'אולמרט ניסה לשכנע שתקיפת איראן הכרחית'

"אל-חיאת" מדווח מפי מקורות רוסיים כי מטרת פגישתו אמש של אולמרט עם פוטין היתה לשכנע את הנשיא הרוסי שלא יהיה מנוס מתקיפה צבאית באיראן במקרה שזו תמשיך בפעילותה הגרעינית
איתמר ענברי, NRG |

מטרת ביקורו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, במוסקבה אתמול היתה לשכנע את נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בהכרחיות של תקיפה צבאית נגד איראן אם זו לא תפסיק את פעילותה הגרעינית – כך מדווח הבוקר העיתון "אל-חיאת", היוצא לאור בלונדון. מקורות רוסיים העריכו כי ניסיונותיו של אולמרט לשכנע את הממשל הרוסי בצורך לתקוף את איראן יעלו בתוהו. עוד דווח כי אולמרט דן בפגישתו עם פוטין אתמול גם בגורלם של שלושת החיילים החטופים אלדד רגב, אהוד (אודי) גולדווסר, וגלעד שליט וביקש לבטל את מכירתם של טילים נגד מטוסים לסוריה.

גורמים רוסיים אמרו לעיתון כי ביקור הפתע של אולמרט במוסקבה, שהגיע יומיים לאחר ביקורו של הנשיא פוטין בטהרן, בא במסגרת מהלך ישראלי נרחב כדי להבטיח תמיכה בינלאומית להגברת הסנקציות על איראן לאור המשך פעילותה הגרעינית.

בהקשר הזה מציין העיתון כי אולמרט יקיים מסע דילוגים בבירות אירופה ויבקר ביום הראשון הקרוב בצרפת וביום שלישי בלונדון. למהלך תצטרף גם שרת החוץ, ציפי לבני, שתבקר בשבוע הבא בסין.

הגורמים הרוסיים לא שללו את האפשרות שביקורו של אולמרט נועד "לשכנע את פוטין בהכרחיותה של מתקפה צבאית במקרה שטהרן לא תפסיק את פעילותה הגרעינית".

"אין הוכחה שהתוכנית הגרעינית תלך לכיוון צבאי"

מקורות רוסיים העריכו כי ניסיונותיו של אולמרט לשכנע את הצמרת הרוסית בדבר נחיצותה של מתקפה צבאית נגד איראן נידונה לכישלון. "וושינגטון ובירות מערביות נוספות נכשלו בשינוי נקודת המבט הרוסית שסבורה שאין הוכחה לכך שתוכניתה הגרעינית של איראן תלך לכיוון צבאי", אמרו המקורות הרוסיים.

מקור דיפלומטי אמר כי במהלך פגישתם של אולמרט ופוטין אתמול נידונו גם סוגיות נוספות. לדברי המקור, ישראל מעוניינת לדעת אם במהלך

ביקורו בטהרן, דן פוטין עם מארחיו בסוגיית הנשק מתוצרת רוסיה שמגיע לחיזבאללה דרך איראן וסוריה, ואם הוא קיבל מידע אודות החיילים החטופים המוחזקים בידי חיזבאללה וחמאס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות


האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון – קונצרטה. 

 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.

המספרים כבר לא מאפשרים להתעלם. נכון לשנת 2025 יש בארצות הברית יותר מ-7 מיליון ילדים ובני נוער מאובחנים עם ADHD. למעלה משלושה וחצי מיליון נוטלים תרופות באופן קבוע. ניתוח של נתוני מדיקייד מ-2019 עד 2023 מראה תמונה קשה: ילד שהתחיל תרופה אחת היה בסיכון גבוה פי חמישה להגיע לארבע תרופות פסיכיאטריות שונות עד 2023. כמעט רבע מהילדים האלה נוטלים כיום שתיים או יותר תרופות פסיכיאטריות במקביל. יותר מארבעת אלפים ילדים נוטלים ארבע תרופות או יותר בו זמנית – רובם מטופלים בתרופות אנטי־פסיכוטיות קשות.