וול סטריט: מתמתנות עליות השערים מהפתיחה
מיזוגים ורכישות ענק שולחים את המדדים המובילים בוול סטריט להיסחר בעליות שערים קלות ביום המסחר הראשון בשבוע. לאחר פקיעת האופציות ביום שישי נגמר לחץ הכותבים על השווקים ובהעדר נתוני מאקרו שאמורים להתפרסם היום, ממשיכים המשקיעים לבחון בעין חדה את מחירי הנפט, הנסחרים היום כשברקע דיווחים על השבתת מתקני נפט בעיראק, עקב הפסקת חשמל שמקורה ככל הנראה חבלני.
מדד הנאסד"ק נסחר בעליה של 0.2% לרמה של 2,139 נקודות, מדד הדאו מוסיף 0.19% לרמת 10,579 הנקודות.
לאלו ששוכחים נזכיר כי ספטמבר הוא בממוצע החודש בו השווקים נותנים את הביצועים הגרועים ביותר. חלק מהסיבה לכך נעוצה בעובדה שאוגוסט וספטמבר הם חודשי החופשה השנתית של רבים מן הסוחרים ולכן המחזורים נוטים להיות נמוכים מהממוצע השנתי. לכן גם ספטמבר, כמו אוגוסט, הוא חודש הנתון למניפולציות של הכותבים וסוחרי היום.
מחירי הנפט ממשיכים לרכז עניין היום על רקע דיווחים של השבתת מתקני נפט בעיראק, עקב הפסקת חשמל שמקורה ככל הנראה חבלני. מנגד, הודעה על חידוש חלקי של הפקת הנפט באקוודור מונעת מהזהב השחור לעלות בחדות. לפי שעה נסחר הנפט בקליה קלה של כחצי אחוז מעל רמת ה-65 דולר וצפוי להמשיך להיות תחת מעקב צמוד של הסוחרים עקב הדיווחים.
אמריקניות במרכז
כאמור, וולסטריט נסחרת היום על רקע ידיעות על רכישות ומיזוגי ענק, במרכז המסחר עומדת היום חברת הנפט פטרו-קזחסטן (PKZ), אשר קיבלה בחיוב הצעת רכש שהוגשה לה על ידי צ'יינה פטרולום. מניות החברה נסחרות לפי שעה בעליות שערים של 18.6% לרמה של 53.86 דולר.
חברת הפארמה EYETECH מזנקת היום ב-29.45% לרמה של 18.11 דולר, זאת על רקע פרסום בעיתונות האמריקנית כי צפויה להירכש על ידי חברת הפארמה או.סי.איי (OSIP). על פי דיווחים החברה המאוחדת צפויה להיות שווה מעל 600 מיליון דולר.
כפי שעשו בסוף השבוע, ממשיכות מניות חברת התעופה נורת'ווסט (NWB) להיות במרכז המסחר. ברקע למסחר במניה, שביתתם של 4,200 מכונאי החברה נכנסת ליומה השלישי. היום דווח כי החברה הצליחה להשלים 98% מהטיסות שתוכננו לסוף השבוע ונראה, כי לא נפגעה עד כה משמעותית. המניה, אשר איבדה כ-7.7% במהלך המסחר של יום שישי, מתקנת היום על רקע הדיווחים כ-4.2% לרמה של 11.55 דולר.
ישראליות בחו"ל
טופ אימג' נסחרת לפי שעה בירידה של 1.92% לרמה של 3.07 דולר, זאת לאחר שהספיקה כבר להיסחר במסחר המקדים בעליה של 16%. החברה פירסמה היום את דו"חות הרבעון השני, בהם דיווחה על זינוק של 66% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה. ברבעון הראשון של שנת 2005 דיווחה החברה על הפסד נקי, ואילו ברבעון הנוכחי הצליחה לעבור לרווח נקי. עם כל הטוב בדו"חות הללו על טופ אימג' עדיין להוכיח למשקיעים כי היא מסוגלת לייצר תזרים מזומנים יציב.
ספקית התוכנות וויריאנט נסחרת בירידה של 3.1% לרמה של 36.25 דולר, זאת לאחר שחטפה הורדת המלצה מבית ההשקעות UBS מ"נייטרלי" ל"הפחת".
אלדין נסחרת בירידה של 0.42% לרמה של 18.98 דולר. מניות החברות נסחרות על רקע הודעה של חברת ההשוואות AppsLabs שמוצר ה-HASP של אלדין מוביל על המתחרה UltraPro בכל קטגוריה, זאת על פי סידרת בדיקות השוואתיות על שתי המוצרים.
אלביט הדמיה יורדת היום 6.52% במחזור גבוה לרמה של 18.06 דולר. החברה הודיעה היום שחתמה על הסכם סופי למיזוג חברת הבת אלסינט. על פי ההסכם, אלביט הדמיה תחזיק בכל מניות חברת אלסינט ומניות האחרונה תמחקנה מהמסחר בניו יורק. בהתאם לתנאי הסכם המיזוג כל מניה רגילה של חברת אלסינט תומר ל-0.53% מניות רגילות של אלביט הדמיה.
נייס מערכות נסחרת בירידה של 0.76% לרמה של 47 דולר. מניות החברה נסחרו על רקע דיווח במעריב הבוקר, כי החברה מנהלת מגעים ראשוניים עם חתמים פוטנציאליים לגיוס של כ-200 מיליון דולר במטרה לאפשר את המשך יישום תכנית ההתרחבות של החברה בעיקר בחו"ל.
הרבוע הכחול נסחרת ללא שינוי. היום פורסם כי דודי ויסמן ישלם לקבוצת ברונפמן כ-117 מיליון דולר עבור רכישת השליטה ברשת הרבוע הכחול - פרמיה של 18% על שווי השוק של החברה. בעיתון ציינו, כי לאחר השלמת העסקה תחזיק קבוצתו של ויסמן ב-72% מהשליטה.
אלווריון מושכת גם היא את תשומת ליבם של המשקיעים, זאת לאחר שהודיעה, כי ביחד עם חברה אמריקנית בשם אלקטרוניקס טכנו תפרוס רשת תקשורת אורבנית בקנזס. מניות החברה נסחרות בעליה של 1.7% לרמה של 8.95 דולר.
צורן נסחרת בעליה של 1.32% לרמה של 13.77 דולר.
החברה הודיעה היום כי תספק פתרונות חדשים למערכות ה- DTV.
את הפתרונות החדשים תציג צורן בתערוכת ה-HDTV שתערך בקרוב.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
