וול סטריט: מתמתנות עליות השערים מהפתיחה
מיזוגים ורכישות ענק שולחים את המדדים המובילים בוול סטריט להיסחר בעליות שערים קלות ביום המסחר הראשון בשבוע. לאחר פקיעת האופציות ביום שישי נגמר לחץ הכותבים על השווקים ובהעדר נתוני מאקרו שאמורים להתפרסם היום, ממשיכים המשקיעים לבחון בעין חדה את מחירי הנפט, הנסחרים היום כשברקע דיווחים על השבתת מתקני נפט בעיראק, עקב הפסקת חשמל שמקורה ככל הנראה חבלני.
מדד הנאסד"ק נסחר בעליה של 0.2% לרמה של 2,139 נקודות, מדד הדאו מוסיף 0.19% לרמת 10,579 הנקודות.
לאלו ששוכחים נזכיר כי ספטמבר הוא בממוצע החודש בו השווקים נותנים את הביצועים הגרועים ביותר. חלק מהסיבה לכך נעוצה בעובדה שאוגוסט וספטמבר הם חודשי החופשה השנתית של רבים מן הסוחרים ולכן המחזורים נוטים להיות נמוכים מהממוצע השנתי. לכן גם ספטמבר, כמו אוגוסט, הוא חודש הנתון למניפולציות של הכותבים וסוחרי היום.
מחירי הנפט ממשיכים לרכז עניין היום על רקע דיווחים של השבתת מתקני נפט בעיראק, עקב הפסקת חשמל שמקורה ככל הנראה חבלני. מנגד, הודעה על חידוש חלקי של הפקת הנפט באקוודור מונעת מהזהב השחור לעלות בחדות. לפי שעה נסחר הנפט בקליה קלה של כחצי אחוז מעל רמת ה-65 דולר וצפוי להמשיך להיות תחת מעקב צמוד של הסוחרים עקב הדיווחים.
אמריקניות במרכז
כאמור, וולסטריט נסחרת היום על רקע ידיעות על רכישות ומיזוגי ענק, במרכז המסחר עומדת היום חברת הנפט פטרו-קזחסטן (PKZ), אשר קיבלה בחיוב הצעת רכש שהוגשה לה על ידי צ'יינה פטרולום. מניות החברה נסחרות לפי שעה בעליות שערים של 18.6% לרמה של 53.86 דולר.
חברת הפארמה EYETECH מזנקת היום ב-29.45% לרמה של 18.11 דולר, זאת על רקע פרסום בעיתונות האמריקנית כי צפויה להירכש על ידי חברת הפארמה או.סי.איי (OSIP). על פי דיווחים החברה המאוחדת צפויה להיות שווה מעל 600 מיליון דולר.
כפי שעשו בסוף השבוע, ממשיכות מניות חברת התעופה נורת'ווסט (NWB) להיות במרכז המסחר. ברקע למסחר במניה, שביתתם של 4,200 מכונאי החברה נכנסת ליומה השלישי. היום דווח כי החברה הצליחה להשלים 98% מהטיסות שתוכננו לסוף השבוע ונראה, כי לא נפגעה עד כה משמעותית. המניה, אשר איבדה כ-7.7% במהלך המסחר של יום שישי, מתקנת היום על רקע הדיווחים כ-4.2% לרמה של 11.55 דולר.
ישראליות בחו"ל
טופ אימג' נסחרת לפי שעה בירידה של 1.92% לרמה של 3.07 דולר, זאת לאחר שהספיקה כבר להיסחר במסחר המקדים בעליה של 16%. החברה פירסמה היום את דו"חות הרבעון השני, בהם דיווחה על זינוק של 66% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה. ברבעון הראשון של שנת 2005 דיווחה החברה על הפסד נקי, ואילו ברבעון הנוכחי הצליחה לעבור לרווח נקי. עם כל הטוב בדו"חות הללו על טופ אימג' עדיין להוכיח למשקיעים כי היא מסוגלת לייצר תזרים מזומנים יציב.
ספקית התוכנות וויריאנט נסחרת בירידה של 3.1% לרמה של 36.25 דולר, זאת לאחר שחטפה הורדת המלצה מבית ההשקעות UBS מ"נייטרלי" ל"הפחת".
אלדין נסחרת בירידה של 0.42% לרמה של 18.98 דולר. מניות החברות נסחרות על רקע הודעה של חברת ההשוואות AppsLabs שמוצר ה-HASP של אלדין מוביל על המתחרה UltraPro בכל קטגוריה, זאת על פי סידרת בדיקות השוואתיות על שתי המוצרים.
אלביט הדמיה יורדת היום 6.52% במחזור גבוה לרמה של 18.06 דולר. החברה הודיעה היום שחתמה על הסכם סופי למיזוג חברת הבת אלסינט. על פי ההסכם, אלביט הדמיה תחזיק בכל מניות חברת אלסינט ומניות האחרונה תמחקנה מהמסחר בניו יורק. בהתאם לתנאי הסכם המיזוג כל מניה רגילה של חברת אלסינט תומר ל-0.53% מניות רגילות של אלביט הדמיה.
נייס מערכות נסחרת בירידה של 0.76% לרמה של 47 דולר. מניות החברה נסחרו על רקע דיווח במעריב הבוקר, כי החברה מנהלת מגעים ראשוניים עם חתמים פוטנציאליים לגיוס של כ-200 מיליון דולר במטרה לאפשר את המשך יישום תכנית ההתרחבות של החברה בעיקר בחו"ל.
הרבוע הכחול נסחרת ללא שינוי. היום פורסם כי דודי ויסמן ישלם לקבוצת ברונפמן כ-117 מיליון דולר עבור רכישת השליטה ברשת הרבוע הכחול - פרמיה של 18% על שווי השוק של החברה. בעיתון ציינו, כי לאחר השלמת העסקה תחזיק קבוצתו של ויסמן ב-72% מהשליטה.
אלווריון מושכת גם היא את תשומת ליבם של המשקיעים, זאת לאחר שהודיעה, כי ביחד עם חברה אמריקנית בשם אלקטרוניקס טכנו תפרוס רשת תקשורת אורבנית בקנזס. מניות החברה נסחרות בעליה של 1.7% לרמה של 8.95 דולר.
צורן נסחרת בעליה של 1.32% לרמה של 13.77 דולר.
החברה הודיעה היום כי תספק פתרונות חדשים למערכות ה- DTV.
את הפתרונות החדשים תציג צורן בתערוכת ה-HDTV שתערך בקרוב.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
