'אולמרט ניסה לשכנע שתקיפת איראן הכרחית'

"אל-חיאת" מדווח מפי מקורות רוסיים כי מטרת פגישתו אמש של אולמרט עם פוטין היתה לשכנע את הנשיא הרוסי שלא יהיה מנוס מתקיפה צבאית באיראן במקרה שזו תמשיך בפעילותה הגרעינית
איתמר ענברי, NRG |

מטרת ביקורו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, במוסקבה אתמול היתה לשכנע את נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בהכרחיות של תקיפה צבאית נגד איראן אם זו לא תפסיק את פעילותה הגרעינית – כך מדווח הבוקר העיתון "אל-חיאת", היוצא לאור בלונדון. מקורות רוסיים העריכו כי ניסיונותיו של אולמרט לשכנע את הממשל הרוסי בצורך לתקוף את איראן יעלו בתוהו. עוד דווח כי אולמרט דן בפגישתו עם פוטין אתמול גם בגורלם של שלושת החיילים החטופים אלדד רגב, אהוד (אודי) גולדווסר, וגלעד שליט וביקש לבטל את מכירתם של טילים נגד מטוסים לסוריה.

גורמים רוסיים אמרו לעיתון כי ביקור הפתע של אולמרט במוסקבה, שהגיע יומיים לאחר ביקורו של הנשיא פוטין בטהרן, בא במסגרת מהלך ישראלי נרחב כדי להבטיח תמיכה בינלאומית להגברת הסנקציות על איראן לאור המשך פעילותה הגרעינית.

בהקשר הזה מציין העיתון כי אולמרט יקיים מסע דילוגים בבירות אירופה ויבקר ביום הראשון הקרוב בצרפת וביום שלישי בלונדון. למהלך תצטרף גם שרת החוץ, ציפי לבני, שתבקר בשבוע הבא בסין.

הגורמים הרוסיים לא שללו את האפשרות שביקורו של אולמרט נועד "לשכנע את פוטין בהכרחיותה של מתקפה צבאית במקרה שטהרן לא תפסיק את פעילותה הגרעינית".

"אין הוכחה שהתוכנית הגרעינית תלך לכיוון צבאי"

מקורות רוסיים העריכו כי ניסיונותיו של אולמרט לשכנע את הצמרת הרוסית בדבר נחיצותה של מתקפה צבאית נגד איראן נידונה לכישלון. "וושינגטון ובירות מערביות נוספות נכשלו בשינוי נקודת המבט הרוסית שסבורה שאין הוכחה לכך שתוכניתה הגרעינית של איראן תלך לכיוון צבאי", אמרו המקורות הרוסיים.

מקור דיפלומטי אמר כי במהלך פגישתם של אולמרט ופוטין אתמול נידונו גם סוגיות נוספות. לדברי המקור, ישראל מעוניינת לדעת אם במהלך

ביקורו בטהרן, דן פוטין עם מארחיו בסוגיית הנשק מתוצרת רוסיה שמגיע לחיזבאללה דרך איראן וסוריה, ואם הוא קיבל מידע אודות החיילים החטופים המוחזקים בידי חיזבאללה וחמאס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.