ירידות שערים קלות בפתיחה; קב' דלק מוסיפה 1.72%
הבורסה לניירות ערך בתל אביב פותחת את יום המסחר הראשון לשבוע בירידות שערים קלות. ברקע, פערי הארביטראז' שליליים במרביתם מכיוונם של המניות הישראליות בוול סטריט מעיבות על המסחר בפתיחה.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.18% לרמת 810.63 נקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.05% לרמת 818.43 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 מאבד 0.48% לרמת 415.4 הנקודות.
מניות ליפמן מאבדות בפתיחת המסחר כ-0.76% לאחר פער ארביטראז' שלילי בן 1.57%. ביום חמישי בערב הודיעה החברה על כניסתה לשוק הגרמני. ליפמן הודיעה כי קיבלה הזמנות מקמעונאים בגרמניה בהיקף של 3 מיליון דולר. ההזמנה לכרטיסים חכמים של החברה מדגם דיון אקספרס וסקיורה. אספקת המוצרים תתבצע החל מהרבעון הרביעי של 2005, לאורך המחצית הראשונה של 2006.
מניות בנק דיסקונט עולות ב-0.84%. מספר חודשים לאחר חתימת ההסכם לרכישת גרעין השליטה בבנק דיסקונט מידי המדינה על ידי קבוצת ברונפמן, קיבלה הקבוצה את אישור רשות הפיקוח האמריקני לרכישת הבנק. בעקבות אישור זה צפויה הקבוצה לקבל גם את אישור הפיקוח על הבנקים בישראל והעברת השליטה צפויה להתבצע עד סוף חודש דצמבר הקרוב.
בנוסף, במסגרת הסכם פשרה שהושג עם משרד התובע הכללי של מדינת ניו יורק, תשלם חברת הבת של הבנק, דיסקונט ניו יורק קנס של 25 מיליון דולר בעקבות מעורבותו בפרשת הלבנות ההון. בעקבות קנס זה צפוי דיסקונט ניו יורק לסיים את הרבעון הרביעי בהפסד.
מניות אסם יורדות ב-0.39%. הבוקר נודע כי דן פרופר, מבעלי אסם מימש לפני ארבעה ימים מעט מאחזקותיו בענקית המזון הפופולרית. פרופר מכר מניות של אסם בסך כולל של כ-895 אלף שקל, או 23 אלף מניות. העסקה בוצעה בתג מחיר של 38.8 שקל. לאחר המימוש נותרו באחזקתו של פרופר עוד 4.86 מיליון מניות, ששוות כ-188 מיליון שקל.
מניות טאואר מזנקות ב-4.08% לאחר פער ארביטראז' חיובי בן 2.2%. החברה הודיעה ביום חמישי האחרון כי קיבלה היתר מהרשות לניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) ומהרשות לני"ע הישראלית לפרסום התשקיף להנפקת הזכויות לגיוס 50 מיליון דולר, עליו דיווחה החברה בעבר.
מניות אל על יסחרו יורדות ב-0.93% על רקע פרסום מעריב כי החברה תנהיג מדיניות "שמיים פתוחים" עם האיחוד האירופי בדומה להסכם האיחוד בן ארה"ב לישראל. כיום קיימים הסכמים עם כל מדינות אירופה בנפרד ובאל על מציינים שמטרת ההסכם היא להתחרות כשווה מול שווים ובהדדיות מלאה.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
