אדמונד פלפס, חתן פרס נובל לכלכלה: "אם ה'פד' ימשיך בהורדות הריבית - זה יהיה מסוכן"
מחיר הנפט רשם אתמול שיא נוסף והגיע ל-100 דולר לחבית. לא רק הנפט מזנק: גם מחירי הזהב, התירס, החיטה וסחורות אחרות רושמים שיאים חדשים על רקע היחלשות הדולר בעולם בעקבות הורדות הריבית בידי הפדרל ריזרב. למרות המלחמה במשבר האשראי והרצון להחזיר את הכלכלה האמריקנית לפסי הצמיחה, בשווקים גוברים החששות מפני התפרצות אינפלציונית בארה"ב ובעולם כולו, שכן ההשפעה המיידית של נסיקת מחירי הסחורות תהיה עליית מחיריהם של מוצרי צריכה רבים.
ה'פד' כבר הודיע על נכונותו לבצע "סיבוב פרסה" מהיר בכל הנוגע למדיניות המוניטרית ברגע שהכלכלה תעמוד בחזרה על הרגליים. בכוונת ה'פד' לייצב את הכלכלה האמריקנית ואז להתחיל במגמה של העלאות ריבית אשר מטרתם להביא להתקררות האינפלציה. אולם החשש כעת הוא שעד שהכלכלה תתאושש - האינפלציה כבר תהיה גבוהה מדי וה'פד' יתקשה לרסן אותה.
סקר כלכלנים שערכה סוכנות בלומברג מראה כי ה'פד' צפוי להוריד ב-18 במרץ את הריבית ב-0.5% נוספים ל-2.5%, וסוף מגמת הורדות הריבית לא נראית כעת באופק. "אם ה'פד' ימשיך בהורדות הריבית - זה יהיה מסוכן", מזהיר אדמונד פלפס, חתן פרס נובל לכלכלה שמרצה היום באוניברסיטת קולומביה. לדבריו, "כבר היום אנחנו נמצאים בבעיה עם האינפלציה וזה רק יילך ויחריף".
התחזית הרשמית של הפדרל ריזרב היא כי ליבת האינפלציה (קרי האינפלציה ללא השינויים במחירי המזון והאנרגיה) תעלה בשנה הבאה ב-1.7%-2%, ובשנת 2010 תסתכם האינפלציה ב-1.7%-1.9%.
הכלכלן ניג'ל גלט מבית ההשקעות Global Insight סבור כי האינפלציה תלויה במדיניות המוניטרית של ה'פד', ואם לוקחים בחשבון שהריבית תעלה בשנתיים הקרובות, אזי ניתן להצהיר כבר עכשיו שהאינלפציה תתמתן. "אנו צופים כי הריבית תעמוד על 3.75% בסוף 2009 ו-4.75% בסוף 2010", אומר גלט.
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
