שמאות נוסח מנהטן

במקום שבו מחירה הממוצע של דירה עולה על מיליון דולר, לשמאי המקרקעין יש תפקיד מכריע בדרמות של משפטי הגירושין. ישמחו השמאים?
אריאלה באייר |

רונלד גולד הוא שמאי מקרקעין בניו יורק כבר למעלה משלושים שנה. במשך תקופה זו הוא למד לדבריו, דבר אחד נחרץ: "אני לא מאמין לאף אחד ולשום דבר "קורע לב", חוץ מרישומים רשמיים, חוזים חתומים ומידע מאומת".

במקום שבו מחירה הממוצע של דירה עולה על מיליון דולר, לשמאי המקרקעין יש תפקיד מכריע בדרמות המתחוללות על דוכן העדים במשפטי הגירושין של אמידי מנהטן.

הנדל"ן הפך לסלע המחלוקת העיקרי במרבית משפטי הגירושין במנהטן משום שמדובר בנכס היקר ביותר של בני הזוג, לא תמיד בגלל גובה הסכום שהושקע בו במקור, אלא בעיקר בגלל התנהגות השוק ועלייה מטאורית של ערך הדירות באזור מבוקש זה. כיום המאבק הוא לא רק על גובה דמי המזונות. כיום עיקר המאבק מתמקד בנכסי הנדל"ן שצברו בני הזוג במהלך שנות הנישואין, כשאחד מהם תמיד מנסה להעלים חלק ממצאי הדירות שברשותו. "במצבים שבהם אין אפשרות לקנות את הפירוד ("קח כסף ותעוף מהדירה"), נאלצים למכור את הנכסים ולכן להערכות השמאי יש תפקיד מאוד מהותי".

השמאי שלי והשמאי שלה נגד השמאי שלנו

כל אחד מבני הזוג הניצים שוכר שרותי שמאי מטעמו, ובנוסף לכך בית המשפט בוחר שמאי מכריע שעל פיו ישק דבר.

לא מדובר במהלך עסקי יבש, אלא במערכה עמוסת אמוציות, נקמנות, שברון לב, ולא אחת גם תרגילים שפלים וקטנוניים. במקרים כאלה השמאי נאלץ להלך בין הטיפות, להקפיד על יושרה מקצועית גבוהה ביותר, לבצע בדיקות יסודיות ברשויות ובלשכות לרישום מקרקעין, להזמין סקירת ליקויים מבניים והנדסיים העלולים להשפיע על השווי, ולא אחת גם לתחקר שכנים וגורמים מקורבים המכירים את בני הזוג, וכן את נציגי חברת ניהול הבניין שבו הם מתגוררים. "הרבה פעמים אני מבקש לראות את מרתף הבניין לפני ביקור בדירה. אם המרתף במצב טוב ובעל חזות מתוחזקת, במרבית המקרים זה מהווה אינדיקציה טובה למצבה של הדירה".

בזירה שבה עיקר המאמץ המשפטי נסוב סביב נושא הערכות שווי של הנכסים, השמאי הופך לחולייה חיונית ביותר ועדותו וממצאיו נבחנים בקפדנות. במקרים שבהם שני הצדדים החליטו והסכימו על שמאי אחד הוא הופך לשמאי ניטראלי המחוייב לפעול בתיאום מוחלט עם שני הצדדים. הוא לא יכול לצלצל לאחד הצדדים מבלי שהשני יהיה על הקו אף הוא, הוא לא יכול לבקר בנכס מבלי שנציגי שני הצדדים יהיו נוכחים, ולא לשלוח מייל לאחד הצדדים בלי עותק לצד השני.

החוק המקומי קבע את התעריפים לשמאי מקרקעין במשפטי גירושין, העומדים על סכום הנע בין 1000 ל-4000 דולר לחוות דעת שמאית על שווי הנכס, ובנוסף תשלום בן 2500 דולר עבור עדות בבית המשפט.

רונלד גולד, שמאי המקרקעין העוסק בתחום הגירושין טוען שחלק מעבודתו היא כמו של משרד חקירות ובילוש לאיתור נכסים מוסתרים, וכי לפעמים הוא מרגיש כמו במשחק שחמט עם הצד השני. קורה גם שאחד מבני הזוג מחליף שמאי תוך כדי משפט משום שאינו שבע רצון מקביעת השווי שלו. "בהרבה מהמקרים האלה, משפט הגירושין הופך בפועל למשפט בין חוות דעת של השמאים השונים המייצגים את האינטרסים של הצדדים, ואז השופט נאלץ לקבוע שמאי מכריע".

בארץ לא ידוע על התמחות ספציפית של שמאים בתחום של משפטי גירושין, בעיקר בגלל גודל השוק והיקפו הקטן יחסית. יחד עם זאת פורסם לא מכבר כי הגירושין עושים טוב לנדל"ן משום שהם מעלים את הביקושים באזורים מסויימים. כשמשק בית אחד מתפרק לשני משקי בית, כל אחד מהם זקוק ליחידת דיור. אבל חשוב להדגיש שהביקושים הללו מתרכזים בעיקר בדירות קטנות, ובשלב הראשון לא בתחום הרכישה אלא בתחום השכירות.

אבי בן-חמו, שמאי מקרקעין ומנהל תפעול בחברת בדק-בית, מסכם: "כשנאלצים לפרק מסגרת משפחתית, יש לבחון את הנושא מההיבט הכלכלי באופן פרגמטי, בדיוק כמו במצבים של פירוק שותפות עסקית, תוך כדי ניטרול מירבי של המרכיב האמוציונלי שהוא מאוד מובן, אך לא תמיד מסייע לקבלת החלטה מיטבית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.