אוסיף מרחיבה את השקעותיה בבולגריה

רכשה באמצעות חברת הבת אוסיף מזרח אירופה קרקעות בפארק העסקים של סופיה בהיקף של 2.3 מיליון אירו
דותן לוי |

חברת הנדל"ן אוסיף הנמצאת בשליטת חברת מגדלי אפקה (46.73%) ואביב יזמים (17.16%) מדווחת היום (ב') על הרחבת פעילות הקבוצה במזרח אירופה.

החברה רכשה באמצעות חברת הבת אוסיף מזרח אירופה ובחלקים שווים עם חברה ישראלית נוספת מתחם בפארק העסקים של סופיה, בשטח של 4,580 מ"ר. בנוסף מתכננת הקבוצה לבנות בניין בשטח על קרקעי של כ-10,000 מ"ר בייעוד למשרדים ומסחר. עלות הקרקע כ-2.3 מיליוני אירו.

פארק העסקים של סופיה הינו מתחם עסקים והיי-טק רב תחומי אשר מאגד את האלמנטים החיוניים לעסקים וסקטורים משלימים במקום אחד. הפארק שממוקם על כביש הטבעת המקיף את העיר סופיה, משתרע על שטח של כ-220 דונם ויכלול 35 מבנים בשטח כולל של כ-300,000 מ"ר וכן שטחי חניה לעובדים ואורחים.

דורון אביב: "רכישה זו הינה פועל יוצא כחלק מאסטרטגית קבוצת אביב אוסיף, להרחבת תחום פעילותה בחו"ל, זאת בהמשך למכירה המוצלחת של פרויקט מול אוף סופיה בולגריה, אשר נמכר לפי שווי כולל של 82 מליון יורו".

אוסיף השקעות ופיתוח הנסחרת בת"א לפי שווי שוק של 320 מיליון שקל, סיימה את הקמתו והשלימה את מכירתו של Mall of Sofia בבולגריה. בנוסף לכך, ביום שני הקרוב, יתקיים טקס הנחת אבן פינה המציין תחילת הקמתו של Mall of Plovdive, מרכז קניות בפלובדיב, העיר השנייה בגודלה בבולגריה, אשר בזכויות בו שותפה אוסיף השקעות ופיתוח ב-30%.

לאחרונה רכשה החברה בשיתוף עם חברת קרדן ואלן קסדן 50% מחברת אמד, בעלת השליטה באוויס ובנכסים איכותיים בגוש דן כשהבולטים בהם הינם: מגרש בדיזינגוף פינת ארלוזורוב בתל אביב, המיועד לבניית כ 20,000 מ"ר של מגורי פאר, במיקום המרכזי ביותר בתל אביב ומגרש בשיכון דן הידועה כאחת השכונות האיכותיות של תל אביב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"