מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

• נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
• מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הותירה היום (שני) את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. בכך נמשכת תקופה ארוכה של יציבות מוניטרית, כאשר הבנק שומר על אותה רמה זו הפעם ה־14 ברציפות. ההחלטה תואמת את ציפיות השוק, שראה בסבירות נמוכה מאוד אפשרות לשינוי כעת. 

בבנק ישראל מסבירים כי השארת הריבית על כנה נובעת מהצורך לאזן בין מגמות האינפלציה, שעדיין נמצאת מעל היעד, לבין האטה בצמיחה והשלכות מתמשכות של המלחמה על הפעילות הכלכלית. בבנק הוסיפו הסבר נוסף - תגובת העולם לאירועים בעזה וההשלכות הכלכליות שעלולות להיגרם. זה כבר גורם שמעלה עוד יותר את מרווח הפעולה של הבנק. השליטה בריבית מוחלטת, הקשר לנתונים הכלכליים בפועל, לא מחייב את הבנק לפעול. בארה"ב דונלד טראמפ צועק ומורה ליו"ר הפד', ג'רום פאול להתפטר, קצת מוזר שלנתניהו לא אכפת ואין הפעלת לחץ על הנגיד להסתכל מסביב ולראות מה כמעט כל הכלכלנים סבורים - שצריך להוריד את הריבית. בנק ישראל לא יכול להיות לפעול רק בוודאות מוחלטת, כל העניין של תפקיד כל כך חשוב ואחראי הוא לעשות מהלכים נכונים גם בתנאי אי וודאות כל עוד בנקודת זמן המסוימת הם נכונים. ללכת על בטוח - זה הכי קל והכי מזיק למשק. אבל לנגיד ולבנק ישראל לא ממש אכפת, העיקר שהם לא יקחו סיכון כלשהו.  

בכל מקרה, התחזית של בנק ישראל כעת היא לריבית של 3.75% ברבעון השלישי של 2026, לעומת תחזית קודמת ל-3.75% ברבעון השני של 2026. בד בבד, מחלקת המחקר של הבנק הורידה את הצמיחה הצפויה השנה בגלל המלחמה והעלתה את הצמיחה בשנה הבאה, כשהיא מעריכה שהמלחמה תסתיים ברבעון הראשון של 2026.    

הריבית ללא שינוי

"על רקע התעצמות הלחימה בעזה והרעה בסנטימנט הבינ"ל כלפי ישראל, סביבת אי הוודאות הגיאופוליטית גבוהה", מסבירים בבנק ישראל את ההחלטה ומוסיפים - "קצב האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירד מעט ועמד על 2.9%, בחלקו העליון של תחום היעד. בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להמשיך לשהות בסביבת הגבול העליון של היעד, ואף לחצות אותו ותחל להתמתן בתחילת 2026.

• הבנקאים המרכזיים מתכנסים בג’קסון הול - כולם מחכים לשמוע את פאוול
• השפעת המכסים ותחזית האינפלציה: לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"הפעילות הכלכלית במשק התאוששה לאחר מבצע "עם כלביא". שוק העבודה עודנו הדוק בעיקר בשל ממגבלת היצע העבודה בעקבות גיוס המילואים ומחסור בעובדים לא ישראלים.