הדולר היציג עלה קלות - התממש מתחילת השבוע בכ-1.6%
הדולר האמריקני עלה זה היום השני ברציפות. אחר הצהרים נקבע שערו היציג על רמת 4.536 שקל, תוספת של 0.09% לערכו, בדומה לעליה שרשם אתמול. בסיכום שני ימי המסחר האחרונים עלה הדולר ב-0.18% למול השקל, אך בסיכום שבועי ירד ב-1.6%. האירו היציג נקבע על רמת 5.475 שקל, ירידה של 0.77%.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי הדולר נסחר ביציבות כנגד העיקריים, תוך שמירה של רמותיו הגבוהות. כעת נסחר הדולר סביב הרמה של 1.207 כנגד האירו, סביב הרמה של 112.05 כנגד היין וסביב הרמה של 1.7580 כנגד הסטרלינג.
היום, ממתינים המשקיעים לפרסום של מכירות קמעונאיות לחודש יוני ולפרסום של מדד המחירים לצרכן לא כולל מזון ואנרגיה. שני הנתונים צפויים להתפרסם היום בשעה 15:30 שעון ישראל. אתמול, קיצץ הבית הלבן את התקציב הפדראלי בכ-100 מיליון דולר ל-333 מיליארד דולר, שנובע מעלייה בהכנסות ממסים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
