מיתון? האטה? אלדין מותירה את האנליסטים מאחור עם הכנסות שיא ב-Q4; סיפקה תחזיות טובות ל-2008
את הרבעון הרביעי של 2007 חברת אלדין לא תרצה לשכוח. החברה סגרה את הרבעון עם צמיחה של 20% בהכנסות לרמת שיא של 29.1 מיליון דולר - מעבר לקונצנזוס תחזיות האנליסטים בוול סטריט שעמד על 28.5 מיליון דולר. אלדין השיגה צמיחה בשני תחומי הפעילות שלה: מוצרים להגנה על תוכנות מפני העתקה לא חוקית ומוצרים להגנה על רשתות IT בארגונים.
הרווח הנקי (non-GAAP) ברבעון הרביעי הסתכם ב-4.8 מיליון דולר, שהם 35 סנט למניה, גם כן מעל לתחזיות בשוק שציפו ל-32 סנט למניה. ברבעון המקביל, נזכיר, רשמה אלדין רווח של 28 סנט למניה בלבד. שיא נוסף נרשם בתזרים המזומנים של החברה, אשר הגיע ל-7.2 מיליון דולר ברבעון הרביעי ו-22.1 מיליון דולר בשנת 2007 כולה.
ינקי מרגלית, יו"ר ומנכ"ל אלדין, אמר בהתייחסו לדוחות, כי "2007 היתה יוצאת דופן עבור אלדין. חצינו רף הכנסות שנתיות של 100 מיליון דולר והשגנו שיא בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת וברווחים. הביקוש לפתרונות אבטחה נותר חזק בשל עלייה במגוון האיומים, ואלדין מעולם לא היתה ממוצבת טוב יותר כדי ליהנות ממגמות אלו בתעשייה, תוך הסתמכות על ההישגים הפיננסיים והתפעוליים של 2007".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
