הבורסה ננעלה בעליות חדות: המעו"ף זינק 1.5% במשיכת כי"ל ומכתשים אגן
המשקיעים בתל אביב דחפו את המניות גבוה יותר כאשר כל המדדים המובילים בבורסה מלבד הבנקים והפיננסים ננעלו בעליות, למרות נתונים מאכזבים על שוק העבודה האמריקני שאותתו כי הסבירות למיתון בכלכלה הגדולה ביותר בעולם עלתה. גם היום נסגר יום המסחר מוקדם מהרגיל, בשעה 14:15, אולם מחזור מחזור המסחר לא נפגע והסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל.
כאמור, המסחר בניו יורק נסגר ביום שישי במגמה מעורבת, למרות נתוני התעסוקה המאכזבים של המשק האמריקני. הנתון העיד על גריעה של 80 אלף משרות משוק העבודה, בעוד האנליסטים ציפו לירידה של 50 אלף מקומות עבודה. ברקע לסגירת המסחר עמדה גם הורדת הדירוג ל-MBIA מצד סוכנות הדירוג פיץ'. בסיכום יומי, הנאסד"ק עלה 0.32%. הדאו ג'ונס ירד 0.13%.
בניגוד לשוק העבודה האמריקני, שוק העבודה הישראלי דווקא מפגין איתנות. מנתונים שפרמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי השכר הממוצע במשק עלה בחודש ינואר ב-1.2% לרמה של 8,113 שקלים, כאשר היקף המשרות עלה ב-3.7%.
העליות החדות היום בת"א מגיעות בניגוד בולט למגמה המעורבת בוול סטריט, וגורמים בשוק אומרים לנו היום כי תיאבון המשקיעים לסיכון גדל וכי ניתן לראות זאת יציבות של מניות דפנסיביות למול העליות החדות במניות מסוכנות יותר כמו מניות הנדל"ן. בנוסף, כי"ל ומכתשים אגן דחפו את השוק לעליות בעקבות המשך העליות במחירי הסחורות וההתפתחויות החיוביות בחברות האגרו-כימיה בעולם. למרות השינוי בסנטימנט בימים האחרונים, אותם גורמים מזהירים כי בתוך מספר ימים האווירה החיובית עלולה לדעוך.
מדדים מובילים: המעו"ף ננעל בעלייה של 1.49% לרמה של 1,054 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 1.38% לרמה של 984 נקודות. מדד הנדל"ן 15 זינק ב-2.93% ורק מדד הבנקים נותר מאחור וירד ב-0.6%.
מניות במרכז
מניות הדשנים כיל ומכתשים אגן רשמו עליות חדות בעקבות ההתפתחויות במניות הדשנים בוול סטריט בסוף השבוע. חברת מוזאיק דיווחה על תוצאות רבעוניות חזקות והעריכה כי מחירי הדשנים בעולם ימשיכו לעלות, תוך שהיא מודיעה על הרחבה ייצור האשלג.
מניית בנק הפועלים איבדה 1.7% חרף סקירה אוהדת של כלל פיננסים בטוחה. "אסור להספיד את בנק הפועלים, בייחוד לאחר שהמניה צנחה ב-27%"", אמר יובל בן זאב, ראש מחלקת המחקר בבטוחה, תוך שהוא מציין כי "השמש עוד תזרח".
מניית סרגון נהנתה מהמלצה חיובית מבית ההשקעות קולינס סטיוארט. "להערכתנו, להתפתחות האחרונות (דחיית הפרויקט של ספרינט-נקסטל) אין שום השפעה שלילית", אומרים האנליסטים ריץ' צ'רץ' וג'ינה חן. "אנו מאמינים כי לסרגון יש יתרון על פני המתחרות בהתחשב בטכנולוגיית ה-Native2 שלה אשר מאפשרת לשלב בין טכנולוגיות ה-TDM וה-IP במערכת אחת". האנליסטים מעניקים למנייה תג מחיר של 13 דולר.
ללא קשר, צ'רץ' בוחן גם את מניית אלווריון וסבור שהחברה 'הידקה את החגורה', מה שיאפשר לתחזית שסיפקה החברה לתוצאות הרבעון הראשון להיות מציאותית. האנליסט מעניק למניית החברה מחיר יעד של 10 דולר המשקף מכפיל רווח עתידי של 20 על רווחי 2009. נזכיר, כי אלווריון עדכנה ביום חמישי האחרון את שורת הרווח הנקי לרבעון הרביעי של 2007 בעקבות מכירת LGC שהניבה לה תוספת של 8.3 מיליון דולר לרווחים.
מניית טבע עלתה ב-1.4% ברקע לתחזיות האנליסטים בנוגע להודעה על רכישת בנטלי. האנליסטים ציינו, כי הרכישה הינה חלק מאסטרטגיית טבע להכפיל את המכירות עד שנת 2012 וכי החברה עשויה לבצע רכישות נוספות ביפן ובשווקים המתעוררים, בייחוד בברזיל, רוסיה ומקסיקו.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
