רשמית: חברת החשמל מודה בטעות ומכריזה על זרמון גולדמן כזוכים בתקציב הפרסום

עכשיו זה רשמי, לאחר כל ההערכות, הידיעות וההשערות מודיעה חברת החשמל שזכייתו של מק'אן בתקציב נעשתה בטעות והיא מבוטלת - התקציב עובר לידיהם של זרמון-גולדמן
משה בנימין |

חברת החשמל מודיעה היום (ה'), כי פסילת המשרד הזוכה בהליך המכרז הקודם נעשתה בשגגה, ובעקבות דיון מחודש של ועדת המכרזים משרד הפרסום זרמון-גולדמן הוא הזוכה במכרז הפרסום של חברת החשמל.

וועדת המכרזים העליונה של דירקטוריון חברת החשמל, בראשות עו"ד אסעד ג'ובראן, אישרה היום את בחירת משרד הפרסום זרמון-גולדמן, כזוכה במכרז הפרסום של חברת החשמל.

"זרמון היו הזולים ביותר ופסילתם הייתה טעות

בעקבות ערעור משרד הפרסום זרמון-גולדמן על זכיית משרד הפרסום מקאן-אריקסון בראשית ינואר, התכנסה וועדת המכרזים של החברה מחדש, כדי לדון שוב בכל ההצעות שהוגשו למכרז הפרסום, כפי שהחברה הודיעה לבית המשפט. לאחר בדיקת כל ההצעות מחדש, כולל הצעת זרמון-גולדמן, עלה כי לא היה מקום לפסול את הצעת זרמון-גולדמן וכי ההצעה היא ההצעה שקיבלה את הציון הסופי הגבוה ביותר, כאשר ההצעה הכספית של המשרד הייתה הזולה ביותר.

מחברת החשמל נמסר, שבמהלך ניהול המכרז פנו חלק מהמציעים בשאלות הבהרה ותשובות עליהן נשלחו לכל רוכשי הטפסים. החברה מסרה, בתשובה לאחת השאלות, שעסקה באפשרות להגיש הצעה בשקלים, כי "הצעות שתוגשנה במחיר שקלי תתורגמנה למחיר דולרי על בסיס שער יציג ביום פתיחת ההצעות, תוך הבטחת בסיס אחיד לכל המתמודדים שיגישו הצעות שקליות". עקב שגגה, לא נלקחה תשובה זו בחשבון בעת בחינת ההצעות המסחריות ולפיכך לא עמדה תשובה זו בפני ועדת המרכזים בעת קבלת החלטתה ולא בבסיס חוות הדעת המשפטית שתמכה בפסילת הצעת זרמון-גולדמן.

בעקבות הבדיקה החוזרת, הודיעה כאמור החברה לבית המשפט, ביום 10.1.08, כי תבחן מחדש את ההצעות ותביא את הנושא לדיון מחודש בוועדת המכרזים העליונה של דירקטוריון חברת החשמל.

אילון זרמון: "מברך את חברת החשמל על המהלך האמיץ"

מוקדם יותר היום, טרם ההודעה, מסר אילון זרמון ל- Bizportal: "עדיין לא קיבלנו את ההודעה הרשמית מחברת החשמל, אך מהנתונים הידועים לי אני סבור שהידיעות בנושא נכונות, ולא נותר לי אלא לברך את חברת החשמל על המהלך האמיץ ואני מאמין שנדע לעבוד בשיתוף פעולה ובאופן פורה יחד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.