הגזירה של בר-און - מנקודת מבטו של העובד
נכון להיום, קרן השתלמות לדעתי היא אחת ההטבות היותר טובות שמעסיק יכול להעניק לעובדיו. המעסיק מפריש 7.5% מגובה השכר ברוטו של העובד, העובד מוסיף 2.5% מהשכר ברוטו וכך בכל חודש העובד חוסך 10% מגובה שכרו החודשי ברוטו ומקבל את הכסף בתום 6 שנים כסכום נטו ללא מיסוי. במהלך אותן 6 שנים העובד משלם אמנם כאחוז וחצי דמי ניהול אך בינתיים הקרן גם משקיעה את הכסף והתשואה (אם יש) מתווספת לחסכון.
חסכון זה בשונה מביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה אינו מיועד לגיל פרישה או למקרים מצערים כמו אובדן כושר עבודה. הוא מאפשר לעובד שחסך בקרן השתלמות סכום כסף למימוש מטרות וחלומות, כמו שיפוץ דירה, החלפת רכב, מסיבת בר מצווה לילד, טיול לחו"ל ועוד כהנה וכהנה.
הקרנות ממליצות לעובדים להמשיך את הקרן גם לאחר 6 שנים אם אינם חייבים את הכסף במועד הפירעון כיון שגם הרווחים פטורים ממס.
כיום התקרה הפטורה ממס היא עד שכר של 15,712 לחודש (ובשנתי 188,544 ש"ח). במקרה של שכר גבוה מהתקרה הפטורה העובד ישלם מס על החלק מעבר לתקרה כבר במועד ההפקדה. במקרה של שכר גבוה מסכום זה לעיתים המעסיק מאפשר לעובד בחירה אם להפקיד את ההפרשה מעל הסכום הפטור לקרן או ישירות לשכר. כיון שאין שום הטבת מס (אפילו לא על הרווחים שהקרן תשא במקרה זה) העובד בד"כ יעדיף את ההפרשה ישירות לשכר כיון שאז יכול להשקיע גם באפיקים אחרים או לחילופין להשתמש בכסף הזה.
תכניתו של רוני בראון לבטל את הפטור ממס על קרנות ההשתלמות על מנת להפחית את שיעורי מס הכנסה בעצם מבטלת לחלוטין את המשמעות של קרנות ההשתלמות.
לדעתי, במידה ולא יהיה פטור ממס, העובדים יבחרו שלא להמשיך לחסוך בקרנות השתלמות כיון שההטבה נעלמת ואז המשמעות של הקרנות היא כמו כל אפיק חסכון/השקעה אחר. הם יעדיפו לקבל את תוספת המעסיק (7.5%) ישירות לשכר.
בד"כ, המדינה מעודדת את הציבור לחסוך. בתכנית זו אין עידוד לחסכון, נהפוך הוא, עדיף לקבל את הכסף עכשיו ולא בעוד 6 שנים (אולי עד אז יהיו עוד גזירות??).
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
