ת"א מגיבה בירידות למצבו הבריאותי של ראש הממשלה
כצפוי, הבורסה לניירות ערך מגיבה בפתיחת המסחר בירידות שערים לאירוע המוחי שעבר אמש ראש הממשלה, אריאל שרון. למרות ההצהרות כי מצבו הבריאותי טוב, והוא צפוי להשתחרר בהקדם מבית החולים, הבורסה המקומית מגיבה בספקנות. שרון הינו המועמד המוביל על פי הסקרים לראשות הממשלה הבאה. שוק ההון המקומי תומך בשרון ומאמין שימשיך בקו הכלכלי מהקדנציה הנוכחית. שינויים במצבו הבריאותי יחזקו את המתחרה העיקרי שלו, עמיר פרץ, שמשנתו הכלכלית לא תואמת את חזון המשקיעים.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.56% לרמת 809.31 נקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.64% לרמה של 814.71 נקודות, מדד התל טק 15 מאבד כ-0.97% לרמה של 410.29 נקודות ומדד הבנקים יורד ב-0.43%.
מניות טבע פוחתות את המסחר בעליה ב-0.29%. חברת התרופות האתית פייזר, זכתה בקרב משפטי מול חברת תרופות גנרית מהודו בשם רנבקסי. הפסיקה היא לגבי מסגרת ה-ANDA שבה החברה הגנרית מתמודדת על ייצור התרופה עם פוג הפטנט. מדובר בפסיקה שיכולה להיות משמעותית מבחינתה של טבע, משום התדירות הגבוהה שטבע זוכה באישורי ANDA.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
