ארה"ב - שבוע של עליית תשואות לאורך כל העקום
בסיכום שבועי עלתה תשואת האיגרות בעלות שנתיים לפדיון ב- 11 נקודות בסיס לרמה של 2.02% ואילו האיגרות בעלות 10 שנים לפדיון הוסיפו 3 נקודות בסיס לתשואתן וסגרו את השבוע ברמה של 3.80%.
נתוני המאקרו בשבוע האחרון הצביעו על המשך ההאטה בכלכלה האמריקאית, בד בבד עם המשך לחצים אינפלציוניים בשל רמתם הגבוהה של מחירי הסחורות וחמרי הגלם. כך, אישורי הבנייה והתחלות הבנייה לחודש ינואר נותרו ברמתם הנמוכה, המזכירה את רמת השפל של ענף הנדל"ן מתחילת שנות ה- 90 וכך מדד אמון עסקים של פילדלפיה (מדד שנע במקביל לנתוני התמ"ג בארה"ב) ירד בחודש פברואר לרמה של 24- נקודות, רמתו הנמוכה ביותר מאז חודש פברואר 2001. למרות ההאטה העמוקה בפעילות במשק, הלחצים האינפלציוניים מסרבים לעת עתה לדעוך. מדד המחירים לצרכן של חודש ינואר עלה ב- 0.4% והעמיד את הקצב השנתי של האינפלציה על 4.3%, נתונים שהיו גבוהים מההערכות המוקדמות. גם מדד הליבה שאינו כולל את מחירי האנרגיה והמזון עלה בחודש ינואר בשיעור שנתי של 2.5%, רמתו הגבוהה מזה 11 חודשים.
המשקיעים שהעריכו עד לפני שבוע (על פי החוזים העתידים על ריבית הבנק המרכזי), כי הבנק המרכזי יוריד את הריבית אל מתחת ל- 2% באמצע 2008, הבינו שמרחב התמרון של הבנק המרכזי הוא מוגבל, זאת בשל הלחצים האינפלציוניים. ולפיכך נרשמה בשבוע החולף עליית תשואות. בטווחים הקצרים של העקום הממשלתי, קטעה עליית התשואות רצף בן 9 שבועות של ירידת תשואות, שבמהלכו הגיעה התשואה על אג"ח ממשלתיות בעלות שנתיים לפדיון לרמה של 1.82%. בטווח הארוך של העקום נרשמה עליית תשואות זה השבוע הרביעי ברציפות.
אנו מוסיפים להעריך כי הבנק המרכזי ימשיך להוריד את הריבית במהלך ישיבותיו הקרובות ואולם עדיין מחזיקים בדעה כי הרף התחתון של הבנק המרכזי קרוב וכי מטרת השחרור המוניטארי היא להקל על המצוקה בשווקי האשראי (המתבטאת למשל בהנפקה של אג"ח קונצרניות בסכום של 40 מיליארד $ מאז תחילת החודש, היקף הנפקות המהווה שפל של 10 שנים). כאשר תיפתר מצוקה זו, לא יהסס הבנק להעלות את הריבית במהירות. חיזוק לעמדתנו זו התקבל השבוע מדבריו של חבר הבנק המרכזי, Richard Fisher, שנמנע מלהשתמש במילה מיתון כשאמר כי לדעתו התסריט הסביר ביותר הוא שתקופת ההאטה בארה"ב לא תהיה ארוכה וממושכת וכי את תשומת לבו לכדו דווקא התבטאויותיהם של מנהלים בכירים במשק המודאגים מהאינפלציה.
לאור זאת, אנו סבורים כי רמת התשואות של אג"ח הממשלתיות בעיקר בטווח הקצר של העקום עדיין נמוכה ובמהלך השבועות הקרובים יכולה עוד להמשיך ולעלות, במיוחד שהציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון עומדות על 2.19% ומשמעותן תשואה ריאלית שלילית למחזיקי אג"ח. מנגד לאחר עליית התשואות של השבועות האחרונים בקצה הארוך של העקום, בעתיד הקרוב יכול להתרחש תיקון זמני בתשואות כלפי מטה. יחד עם זאת, גם בקצה הארוך של העקום המגמה ארוכת הטווח תהיה של עליית תשואות ולפיכך למשקיע הממוצע שאינו משנה את אופן השקעתו לעתים תכופות, אנו ממשיכים להמליץ להימנע מהשקעה באג"ח הממשלתיות ולהתרכז בשוק הכסף.
ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS), עומדות על כ- 2.19% בטווחים הקצרים (1.97% לפני שבוע) ו- 2.36% בארוכים (2.29% לפני שבוע). גם השקעה ב- TIPS איננה מעניינת כיום ואולם להערכתנו למרות העלייה החדה בציפיות האינפלציוניות, היא עדיין עדיפה על השקעה באג"ח ממשלתיות, שכן למרות מגמה צפויה של האטה כלכלית, מחירי הסחורות וחומרי הגלם נותרו גבוהים ויכתיבו קרוב לודאי קצב אינפלציה גבוה מהציפיות.
התשואה על אג"ח קונצרניות בדרוג AA עומדת על 3.51% ו- 5.58% לטווחים של שנתיים ו- 10 שנים בהתאמה. תשואה הגבוהה ב- 35 וב- 20 נקודות בסיס בטווחים הקצרים והארוכים בהתאמה ניתן למצוא באג"ח של חברות מהסקטור הפיננסי, הנחשבות מסוכנות מעט יותר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg)