ירידות שערים קלות בפתיחה; קב' דלק מוסיפה 1.72%

ת"א 25 יורד ב-0.18%, ת"א 100 משיל 0.05%, והתל טק 15 מאבד 0.48%. הפולעים ולאומי יורדות ב-0.64% ו-0.58% בהתאמה, טבע מוסיפה 0.1%, פריגו נופלת ב-2.37% וכיל מוסיפה 0.7%
דרור איטח |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב פותחת את יום המסחר הראשון לשבוע בירידות שערים קלות. ברקע, פערי הארביטראז' שליליים במרביתם מכיוונם של המניות הישראליות בוול סטריט מעיבות על המסחר בפתיחה.

מדד ת"א 25 יורד ב-0.18% לרמת 810.63 נקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.05% לרמת 818.43 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 מאבד 0.48% לרמת 415.4 הנקודות.

מניות ליפמן מאבדות בפתיחת המסחר כ-0.76% לאחר פער ארביטראז' שלילי בן 1.57%. ביום חמישי בערב הודיעה החברה על כניסתה לשוק הגרמני. ליפמן הודיעה כי קיבלה הזמנות מקמעונאים בגרמניה בהיקף של 3 מיליון דולר. ההזמנה לכרטיסים חכמים של החברה מדגם דיון אקספרס וסקיורה. אספקת המוצרים תתבצע החל מהרבעון הרביעי של 2005, לאורך המחצית הראשונה של 2006.

מניות בנק דיסקונט עולות ב-0.84%. מספר חודשים לאחר חתימת ההסכם לרכישת גרעין השליטה בבנק דיסקונט מידי המדינה על ידי קבוצת ברונפמן, קיבלה הקבוצה את אישור רשות הפיקוח האמריקני לרכישת הבנק. בעקבות אישור זה צפויה הקבוצה לקבל גם את אישור הפיקוח על הבנקים בישראל והעברת השליטה צפויה להתבצע עד סוף חודש דצמבר הקרוב.

בנוסף, במסגרת הסכם פשרה שהושג עם משרד התובע הכללי של מדינת ניו יורק, תשלם חברת הבת של הבנק, דיסקונט ניו יורק קנס של 25 מיליון דולר בעקבות מעורבותו בפרשת הלבנות ההון. בעקבות קנס זה צפוי דיסקונט ניו יורק לסיים את הרבעון הרביעי בהפסד.

מניות אסם יורדות ב-0.39%. הבוקר נודע כי דן פרופר, מבעלי אסם מימש לפני ארבעה ימים מעט מאחזקותיו בענקית המזון הפופולרית. פרופר מכר מניות של אסם בסך כולל של כ-895 אלף שקל, או 23 אלף מניות. העסקה בוצעה בתג מחיר של 38.8 שקל. לאחר המימוש נותרו באחזקתו של פרופר עוד 4.86 מיליון מניות, ששוות כ-188 מיליון שקל.

מניות טאואר מזנקות ב-4.08% לאחר פער ארביטראז' חיובי בן 2.2%. החברה הודיעה ביום חמישי האחרון כי קיבלה היתר מהרשות לניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) ומהרשות לני"ע הישראלית לפרסום התשקיף להנפקת הזכויות לגיוס 50 מיליון דולר, עליו דיווחה החברה בעבר.

מניות אל על יסחרו יורדות ב-0.93% על רקע פרסום מעריב כי החברה תנהיג מדיניות "שמיים פתוחים" עם האיחוד האירופי בדומה להסכם האיחוד בן ארה"ב לישראל. כיום קיימים הסכמים עם כל מדינות אירופה בנפרד ובאל על מציינים שמטרת ההסכם היא להתחרות כשווה מול שווים ובהדדיות מלאה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.