציבור ממורמר ומחפש סוג של "נקמה" באל על על המחירים הגבוהים.
אל על הורידה את המחיר לניו יורק לחודשים הקרובים ל-1,040 דולר, ירידה של כ-50%. אפשר להשיג בזול יותר במקומות אחרים. גם הטיסות לאירופה ירדו - טיסה לפריז ב-530 דולר, גם כאן ירידה דרמטית של כ-40% ועדיים יקר לעומת אחרות. עם זאת, צריך לזכור שבאל על מקבלים במחיר אפשרות לכבודה וזה לא נמצא בחברות הלואו קוסט. בפועל, ההפרשים נמוכים יותר.
אל על צפויה להיפגע מסיום המלחמה, אבל צריך לזכור שהציבור למרות הכעס-מרמור על המחירים מבין שזו חברת התעופה ש"לקחה" סיכון" והיתה מוכנה לטוס ישראל ולישראל בשעה שכולם עזבו. זה גם מה שיקרה בפעם הבאה, ומכיוון שעדיין קיים חשש מביטול טיסות, נראה שאל על תמלא את מלאי המושבים שלה די מהר, לפחות בחודשים הקרובים, אם כי כאמור במחירים נמוכים יותר.
אם לוקחים בחשבון ירידת מחירים דרמטית, ירידה בהיקף הטיסות בשל התחרות, מקבלים תוצאות משמעותית פחות טובות לאל על בהמשך. אל על לפני המלחמה היתה בקצב רווחים של קרוב ל-100 מיליון דולר בשנה, המלחמה הביאה אותה לרווחים של 400-500 מיליון בשנה, והחזרה לשגרה, תוריד אותה למטה, אבל זה צפוי להיות משמעותית מעל 100 מיליון דולר. מחירי הטיסות בהגדרה עולים במקביל להיצע קטן של מושבים. ה-100 מיליון של לפני שנתיים שהוא המייצג, מגיע ל-150-180 מיליון. בדרך אל על הוסיפה לעצמה הון של מיליארד דולר, ולכן כשמסתכלים על השווי היום לעומת השווי לפני המלחמה, צריך לזכור שחלק גדול מעליית השווי מוסבר דרך הרווחים. כשמורידים אותם, מקבלים עליית ערך פחות דרמטית.
