הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות

לקראת בג"צ: נובל חושפת בתגובתה לעתירות, את הסעיף הכי קריטי מבחינתה במתווה הגז - שעליו היא תלך למלחמה

באופן כללי כותבת נובל: "הטענות משתנות מפעם לפעם, אבל האמת הפשוטה היא שהעותרים פועלים ללא לאות כדי למנוע את פיתוח מאגרי הגז שלחופי ישראל"
מערכת Bizportal | (25)
נושאים בכתבה גז

נובל אנרג'י שהינה השותפה הבכירה במאגרי הגז 'תמר' ו'לוויתן' העבירה היום תגובה לבג"צ בעניין העתירות כנגד מתווה הגז, זאת לקראת הדיון שיתקיים בבג"צ ביום ד' הבא. אגב כך, נובל למעשה חושפת את הסעיף היחיד שמבחינתה הוא בל יעבור - סעיף היציבות.

"הוראות היציבות מצויות בליבת והן תנאי בלעדי - sine qua non - להשקעות ולמימון הנדרשים לפיתוח תגליות הגז. הוראות אלו הן העוגן לפיתוח מאגרי הגז שלחופי ישראל. פגיעה בהוראות אלו תשמוט את הבסיס להחלטה כולה", כך נכתב בתגובת נובל לעתירות שהוגשו. בכך חושפת החברה האמריקנית כי הדבר העיקרי מבחינתה במתווה הגז הוא סעיף היציבות. נזכיר כי לפי המתווה - בהנחה שחברות הגז יעמדו בהסכם, מתחייבת הממשלה שלא לשנות את הרגולציה והמיסוי על חברות הגז במשך עשר שנים - זה סעיף היציבות.

באופן כללי כותבת נובל בתגובתה לעתירות כי "העותרים, בהכרביהם השונים, פועלים במהלך השנים האחרונות ללא לאות כדי למנוע את פיתוח מאגרי הגז אשר מול חופי ישראל. הטענות משתנות מפעם לפעם, אולם בבסיסן תפיסת תפיסת עולם לפיה טובת המדינה דורשת את הפקעת המאגרים מידי נובל ושותפיה. זו היא האמת הפשוטה". במילים אחרות, בנובל אומרים לקראת הדיון כי אין שום משמעות להסתכלות נקודתית על טענה כזו אח אחרת של העותרים - שכל הקו שמוביל אותן ברור ולא משתנה לאורך השנים.

לעניין הפעלת סעיף 52, בנובל מתרחקים כמו מאש מסוגייה זו ובתגובתם נכתב כי "נובל אינה סבורה שבידה או בידי העותרים לייעץ לממשלת ישראל בכל הנוגע לשיקולי ביטחון ומדיניות חוץ. חזקה על ממשלת ישראל ששקלה את השיקולים הרלוונטים בבואה להחיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים". 

*sine qua non = תנאי בל יעבור

נציין כי מניות הגז בת"א נסחרות היום בעליות נאות, זאת ברקע להתאוששות במחיר הנפט בימים האחרונים. מחיר החבית מטפס כעת עוד 0.4% לרמה של 32.5 דולר. מניית קבוצת דלק עולה 2.5%, רציו מסתפקת בעלייה של 1.3%. מניית נובל אנרג'י שהתרסקה עשרות אחוזים בשל נפילת מחיר הנפט, קפצה כ-25% מהשפל שנרשם אליו הגיעה באמצע השבוע שעבר. 

רציו יהש 1.51%

דלק קבוצה 0%

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

אבנר יהש

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    לפחות נובל אנרגי תורמת לתעסוקה של טוקבקיסטים בשקל (ל"ת)
    אזרח 28/01/2016 16:51
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    רמי פרופסור 28/01/2016 15:36
    הגב לתגובה זו
    במקום לדאוג לגז שעדין לא הוצא תדאג שלי ליוקר הגז שמשלמים הצרכנים לחברות הגז ששודדות את ציבור הצרכנים ותפגין נגדם שלי מי מממן את ההפגנות הללו שאת מארגנת
  • 19.
    אלי 28/01/2016 15:25
    הגב לתגובה זו
    לא יעזור ואף אחד לא יעצור את מתווה הגז.הבגץ יזרוק את כל העותרים מכל המדרגות
  • 18.
    ראובן 28/01/2016 15:16
    הגב לתגובה זו
    סעיף היציבות הוא אנטי דמוקרטי מאחר ולא יתכן שממשלה מסויימת תסנדל ממשלה אחרת שנבחרה ע"י הציבור. יתר על כן כל המתווה צריך לעבור שינויים כדי להתאימו למציאות הכלכלית בעת הזו
  • 17.
    פטריוט 28/01/2016 14:48
    הגב לתגובה זו
    לפי הערכות, כאשר תתחיל הזרמת הגז ב-2019 מחיר הנפט יהיה גבוה במידה ניכרת ממחירו היום, וגם מעל 40 דולר לחבית. בינתיים ייהנו שותפי לוויתן ממשבר המחירים בשוק האנרגיה כאשר עלויות הקמת מתקני ההפקה צפויה לרדת באופן ניכר. עלות הקמת המתקן תוכננה להיות 6-7 מיליארד דולר, אולם יתכן שתהיה נמוכה מזו. כך, למשל, עלות יומית להחכרת אסדת קידוח ימית נפלה ממיליון דולר ליום בתקופת השיא ל-350,000 דולר כיום.
  • 16.
    פטריוט 28/01/2016 14:46
    הגב לתגובה זו
    עוד איתות האם הסכם עם 'של' יצא אל הפועל יתקבל היום מפגישת הפסגה בין שלושת המנהיגים - נתניהו, ציפראס ואינסטאסיאדס בניקוסיה, קפריסין. בפגישה ייתכן שיוסכם על הסכם unitization בין ישראל לקפריסין, מה שיפתח פתח לשיתוף פעולה בפיתוח שני מאגרי הגז הקרובים, "לוויתן" ו"אפרודיטה" (אם כי ההסכם אינו הכרחי לפיתוח אף אחד משני המאגרים, רק לשיתוף פעולה ביניהם). בשבוע הבא ידון בג"ץ בעתירות נגד מתווה הגז. כל האירועים האלה, למרות שקשה להאמין שתוזמנו כך מראש, עלולים להפיק כבר בקרוב דרמה בדמות הודעה על חוזה עוגן גדול ל"לוויתן", שעליו תהיה חתומה 'של' במקום BG.
  • 15.
    YL 28/01/2016 14:26
    הגב לתגובה זו
    מקרה קלסי של חברה שלא מסוגלת לעמוד ב יעדים ש מכרו לממשלת הבובות לצערי לא היתה דרישה לחתימה והתחיבות הדדית לכן זכותם לצפצף על כל אלו שאמרו אמן**כל החיים לומדים חוץ מ הפילוסוף שאומר אמן לכול הבל של הבוס שלו
  • 14.
    ממשלה רופסת שנונתנת לחברה זרה להכתיב את התנאים (ל"ת)
    זה שוד 28/01/2016 13:28
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    שימו לב אין "כותב" לכתבה זו.... (ל"ת)
    עוזי 28/01/2016 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    שמטוב 28/01/2016 12:52
    הגב לתגובה זו
    מפעל התעשיה פניציה הודיע שהןט מבטל את כוונתו להשתמש בגז בשל היוקר של הגז והוא מתכוון להשתמש במזוט. מי שחשב שמתווה הגז יאפשר למכור גז במחיר מנופח יאכל אותה כי יש דלקים אלטרנטיבים זולים יותר.
  • 11.
    הכתום 28/01/2016 12:29
    הגב לתגובה זו
    התשובה ברורה לא!!!!! למה לא? כיוון שזה מסוכן ? יש סיכוי שהממשלה פתאום תשנה את דעתה ? אז לכן אישה שסובלת מתסביכים (בעיה של אישה לא נשואה)וחייה על חשבון הציבור שלא נוקפת אצבע למען עובדי מגה (בגלל הקיבוצים)עדיף שתשתקי ולא תזיקי לילדים שצריכים חינוך טוב יותר .לקשישים שצריכים כסף לאוכל לתרופות ולחימום ולבריאות ולמען עם ישראל .הכסף מהגז יפתור את הבעיה והרי אם המדינה תרוויח האזרחים ייהנו מכך לכן אישה מאוסה עופי לנו מהעניים
  • 10.
    ליבי 28/01/2016 12:11
    הגב לתגובה זו
    תשובה פשוטה ממצה וענינית
  • 9.
    אין בעיה עם הפיתוח אבל למה $6 ליחידת חום? (ל"ת)
    אמיר 28/01/2016 11:52
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מזל שיש את ביבי כי הטיפשות הייתה חוגגת (ל"ת)
    אר 28/01/2016 11:49
    הגב לתגובה זו
  • שמטוב 28/01/2016 12:54
    הגב לתגובה זו
    ביבי הורס את משק המדינה בכך שהוא מייקר את חומרי הדלק.
  • 7.
    שמאל מתוסבך גייס חמישי (ל"ת)
    אבי 28/01/2016 11:43
    הגב לתגובה זו
  • אין לי מושג 28/01/2016 13:50
    הגב לתגובה זו
    תגיד מניאק מטורף אינך רוצה באמת באמת לשלם פחותמה קשור כאן שמאל ימן פלסטינאים אנרכיסטים או ז'בוטינסקי. הראש שלך מלא בשתן.
  • 6.
    צביקה שחר 28/01/2016 11:39
    הגב לתגובה זו
    צריך לפרסם ולתבוע את כל אלה שמפריעים להוציא את הגז ולפיתוח המדינה. נמאס לנו לקחת על הגב את ה"מחבלים" האלה.
  • 5.
    צמצם 28/01/2016 11:34
    הגב לתגובה זו
    כגון ארהב לא באיזור מחירי הגז באירופה מזרח תיכון גבוהי
  • 4.
    אזרח פשוט 28/01/2016 11:31
    הגב לתגובה זו
    השמאל הבזוי הזה יגיע.המטרה של השמאל שיהיה פה רע לכולם וכך יעלו לשילטון אז מפה אני אומר לכל שמאלן אתם לעולם לעולם לא תתפסו את השלטון לוויתן יזרים כסף למדינה והימין הקפיטליסטי ישאר בשלטון.נא להפסיק להרוס את המדינה.
  • 3.
    התגובה של נובל 28/01/2016 11:27
    הגב לתגובה זו
    לויתן יפותח על אפם וחמתם של המתנגדים יחימוביץ והעמותות לויתן פיתוח אסטרטגי צריך מקורות נוספים מלבד תמר היחיד זה ברור כשמש נובל תפתח את לויתן הביקושים האזוריים חזקים מתקני הנזלה במצריים טורקיה ועוד אופטימי גמור לגבי פיתוח לויתן עי נובל חברה אמינה בהודעותיה והמתנגדים יואכלו תכובע
  • שמטוב 28/01/2016 12:58
    הגב לתגובה זו
    יעדיף להשתמש בדלק אחר, זול יותר. מפעל פניציה החליט שהוא עובר לשימוש במזוט במקום בשימוש בגז בגלל המחיר הגבוה של הגז. בקרוב הקלקלן הבכיר ביבי יחייב להשתמש בגז גם מי שלא רוצה להשתמש בגז.
  • 2.
    יאיר 28/01/2016 11:25
    הגב לתגובה זו
    תלכו קיבינימט או תשתקו.נמאס מהמקלות בגלגלים.תנו להצעיד את המדינה קדימה.
  • 1.
    מבין עיניין 28/01/2016 11:16
    הגב לתגובה זו
    נו בל מצמצמת השקעות ברחבי העולם בכל מה שקשור לקישוחים חדשים בגלל הירידות במחליר הנפט אבל היא לא מנמיכה פרופיל במה שהקיעה בליויתן כי למה לשחוט תרנגולת שתטיל בצי זהב? אז המקום הכתונה הישראלית הטיפוסית לראות שחרות אולי נהיה אופטימיים לשם שינוי?
  • שמטוב 28/01/2016 13:01
    הגב לתגובה זו
    אין לנובל למי למכור. נובל תצטרך לשתות את כל הגז בעצמה.
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת אנרגיה ירוקה אנרגיה משק אנרגיה משרד האנרגיה

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן