'אולמרט ניסה לשכנע שתקיפת איראן הכרחית'

"אל-חיאת" מדווח מפי מקורות רוסיים כי מטרת פגישתו אמש של אולמרט עם פוטין היתה לשכנע את הנשיא הרוסי שלא יהיה מנוס מתקיפה צבאית באיראן במקרה שזו תמשיך בפעילותה הגרעינית
איתמר ענברי, NRG |

מטרת ביקורו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, במוסקבה אתמול היתה לשכנע את נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בהכרחיות של תקיפה צבאית נגד איראן אם זו לא תפסיק את פעילותה הגרעינית – כך מדווח הבוקר העיתון "אל-חיאת", היוצא לאור בלונדון. מקורות רוסיים העריכו כי ניסיונותיו של אולמרט לשכנע את הממשל הרוסי בצורך לתקוף את איראן יעלו בתוהו. עוד דווח כי אולמרט דן בפגישתו עם פוטין אתמול גם בגורלם של שלושת החיילים החטופים אלדד רגב, אהוד (אודי) גולדווסר, וגלעד שליט וביקש לבטל את מכירתם של טילים נגד מטוסים לסוריה.

גורמים רוסיים אמרו לעיתון כי ביקור הפתע של אולמרט במוסקבה, שהגיע יומיים לאחר ביקורו של הנשיא פוטין בטהרן, בא במסגרת מהלך ישראלי נרחב כדי להבטיח תמיכה בינלאומית להגברת הסנקציות על איראן לאור המשך פעילותה הגרעינית.

בהקשר הזה מציין העיתון כי אולמרט יקיים מסע דילוגים בבירות אירופה ויבקר ביום הראשון הקרוב בצרפת וביום שלישי בלונדון. למהלך תצטרף גם שרת החוץ, ציפי לבני, שתבקר בשבוע הבא בסין.

הגורמים הרוסיים לא שללו את האפשרות שביקורו של אולמרט נועד "לשכנע את פוטין בהכרחיותה של מתקפה צבאית במקרה שטהרן לא תפסיק את פעילותה הגרעינית".

"אין הוכחה שהתוכנית הגרעינית תלך לכיוון צבאי"

מקורות רוסיים העריכו כי ניסיונותיו של אולמרט לשכנע את הצמרת הרוסית בדבר נחיצותה של מתקפה צבאית נגד איראן נידונה לכישלון. "וושינגטון ובירות מערביות נוספות נכשלו בשינוי נקודת המבט הרוסית שסבורה שאין הוכחה לכך שתוכניתה הגרעינית של איראן תלך לכיוון צבאי", אמרו המקורות הרוסיים.

מקור דיפלומטי אמר כי במהלך פגישתם של אולמרט ופוטין אתמול נידונו גם סוגיות נוספות. לדברי המקור, ישראל מעוניינת לדעת אם במהלך

ביקורו בטהרן, דן פוטין עם מארחיו בסוגיית הנשק מתוצרת רוסיה שמגיע לחיזבאללה דרך איראן וסוריה, ואם הוא קיבל מידע אודות החיילים החטופים המוחזקים בידי חיזבאללה וחמאס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

הדס מינקה ברנדהדס מינקה ברנד

"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"

הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל


זיו וולף |
נושאים בכתבה כלכלה

תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.

היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".

אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".

מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.

"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".