לא כ"כ מפתיע: עמלה/מרווח למשקי בית גבוהים מלעסקים

מדו"ח המפקח על הבנקים שיתפרסם ביום שני: הביצועים של מגזר משקי הבית טובים יותר מאלו של המגזר העסקי וזאת, שכן על אף שיחס היעילות במגזר העסקי גבוה מבמשקי הבית, הסיכון שלו גם הוא גבוה יותר
שרון שפורר |

תפעולו של מגזר משקי הבית והמרווחים והעמלות הנגבים בו יקרים מאלה של המגזר העסקי, כך מקטע שפרסם היום בנק ישראל מתוך דו"ח המפקח על הבנקים לשנת 2004, שיתפרסם ב-5 בספטמבר (יום שני הקרוב) והעוסק בהתפתחויות העיקריות בפעילות הבנקאית, התוצאות העסקיות והסיכונים והלימות ההון והפעם מזוית משקי הבית.

בבנק אומרים, כי למרות הירידה שחלה בשנת 2004 בהפרשות לחובות מסופקים בגין המגזר העסקי, עדיין בולט משקלו הגבוה של מגזר זה בסך ההפרשות (73%). הפעילות במגזר משקי הבית והמשכנתאות מאופיינת עדיין ברמה נמוכה יחסית של סיכון, המתבטאת במשקלם המצומצם של מגזרים אלו בהפרשות לחובות מסופקים. (כל אחד מהם תורם לסך ההפרשות לחומ"ס כ-7%).

במחלקה הכלכלית מציינים, כי תפעולו של מגזר משקי הבית יקר מתפעול שאר המגזרים, כפי שמשתקף במשקלו הגבוה בסך ההוצאות התפעוליות, כ-44%. נתון נוסף המעיד על היעילות התפעולית הנמוכה של מגזר משקי הבית ביחס למגזר העסקי הוא יחס היעילות. יחס זה, המחושב כיחס שבין ההכנסות התפעוליות והמימוניות לסך ההוצאות התפעוליות, עמד במגזר העסקי על 2.25, לעומת יחס נמוך של 1.32 במגזר משקי הבית (ו-1.42, אם כוללים את מגזר המשכנתאות).

הוצאות התפעול היקרות של מגזר משקי הבית, לצד מידת התחרות הנמוכה יחסית במגזר זה וכן במגזר העסקים הקטנים, הניעו, לדברי בנק ישראל, את הבנקים לגבות מירווחים גבוהים ועמלות רבות ממגזרים אלו (יותר מאשר מהמגזר העסקי). כך, למשל, שיעור הרווח מפעולות מימון לפני ההפרשה לחומ"ס ביתרת הנכסים (שהוא אינדיקטור לעלות האפקטיבית של מתן האשראי) בגין הפעילות של משקי הבית עמד על 12.6% - גבוה בכ-7.7 נקודות אחוז מיחס זה בגין עסקים קטנים וגבוה במידה ניכרת של 10.5 נקודות אחוז מיחס זה בגין לקוחות עסקיים.

לסיכום, יחס היעילות במגזר העסקי גבוה מיחס זה במגזר משקי הבית, אך ההפרשות לחומ"ס במגזר העסקי הן הגבוהות ביותר. מכאן שיש חשיבות רבה למדד התשואה המותאמת לסיכון (RaRoc) לפי מגזרי הפעילות. כביטוי למדד זה חישבו בפיקוח על הבנקים את יחס הרווח הנקי לפני מס בתוספת ההפרשות לחומ"ס חלקי ההפרשות לחומ"ס (המבטא את הסיכון), וקיבלו יחס נמוך מאוד במגזר העסקי (1.62), גבוה במגזר המשכנתאות (3.54) וגבוה מאוד במגזר משקי הבית (7.61). תוצאות אלו מלמדות שהביצועים של מגזר משקי הבית טובים יותר מאלו של המגזר העסקי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".