ירידות שערים בבורסות אירופה על רקע הירידות במניות הפיננסים והצפי לפתיחה שלילית בוול סטריט
המדדים המובילים בבורסות אירופה נסחרים בירידות שערים על רקע נתוני מאקרו שליליים והציפייה לפתיחה שלילית של יום המסחר בוול סטריט. את הירידות באירופה מובילות מניות הפיננסים, על רקע החשש מההאטה הכלכלית הגלובלית, חשש שמתעצם היום נוכח הגעת הנפט לשיא חדש.
בעוד הנפט נוגע היום ברמה של 103 דולר לחבית, פורסם באירופה מדד אמון הצרכנים לחודש פברואר, אשר נפל לרמה של 100.1 נקודות בלבד מ-101.7 נקודות בינואר. מדובר ברמה הנמוכה ביותר של המדד מאז נובמבר 2005, מה שמעיד על החששות לעתיד הצמיחה באירופה. הנפט הגואה, יחד עם מחירי המזון שלא מפסיקים לעלות, מגבירים את החששות מפני המשך עליית האינפלציה לצד ההאטה הכלכלית.
"אנו מתבוננים כעת על 'קוקטייל סטגפלציוני' שכולל בתוכו ירידה של אמון הצרכנים ואינפלציה גבוהה", אמר מרטין פון-ולייט, כלכלן הולנדי ב-ING Financial Markets. ""הבנק המרכזי האירופי מאוד לא מרוצה מהמצב הזה".נזכיר כי בשבוע שעבר חתכה הנציבות האירופית את תחזית הצמיחה בגוש האירו לשנת 2008, ובמקביל העלתה את תחזית האינפלציה.
מדדים מובילים: הפוטסי הלונדוני מאבד 0.75% ל-5,921 נקודות, הדקס הגרמני משיל 0.8% ל-6,807 נקודות והקאק הצרפתי יורד ב-0.9% ל-4,821 נקודות. החוזים העתידיים בוול סטריט מאותתים על ירידות שערים של עד 0.5% בפתיחת יום המסחר, מה שמשפיע לרעה על אירופה.
גם הבעיות בשוק הנדל"ן הבריטי מעסיקות את השווקים, שכן נתונים שפורסמו באי הבריטי העידו על ירידה נוספת של 0.5% במחירי הבתים בפברואר, זה החודש הרביעי ברציפות.
"החששות מפני מיתון מעיבות על שוקי המניות", אמר מנהל ההשקעות יורגן לוקסר ב-Constantia Privatbank הממוקם בווינה. "משבר האשראי עדיין לא מאחורינו. לא ברור מתי ייגמרו המחיקות בענף הפיננסים".
מניות במרכז
מניות הפיננסים בולטות היום לשלילה לאחר שענקית הביטוח האמריקנית AIG דיווחה אמש על הפסד של כ-5 מיליארד דולר בשל משבר האשראי. מניות קרדיט סוויס ו-UBS מגיבות היום באירופה בירידות של 2.5% ו-1.9% בהתאמה בעקבות הסנטימנט השלילי בענף הפיננסים.
מניית Swiss Re קופצת בכ-5% לאחר שהחברה הציגה רווח רבעוני נקי של 161 מיליון דולר, למרות מחיקות הקשורות למשבר האשראי. המניה מגיבה בחיוב שכן האנליסטים כלל לא ציפו לרווח, אלא להפסד.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
