אגד נגד הזרם: צפויה להוריד את המחירים לקראת 2008
החל ב-1 בינואר 2008, יעלה משרד התחבורה את תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית בכל רחבי הארץ בכ- 2%. למרות עליית התעריפים, אגד מוריד או משאיר את המחיר כפי שהוא במספר גדול של קווים ברחבי הארץ, ובנוסף עורך שינויים על מנת לשפר ולייעל את השירות לנוסעים בתחבורה הציבורית.
מטרופולין חיפה
במטרופולין חיפה יחל אגד ביישומה של רפורמה בשיטת הכרטוס והתשלום, שעשויה להוזיל את עלות הנסיעה במקרים מסוימים. במסגרת הרפורמה, יאוחדו כרטיסי ה"חופשי חודשי" שבמטרופולין לכדי 4 כרטיסים, כך שכל כרטיס יכלול אזורים נוספים שלא היו כלולים בו קודם לכן. לפיכך, ניתן יהיה לנסוע באותו מחיר ליותר מקומות.
חידוש נוסף שיונהג הוא כרטיס "חופשי שעתי" המאפשר לנוסע להחליף מספר אוטובוסים בתוך שעה ולשלם רק על הנסיעה הראשונה. על פי הרפורמה, מטרופולין חיפה יחולק לחמישה אזורים, כאשר בכל אזור יונהג תעריף אחיד, המאפשר נסיעה חופשית במשך שעה. האזורים הם: אזור חיפה, אזור הקריות, אזור רכסים, אזור עתלית ואזור יקנעם/קרית טבעון. נסיעה בתוך אזור חיפה תעלה 5.60 שקל, ונסיעה בתוך אזור הקריות תעלה 4.70 שקל. נסיעה בין אזורים "קרובים" תעלה 8.70 שקל, ונסיעה בין אזורים "רחוקים" תעלה 12 שקל.
קווים בינעירוניים לירושלים
באזור ירושלים יאוחדו כרטיסי ה"חופשי חודשי", מעלה אדומים-ירושלים, מבשרת-ירושלים, גבעת זאב- ירושלים, לכדי כרטיס אחד - "מרחבי ירושלים", שיהיה תקף בכל מרחב ירושלים ומחירו 285 שקל, במקום 317 שקל, המחיר שהיה עד כה.
בקו 446 ירושלים- באר שבע, אגד מוריד את מחיר הנסיעה מ- 32 שקל, ל-28.5 שקל. כרטיסיה לנוסע רגיל בת שתי נסיעות, אשר עולה כיום 54.4 שקל, תעלה 48.5 שקל. נוסע הרוכש כרטיסייה זו מוזיל את עלות נסיעתו הבודדת בכ- 15%.
אגד מוזיל את מחיר הנסיעה בין נתניה לירושלים ממחיר 32 שקל ל-25.5 שקל. כרטיסיה לנוסע רגיל בת שתי נסיעות אשר עולה כיום 54.4 שקל תעלה 43.4 שקל. בנוסף, יוזל גם המחיר בין צומת השרון לירושלים מ- 28 שקלל- 25.5 שקל.
קווים בינעירוניים לת"א
בקו 300 - אשקלון-ת"א, אגד מוריד את מחיר הנסיעה מ-21.50 שקל, ל-18 שקל. הוזלה תחול גם במחיר כרטיסיה לנוסע רגיל בת חמש נסיעות, שמחירה כיום 86 שקל ותעלה 72 שקל. נוסע הרוכש כרטיסייה זו מוזיל את עלות נסיעתו הבודדת בכ- 20%.
בקווי רחובות - ת"א, אגד מוריד את מחיר הנסיעה מ-13.5 שקל, ל-12 שקל. כרטיסיה לנוסע רגיל בת חמש נסיעות, תעלה מעתה 48 שקל במקום 54 שקל. בנוסף, תחול הפחתה של 29 שקל במחיר כרטיס "חופשי חודשי" בקווים הללו, והמחיר הקיים כיום, העומד על 311 שקל ירד ל- 282 שקל. כמו כן, מחירי נסיעה עירונית וכרטיס "חופשי חודשי" בתוך רחובות יישארו כפי שהיו עד כה - 4.70 שקל, ו- 142 שקל בהתאמה.
רמלה-לוד
בקו 249 פתח תקווה-רמלה, אגד מוזיל את מחיר הנסיעה מ-13.5 שקל, ל-12 שקל. כרטיסיה לנוסע רגיל בת חמש נסיעות, אשר עולה כיום 54 שקל תעלה 48 שקל. בקו זה, הנוסע מפתח תקווה ללוד, יוזל מחיר הנסיעה מ-11.7 שקל, ל-10 שקל, וכרטיסייה אשר עולה כיום 46.8 שקל תעלה 40 שקל. בנוסף, תחול הוזלה של 30 שקל במחיר כרטיס ה"חופשי חודשי" בקו זה, והמחיר העומד על 290 שקל ירד ל- 260 שקל. מחיר נסיעה עירונית בתוך רחובות או בתוך לוד, יישאר כפי שהיה 4.70 שקל, וכרטיס "חופשי חודשי" יישאר בלוד במחיר 137 שקל וברחובות במחיר 142 שקל.
הצפון והדרום
בקריית שמונה ובאילת, יתווסף כרטיס נסיעה "חופשי יומי" המאפשר נסיעות ללא הגבלה החל מתשע בבוקר ועד גמר השירות. כמו כן, מחיר נסיעה עירונית ומחיר כרטיס "חופשי חודשי" בתוך קריית שמונה, יישארו כפי שהם כיום, 4.70 שקל, ו-142 שקל בהתאמה.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
