רשמית: חברת החשמל מודה בטעות ומכריזה על זרמון גולדמן כזוכים בתקציב הפרסום

עכשיו זה רשמי, לאחר כל ההערכות, הידיעות וההשערות מודיעה חברת החשמל שזכייתו של מק'אן בתקציב נעשתה בטעות והיא מבוטלת - התקציב עובר לידיהם של זרמון-גולדמן
משה בנימין |

חברת החשמל מודיעה היום (ה'), כי פסילת המשרד הזוכה בהליך המכרז הקודם נעשתה בשגגה, ובעקבות דיון מחודש של ועדת המכרזים משרד הפרסום זרמון-גולדמן הוא הזוכה במכרז הפרסום של חברת החשמל.

וועדת המכרזים העליונה של דירקטוריון חברת החשמל, בראשות עו"ד אסעד ג'ובראן, אישרה היום את בחירת משרד הפרסום זרמון-גולדמן, כזוכה במכרז הפרסום של חברת החשמל.

"זרמון היו הזולים ביותר ופסילתם הייתה טעות

בעקבות ערעור משרד הפרסום זרמון-גולדמן על זכיית משרד הפרסום מקאן-אריקסון בראשית ינואר, התכנסה וועדת המכרזים של החברה מחדש, כדי לדון שוב בכל ההצעות שהוגשו למכרז הפרסום, כפי שהחברה הודיעה לבית המשפט. לאחר בדיקת כל ההצעות מחדש, כולל הצעת זרמון-גולדמן, עלה כי לא היה מקום לפסול את הצעת זרמון-גולדמן וכי ההצעה היא ההצעה שקיבלה את הציון הסופי הגבוה ביותר, כאשר ההצעה הכספית של המשרד הייתה הזולה ביותר.

מחברת החשמל נמסר, שבמהלך ניהול המכרז פנו חלק מהמציעים בשאלות הבהרה ותשובות עליהן נשלחו לכל רוכשי הטפסים. החברה מסרה, בתשובה לאחת השאלות, שעסקה באפשרות להגיש הצעה בשקלים, כי "הצעות שתוגשנה במחיר שקלי תתורגמנה למחיר דולרי על בסיס שער יציג ביום פתיחת ההצעות, תוך הבטחת בסיס אחיד לכל המתמודדים שיגישו הצעות שקליות". עקב שגגה, לא נלקחה תשובה זו בחשבון בעת בחינת ההצעות המסחריות ולפיכך לא עמדה תשובה זו בפני ועדת המרכזים בעת קבלת החלטתה ולא בבסיס חוות הדעת המשפטית שתמכה בפסילת הצעת זרמון-גולדמן.

בעקבות הבדיקה החוזרת, הודיעה כאמור החברה לבית המשפט, ביום 10.1.08, כי תבחן מחדש את ההצעות ותביא את הנושא לדיון מחודש בוועדת המכרזים העליונה של דירקטוריון חברת החשמל.

אילון זרמון: "מברך את חברת החשמל על המהלך האמיץ"

מוקדם יותר היום, טרם ההודעה, מסר אילון זרמון ל- Bizportal: "עדיין לא קיבלנו את ההודעה הרשמית מחברת החשמל, אך מהנתונים הידועים לי אני סבור שהידיעות בנושא נכונות, ולא נותר לי אלא לברך את חברת החשמל על המהלך האמיץ ואני מאמין שנדע לעבוד בשיתוף פעולה ובאופן פורה יחד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.