יפעת: "כוחניות של גופים בענף הם הסיבה לאי-פרסום הדירוג"

לראשונה לאחר עשר שנים לא תפרסם יפעת את הדירוג השנתי של משרדי הפרסום. יפעת: "גורמים בענף הפעילו לחצים לשינוי שיטת המדידה האובייקטיבית במטרה להטות את הדירוג הסופי"
משה בנימין |

מזה כעשר שנים מפרסמת יפעת את דירוג ענף הפרסום: רשימת משרדי הפרסום, רשימת המפרסמים המובילים בפרסום, הקטגוריות המובילות בפרסום, המותגים המובילים והקמפיינים המובילים.

הדירוג של יפעת מצליח תמיד למתוח את משרדי הפרסום. במקרה האחרון, לאחר עשור, המתח הגיע לשיאו ומשרדים שלא היו מרוצים ממיקומם בדירוג הפעילו לחצים שבגינם כאמור, הדו"ח לא מתפרסם.

נתי יעקבי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "במשך העשור האחרון הצלחנו כגורם נייטרלי לתרום להתמקצעותו של ענף הפרסום והפיכתו לענף מדיד ולאינדיקטור כלכלי. במהלך עשר השנים שבהן פרסמנו את דירוג משרדי הפרסום שכללנו אותו והפכנו אותו לדירוג האמין והנייטראלי ביותר".

"לצערנו, גופים שונים אשר היו מרוצים פחות ממיקומם בדירוג, החליטו לעשות שימוש באמצעי לחץ כוחניים, תוך פרסום דיסאינפורמציה בכלי התקשורת, על מנת לשנות את הפרמטרים שעל פיהם יוכן הדירוג, כל זאת על מנת להביא לתוצאה סופית שתשנה את מיקומם בדירוג.

"דירוגי יפעת משוקללים בהתאם לפרמטרים המשקפים את עוגת הפרסום הקיימת ובהתאם למומחיות שנצברה ביפעת במשך שנים. שינוי הפרמטרים יביא לדירוג שאינו משקף נכונה את המצב בשוק הפרסום. לפיכך החלטנו שלא להוציא כלל את הדירוג השנתי של משרדי הפרסום".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.