ירידות שערים קלות בפתיחה; קב' דלק מוסיפה 1.72%

ת"א 25 יורד ב-0.18%, ת"א 100 משיל 0.05%, והתל טק 15 מאבד 0.48%. הפולעים ולאומי יורדות ב-0.64% ו-0.58% בהתאמה, טבע מוסיפה 0.1%, פריגו נופלת ב-2.37% וכיל מוסיפה 0.7%
דרור איטח |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב פותחת את יום המסחר הראשון לשבוע בירידות שערים קלות. ברקע, פערי הארביטראז' שליליים במרביתם מכיוונם של המניות הישראליות בוול סטריט מעיבות על המסחר בפתיחה.

מדד ת"א 25 יורד ב-0.18% לרמת 810.63 נקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.05% לרמת 818.43 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 מאבד 0.48% לרמת 415.4 הנקודות.

מניות ליפמן מאבדות בפתיחת המסחר כ-0.76% לאחר פער ארביטראז' שלילי בן 1.57%. ביום חמישי בערב הודיעה החברה על כניסתה לשוק הגרמני. ליפמן הודיעה כי קיבלה הזמנות מקמעונאים בגרמניה בהיקף של 3 מיליון דולר. ההזמנה לכרטיסים חכמים של החברה מדגם דיון אקספרס וסקיורה. אספקת המוצרים תתבצע החל מהרבעון הרביעי של 2005, לאורך המחצית הראשונה של 2006.

מניות בנק דיסקונט עולות ב-0.84%. מספר חודשים לאחר חתימת ההסכם לרכישת גרעין השליטה בבנק דיסקונט מידי המדינה על ידי קבוצת ברונפמן, קיבלה הקבוצה את אישור רשות הפיקוח האמריקני לרכישת הבנק. בעקבות אישור זה צפויה הקבוצה לקבל גם את אישור הפיקוח על הבנקים בישראל והעברת השליטה צפויה להתבצע עד סוף חודש דצמבר הקרוב.

בנוסף, במסגרת הסכם פשרה שהושג עם משרד התובע הכללי של מדינת ניו יורק, תשלם חברת הבת של הבנק, דיסקונט ניו יורק קנס של 25 מיליון דולר בעקבות מעורבותו בפרשת הלבנות ההון. בעקבות קנס זה צפוי דיסקונט ניו יורק לסיים את הרבעון הרביעי בהפסד.

מניות אסם יורדות ב-0.39%. הבוקר נודע כי דן פרופר, מבעלי אסם מימש לפני ארבעה ימים מעט מאחזקותיו בענקית המזון הפופולרית. פרופר מכר מניות של אסם בסך כולל של כ-895 אלף שקל, או 23 אלף מניות. העסקה בוצעה בתג מחיר של 38.8 שקל. לאחר המימוש נותרו באחזקתו של פרופר עוד 4.86 מיליון מניות, ששוות כ-188 מיליון שקל.

מניות טאואר מזנקות ב-4.08% לאחר פער ארביטראז' חיובי בן 2.2%. החברה הודיעה ביום חמישי האחרון כי קיבלה היתר מהרשות לניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) ומהרשות לני"ע הישראלית לפרסום התשקיף להנפקת הזכויות לגיוס 50 מיליון דולר, עליו דיווחה החברה בעבר.

מניות אל על יסחרו יורדות ב-0.93% על רקע פרסום מעריב כי החברה תנהיג מדיניות "שמיים פתוחים" עם האיחוד האירופי בדומה להסכם האיחוד בן ארה"ב לישראל. כיום קיימים הסכמים עם כל מדינות אירופה בנפרד ובאל על מציינים שמטרת ההסכם היא להתחרות כשווה מול שווים ובהדדיות מלאה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.