ירידות שערים קלות בפתיחה; קב' דלק מוסיפה 1.72%
הבורסה לניירות ערך בתל אביב פותחת את יום המסחר הראשון לשבוע בירידות שערים קלות. ברקע, פערי הארביטראז' שליליים במרביתם מכיוונם של המניות הישראליות בוול סטריט מעיבות על המסחר בפתיחה.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.18% לרמת 810.63 נקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.05% לרמת 818.43 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 מאבד 0.48% לרמת 415.4 הנקודות.
מניות ליפמן מאבדות בפתיחת המסחר כ-0.76% לאחר פער ארביטראז' שלילי בן 1.57%. ביום חמישי בערב הודיעה החברה על כניסתה לשוק הגרמני. ליפמן הודיעה כי קיבלה הזמנות מקמעונאים בגרמניה בהיקף של 3 מיליון דולר. ההזמנה לכרטיסים חכמים של החברה מדגם דיון אקספרס וסקיורה. אספקת המוצרים תתבצע החל מהרבעון הרביעי של 2005, לאורך המחצית הראשונה של 2006.
מניות בנק דיסקונט עולות ב-0.84%. מספר חודשים לאחר חתימת ההסכם לרכישת גרעין השליטה בבנק דיסקונט מידי המדינה על ידי קבוצת ברונפמן, קיבלה הקבוצה את אישור רשות הפיקוח האמריקני לרכישת הבנק. בעקבות אישור זה צפויה הקבוצה לקבל גם את אישור הפיקוח על הבנקים בישראל והעברת השליטה צפויה להתבצע עד סוף חודש דצמבר הקרוב.
בנוסף, במסגרת הסכם פשרה שהושג עם משרד התובע הכללי של מדינת ניו יורק, תשלם חברת הבת של הבנק, דיסקונט ניו יורק קנס של 25 מיליון דולר בעקבות מעורבותו בפרשת הלבנות ההון. בעקבות קנס זה צפוי דיסקונט ניו יורק לסיים את הרבעון הרביעי בהפסד.
מניות אסם יורדות ב-0.39%. הבוקר נודע כי דן פרופר, מבעלי אסם מימש לפני ארבעה ימים מעט מאחזקותיו בענקית המזון הפופולרית. פרופר מכר מניות של אסם בסך כולל של כ-895 אלף שקל, או 23 אלף מניות. העסקה בוצעה בתג מחיר של 38.8 שקל. לאחר המימוש נותרו באחזקתו של פרופר עוד 4.86 מיליון מניות, ששוות כ-188 מיליון שקל.
מניות טאואר מזנקות ב-4.08% לאחר פער ארביטראז' חיובי בן 2.2%. החברה הודיעה ביום חמישי האחרון כי קיבלה היתר מהרשות לניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) ומהרשות לני"ע הישראלית לפרסום התשקיף להנפקת הזכויות לגיוס 50 מיליון דולר, עליו דיווחה החברה בעבר.
מניות אל על יסחרו יורדות ב-0.93% על רקע פרסום מעריב כי החברה תנהיג מדיניות "שמיים פתוחים" עם האיחוד האירופי בדומה להסכם האיחוד בן ארה"ב לישראל. כיום קיימים הסכמים עם כל מדינות אירופה בנפרד ובאל על מציינים שמטרת ההסכם היא להתחרות כשווה מול שווים ובהדדיות מלאה.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
