מיתון? האטה? אלדין מותירה את האנליסטים מאחור עם הכנסות שיא ב-Q4; סיפקה תחזיות טובות ל-2008
את הרבעון הרביעי של 2007 חברת אלדין לא תרצה לשכוח. החברה סגרה את הרבעון עם צמיחה של 20% בהכנסות לרמת שיא של 29.1 מיליון דולר - מעבר לקונצנזוס תחזיות האנליסטים בוול סטריט שעמד על 28.5 מיליון דולר. אלדין השיגה צמיחה בשני תחומי הפעילות שלה: מוצרים להגנה על תוכנות מפני העתקה לא חוקית ומוצרים להגנה על רשתות IT בארגונים.
הרווח הנקי (non-GAAP) ברבעון הרביעי הסתכם ב-4.8 מיליון דולר, שהם 35 סנט למניה, גם כן מעל לתחזיות בשוק שציפו ל-32 סנט למניה. ברבעון המקביל, נזכיר, רשמה אלדין רווח של 28 סנט למניה בלבד. שיא נוסף נרשם בתזרים המזומנים של החברה, אשר הגיע ל-7.2 מיליון דולר ברבעון הרביעי ו-22.1 מיליון דולר בשנת 2007 כולה.
ינקי מרגלית, יו"ר ומנכ"ל אלדין, אמר בהתייחסו לדוחות, כי "2007 היתה יוצאת דופן עבור אלדין. חצינו רף הכנסות שנתיות של 100 מיליון דולר והשגנו שיא בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת וברווחים. הביקוש לפתרונות אבטחה נותר חזק בשל עלייה במגוון האיומים, ואלדין מעולם לא היתה ממוצבת טוב יותר כדי ליהנות ממגמות אלו בתעשייה, תוך הסתמכות על ההישגים הפיננסיים והתפעוליים של 2007".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
