מה זז בוול סטריט: מניות הטכנולוגיה נלחצות מטה בהשפעתה של אפל
מניות הטכנולוגיה נמכרות היום במכירת החיסול של שאר המניות בוול סטריט. זאת בהמתנה למוצא פיו של מנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס בתערוכת ה- Macworld. מניות החברה מאבדות יותר מ-6.6% ברקע לגאדג'טים החדשים שחושף מנכ"ל החברה. בניהם, שירות להשכרת סרטים באינטרנט דרך מכשירי האי-פון, ומחשב נייד.
אתמול, עלו מניות החברה ב-3.5%. סקטור הטכנולוגיה עוקב אחר כל שוק המניות ונע לתוך הטריטוריה האדומה, בהשראת המכירות הקמעונאיות שהיו חלשות ומחיקות העתק מצד ענקיות הפיננסים.
בתוך כך, היום חושפת החברה בכנס ה-Macworld מחשב נייד חדש המכונה MacBook Air. מנכ"ל החברה סטיב ג'ובס מכנב את המחשב כהקטן בעולם בקרב המחשבים הנישאים. המחשב הזעיר מכיל מסך של 13.3 אינץ' ודיסק של 80 ג'יגה בייט.
אינדקס הנאסד"ק מאבד 2.3% ומדד מורגן סטנלי היי-טק35 מאבד גם כן 2.3%. המנייה היחידה שעולה היום בקרב מניות הטכנולוגיה היא Applied Materials, (טיקר: APLLIED MA) יצרנית המוליכים למחצה, שהודיעה טרם פתיחת המסחר על תוכנית לפיטורים של 1,000 עובדים במהלך של קיצוץ בהוצאות.
עוד בקרב ענקיות הטכנולוגיה שמאבדות גובה אנחנו מוצאים את DELL COMPU (סימול:DELL) שמאבדת 1.3% לצד Sun Microsystems (סימול:JAVA) עם ירידה של 1.1%.
בקרב הישראליות בולטת מניית צורן בצניחה של 15% לאחר הורדת המלצה מהאנליסטים של דוישטה בנק. הרמוניק משילה 4.3% ומשלימה ירידה של 11% מתחילת השנה, כרגע נסחרת המניה במחיר של 9.25 דולר זאת שבעוד שהיא רחוקה 27% ממחיר השיא שקבעה בשנה שעברה.
המכה שספג סקטור הוויאמקס לא פסחה כידוע גם על מניות סרגון (סרגון חו"ל ) ואלווריון (אלווריון חו"ל ). היום נסחרת סרגון במחיר של 10.5 דולר בלבד ומשלימה צניחה של יותר מ-50% מתחילת השנה. בשנה שעברה קבעה מחיר שיא של 21.28 דולר.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
