'אולמרט ניסה לשכנע שתקיפת איראן הכרחית'
מטרת ביקורו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, במוסקבה אתמול היתה לשכנע את נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בהכרחיות של תקיפה צבאית נגד איראן אם זו לא תפסיק את פעילותה הגרעינית – כך מדווח הבוקר העיתון "אל-חיאת", היוצא לאור בלונדון. מקורות רוסיים העריכו כי ניסיונותיו של אולמרט לשכנע את הממשל הרוסי בצורך לתקוף את איראן יעלו בתוהו. עוד דווח כי אולמרט דן בפגישתו עם פוטין אתמול גם בגורלם של שלושת החיילים החטופים אלדד רגב, אהוד (אודי) גולדווסר, וגלעד שליט וביקש לבטל את מכירתם של טילים נגד מטוסים לסוריה.
גורמים רוסיים אמרו לעיתון כי ביקור הפתע של אולמרט במוסקבה, שהגיע יומיים לאחר ביקורו של הנשיא פוטין בטהרן, בא במסגרת מהלך ישראלי נרחב כדי להבטיח תמיכה בינלאומית להגברת הסנקציות על איראן לאור המשך פעילותה הגרעינית.
בהקשר הזה מציין העיתון כי אולמרט יקיים מסע דילוגים בבירות אירופה ויבקר ביום הראשון הקרוב בצרפת וביום שלישי בלונדון. למהלך תצטרף גם שרת החוץ, ציפי לבני, שתבקר בשבוע הבא בסין.
הגורמים הרוסיים לא שללו את האפשרות שביקורו של אולמרט נועד "לשכנע את פוטין בהכרחיותה של מתקפה צבאית במקרה שטהרן לא תפסיק את פעילותה הגרעינית".
"אין הוכחה שהתוכנית הגרעינית תלך לכיוון צבאי"
מקורות רוסיים העריכו כי ניסיונותיו של אולמרט לשכנע את הצמרת הרוסית בדבר נחיצותה של מתקפה צבאית נגד איראן נידונה לכישלון. "וושינגטון ובירות מערביות נוספות נכשלו בשינוי נקודת המבט הרוסית שסבורה שאין הוכחה לכך שתוכניתה הגרעינית של איראן תלך לכיוון צבאי", אמרו המקורות הרוסיים.
מקור דיפלומטי אמר כי במהלך פגישתם של אולמרט ופוטין אתמול נידונו גם סוגיות נוספות. לדברי המקור, ישראל מעוניינת לדעת אם במהלך
ביקורו בטהרן, דן פוטין עם מארחיו בסוגיית הנשק מתוצרת רוסיה שמגיע לחיזבאללה דרך איראן וסוריה, ואם הוא קיבל מידע אודות החיילים החטופים המוחזקים בידי חיזבאללה וחמאס.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
