שמאות נוסח מנהטן
רונלד גולד הוא שמאי מקרקעין בניו יורק כבר למעלה משלושים שנה. במשך תקופה זו הוא למד לדבריו, דבר אחד נחרץ: "אני לא מאמין לאף אחד ולשום דבר "קורע לב", חוץ מרישומים רשמיים, חוזים חתומים ומידע מאומת".
במקום שבו מחירה הממוצע של דירה עולה על מיליון דולר, לשמאי המקרקעין יש תפקיד מכריע בדרמות המתחוללות על דוכן העדים במשפטי הגירושין של אמידי מנהטן.
הנדל"ן הפך לסלע המחלוקת העיקרי במרבית משפטי הגירושין במנהטן משום שמדובר בנכס היקר ביותר של בני הזוג, לא תמיד בגלל גובה הסכום שהושקע בו במקור, אלא בעיקר בגלל התנהגות השוק ועלייה מטאורית של ערך הדירות באזור מבוקש זה. כיום המאבק הוא לא רק על גובה דמי המזונות. כיום עיקר המאבק מתמקד בנכסי הנדל"ן שצברו בני הזוג במהלך שנות הנישואין, כשאחד מהם תמיד מנסה להעלים חלק ממצאי הדירות שברשותו. "במצבים שבהם אין אפשרות לקנות את הפירוד ("קח כסף ותעוף מהדירה"), נאלצים למכור את הנכסים ולכן להערכות השמאי יש תפקיד מאוד מהותי".
השמאי שלי והשמאי שלה נגד השמאי שלנו
כל אחד מבני הזוג הניצים שוכר שרותי שמאי מטעמו, ובנוסף לכך בית המשפט בוחר שמאי מכריע שעל פיו ישק דבר.
לא מדובר במהלך עסקי יבש, אלא במערכה עמוסת אמוציות, נקמנות, שברון לב, ולא אחת גם תרגילים שפלים וקטנוניים. במקרים כאלה השמאי נאלץ להלך בין הטיפות, להקפיד על יושרה מקצועית גבוהה ביותר, לבצע בדיקות יסודיות ברשויות ובלשכות לרישום מקרקעין, להזמין סקירת ליקויים מבניים והנדסיים העלולים להשפיע על השווי, ולא אחת גם לתחקר שכנים וגורמים מקורבים המכירים את בני הזוג, וכן את נציגי חברת ניהול הבניין שבו הם מתגוררים. "הרבה פעמים אני מבקש לראות את מרתף הבניין לפני ביקור בדירה. אם המרתף במצב טוב ובעל חזות מתוחזקת, במרבית המקרים זה מהווה אינדיקציה טובה למצבה של הדירה".
בזירה שבה עיקר המאמץ המשפטי נסוב סביב נושא הערכות שווי של הנכסים, השמאי הופך לחולייה חיונית ביותר ועדותו וממצאיו נבחנים בקפדנות. במקרים שבהם שני הצדדים החליטו והסכימו על שמאי אחד הוא הופך לשמאי ניטראלי המחוייב לפעול בתיאום מוחלט עם שני הצדדים. הוא לא יכול לצלצל לאחד הצדדים מבלי שהשני יהיה על הקו אף הוא, הוא לא יכול לבקר בנכס מבלי שנציגי שני הצדדים יהיו נוכחים, ולא לשלוח מייל לאחד הצדדים בלי עותק לצד השני.
החוק המקומי קבע את התעריפים לשמאי מקרקעין במשפטי גירושין, העומדים על סכום הנע בין 1000 ל-4000 דולר לחוות דעת שמאית על שווי הנכס, ובנוסף תשלום בן 2500 דולר עבור עדות בבית המשפט.
רונלד גולד, שמאי המקרקעין העוסק בתחום הגירושין טוען שחלק מעבודתו היא כמו של משרד חקירות ובילוש לאיתור נכסים מוסתרים, וכי לפעמים הוא מרגיש כמו במשחק שחמט עם הצד השני. קורה גם שאחד מבני הזוג מחליף שמאי תוך כדי משפט משום שאינו שבע רצון מקביעת השווי שלו. "בהרבה מהמקרים האלה, משפט הגירושין הופך בפועל למשפט בין חוות דעת של השמאים השונים המייצגים את האינטרסים של הצדדים, ואז השופט נאלץ לקבוע שמאי מכריע".
בארץ לא ידוע על התמחות ספציפית של שמאים בתחום של משפטי גירושין, בעיקר בגלל גודל השוק והיקפו הקטן יחסית. יחד עם זאת פורסם לא מכבר כי הגירושין עושים טוב לנדל"ן משום שהם מעלים את הביקושים באזורים מסויימים. כשמשק בית אחד מתפרק לשני משקי בית, כל אחד מהם זקוק ליחידת דיור. אבל חשוב להדגיש שהביקושים הללו מתרכזים בעיקר בדירות קטנות, ובשלב הראשון לא בתחום הרכישה אלא בתחום השכירות.
אבי בן-חמו, שמאי מקרקעין ומנהל תפעול בחברת בדק-בית, מסכם: "כשנאלצים לפרק מסגרת משפחתית, יש לבחון את הנושא מההיבט הכלכלי באופן פרגמטי, בדיוק כמו במצבים של פירוק שותפות עסקית, תוך כדי ניטרול מירבי של המרכיב האמוציונלי שהוא מאוד מובן, אך לא תמיד מסייע לקבלת החלטה מיטבית".
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
