דולר
צילום: iStock
דעה

במקום להתחנן למדינה להחליש את השקל - האם היצואנים יתייעלו?

הדולר שוב בשפל והיצואנים שוב מבקשים התערבות ממשלתית כדי לסבסד אותם. האם יש דרך אחרת שבה הריטואל לא יחזור על עצמו בכל כמה שנים?
אמיר כהני | (5)

הדולר צונח ומגיע לשפל חדש מזה כחצי שנה. כזכור, באמצע ינואר השנה, הכריז בנק ישראל על צעד יוצא דופן במטרה למנוע את המשך הייסוף בשקל כשהודיע כי ירכוש במהלך השנה 30 מיליארד דולר. ההודעה יצאה לאחר שהדולר הגיע כבר לשפל של 25 שנים ונסחר תמורת 3.11 שקלים. הודעת הבנק הקפיצה מיד את הדולר שהתאושש מול השקל ואף הגיע כאמור לרמה של 3.3 שקלים.

והנה עברה פחות משנה, בנק ישראל רכש את הסכום המטורף - והדולר? ירד לשפל היסטורי. היום הוא עלה מעט ל-3.0890 אבל זו כמובן לא נחמה למי שחוששים מהמשך הנפילות.

 

דולר שקל רציף -0.47%

דולר ארה"ב > לשער הדולר היציג לחצו כאן

אירו רציף

רכישת דולרים היא, כמובן, אפשרות אחת אך וודאי שלא יכולה להיות היחידה. רק לפני שבועיים פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת על מדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל בה קבע כי הבנק המרכזי מחזיק יתרות מט"ח גדולות מדי. יתרות המט"ח מגיעות ל–204 מיליארד דולר ומהוות 46% מהתמ"ג — שיעור כפול מהרצוי.

ליצואנים אלה חדשות רעות מאוד – הם יקבלו פחות כסף על אותה סחורה. הוסיפו לכך את עליות מחיר התובלה בשיעורים שנעים בין 8-10% וההיסטריה של חלק מהיצואנים מובנת מאליה. הם חוששים, ובצדק מבחינתם. מצד שני, האם זה לא ריטואל מוכר? בשנת 2002 הדולר נשק לחמישה שקלים. לאחר כשנה וקצת הדולר "התדרדר" והגיע לשער של כ-4.3. מיד היצואנים זעקו שמצבם קשה והם ייאלצו לפטר עובדים בשל שחיקת הרווחיות. ומה קרה? כלום. בתחילת 2006 הדולר  עמד על כ-4.6 שקלים ואז החלה ירידה איטית של כשלוש שנים עד שהתדרדר בחדות ל-3.3 שקלים לדולר. גם אז מחו "היצואנים" שמפעלים ייסגרו, אנשים יפוטרו ועוד. איש לא חשב לנסות משהו אחר. איש לא חשב שהדולר עלול לעלות או לרדת שוב בעתיד ולהיערך לכך.

לכן, אני מאמין, נראה בקרוב את אותו הריטואל של ישיבת חירום עם שר האוצר בנושא זה על מנת לייקר את הדולר. ריטואל זה הוא לא דבר חדש. לצערי הוא קורה יותר מדי והגיע העת להפסיק אותו.

קל לתלות ירידה במתח הרווחים בגורמים חיצוניים כמו הדולר, מחירי התובלה הימית ושלל גורמים אחרים. באים לממשלה, היא תתקן, תפצה או תממן ובא לציון גואל. יותר קשה לערוך רפורמות מבית, כלומר שהיצואנים יבדקו את עצמם ויראו כיצד הם יכולים להתמודד עם המצב ולהיערך אליו, אם טרם עשו זאת מיוזמתם.  זה כבר קשה יותר ולכן זה גם האתגר של משרד האוצר לדרוש זאת מהם בטרם יפעל בשוק הדולר. כשעליות המחירים מגיעות מסיבות אובייקטיביות ולא בגלל שליטת קבוצת כח כזו או אחרת, אין לנו בעיה עם ייקור עלויות. רבות דובר על כך שהמחירים יעלו היות ועלויות השינוע העולמי עלו. במקרה זה, אין לאיש יכולת לשנות את המצב. לא אנחנו שולטים בשינוע העולמי ולכן תלויים באחרים.

קיראו עוד ב"מט"ח"

לכן, במסגרת הרפורמות שמקדמת הממשלה הגיע הזמן שריטואל הדולר ייפסק. על היצואנים, כמו כל חברה או גוף שרוצים לפעול בזירה הבין-לאומית להתייעל ולפעול כך שיתאימו לתחרות הגלובלית, יפתחו ויעצימו יצירת ערך משותף עם לקוחותיהם בעולם ויוכלו להתמודד עם התנודות בדולר בלי סיוע מהמדינה.

מדינת ישראל צריכה לנהוג כאן בחוכמה ובזהירות – סיוע ליצואנים והעלאת ערך הדולר פוגעת במשפחות המזמינות מוצרים מחו"ל או יוצאות לנופש ובכך מייקרת להם את המחיה.

לכן, לפני שנכנסים לפעילות בשוק הדולר יש לוודא שעשינו לפני כן את כל מה שניתן.     

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יוסי ק 23/11/2021 06:18
    הגב לתגובה זו
    כתבה בדיחה. למען כבודו של האתר עדיף שלא היתה מתפרסמת.
  • 4.
    אורן קריב 22/11/2021 21:49
    הגב לתגובה זו
    "מדינת ישראל צריכה לנהוג כאן בחוכמה ובזהירות – סיוע ליצואנים והעלאת ערך הדולר פוגעת במשפחות המזמינות מוצרים מחו"ל או יוצאות לנופש ובכך מייקרת להם את המחיה." תגיד? אתה אמיתי??? מי שמממן את המדינה הזאת אלו הם אותם העסקים שאתה יוצא נגדם
  • 3.
    המצב הגאופוליטי של המדינה יביא בהמשך למפולת בשקל. (ל"ת)
    שלמה 22/11/2021 20:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חחחח 22/11/2021 20:43
    הגב לתגובה זו
    מה שאתה כנראה לא מבין זה שקניה בחול זה על חשבון עסקים בארץ ונופש בחול גם הוא על חשבון המלונות בארץ בוא נראה את הכתב נחתך בכמה עשרות אחוזים בשכר שהבוס אומר לו תתייעל חביבי
  • 1.
    נדי 22/11/2021 20:32
    הגב לתגובה זו
    כמה טעויות. ראשית להתייחס ליצואנים כאילו הם מייצאים סחורות זה כל כך שנות החמישים. רוב היצוא הישראלי כיום הוא שירותים והייטק שלא קשור למחירי התובלה. מספר היצואנים שממש מייצאים סחורה הולך ופוחת בכל שנה, כולל חקלאות. שנית, הדרישה להתייעלות מוזרה, יש גבול סופי כמה אפשר להתייעל כדי לפצות על ירידת הדולר. האם גם בדוחר שווה 2 שקלים תקרא להתייעל? אולי בדולר שווה שקל? הדרך הפשוטה של יצואני הייטק ושירותים להתייעל היא פשוט להעסיק אנשים מעבר לים. אפילו להעביר לשם ישראלים. ולמה בדיוק מותר לפגוע ביצואנים שמעסיקים עובדים ואסור חס ושלום לפגוע ביבואנים או במזמיני מוצרים מחו"ל? ולמה לא רואים את הירידה בשער הדולר במחירי מכוניות מיובאות? ושאר מוצרים? דלק? אנרגיה? בקיצור כתבה שטוחה מידי.
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

הדולר צפוי לעלות ל-3.8 שקלים לדולר - התחזית המפתיעה של בנק אוף אמריקה

הכלכלנים מצפים לעלייה של 14% בשער הדולר ביחס לשקל בטווח הארוך, מה יקרה בטווח הקצר ומה הם חושבים על שאחר המטבעות?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

בדוח מעודכן של בנק אוף אמריקה מסבירים הכלכלנים מדוע הם צופים לחולשת הדולר בעולם, למעט מול מספר מצומצם של מטבעות, לרבות השקל.  הבנק צופה שהדולר, שנסחר כיום בסביבות 3.35 שקל, דולר שקל רציף -0.47%  עשוי להגיע בטווח הארוך לשער שווי המשקל הכלכלי של כ-3.8 שקל - עלייה של כ-14% שתשקף את השווי ההוגן של המטבע הישראלי מול האמריקני.

הכלכלנים של הבנק ממשיכים לצפות ל"ירידה מתונה של הדולר בסביבה מאקרו כלכלית מעט סטגפלציונית", אולם זו לא חולשה דרמטית אלא בתיקון לאחר תקופה של עלייה משמעותית. הכלכלנים מדגישים כי "למרות החזרה האחרונה בציפיות להפחתת ריבית, אנו נותרים דוביים באופן כללי מול רוב מטבעות ה-G10". אך להבדיל מתחזיות קודמות של הבנק על ירידה דרמטית בשער הדולר, התחזית כעת מתונה. ונעשה סדר - הדולר צפוי להיחלש בעולם, אבל להתחזק מול השקל.  


השווי ההוגן של השקל מול הדולר - 3.8 שקל לדולר

הכלכלנים מסבירים כי שערי המטבעות שהם מנתחים ומחירי היעד נגזרים ממודל FX Compass. זהו כלי של בנק ההשקעות שבודק את השווי ההוגן של מטבעות לטווח הארוך על בסיס גורמים כלכליים פונדמנטליים. המודל מנסה לענות על השאלה - מה יחסי המטבעות (יחסי השערים) בין כל המטבעות. 

לפי מודל זה, השקל הישראלי נמצא כיום בפער לרעה של 13.7% מול הדולר. בהתבסס על השער הנוכחי של 3.35 שקל לדולר, השער ההוגן לפי הבנק צריך להיות בסביבות 3.8 שקל לדולר. להערכת בנק אוף אמריקה, השקל חזק יותר ממה שהנתונים הכלכליים מצדיקים וזה יכול לקרות מסיבות שונות - ביקוש גבוה לשקל מצד משקיעים זרים, הזרמת הון זר גדולה, או אמון גבוה במשק הישראלי למרות האתגרים הגיאופוליטיים. אבל המסקנה הברורה שלהם היא שיש מקום משמעותי להחלשת השקל בעתיד. הדולר עשוי להתחזק באופן ניכר מול השקל. עם זאת, בתחזית אין תוקף זמן להגעה לשיווי המשקל כשבדוח עצמו הכלכלנים מתייחסים למחיר יעד קרוב באזור השער הנוכחי ואף נמוך במעט מ-3 שקלים. במילים אחרות, כנראה שבבנק מעריכים עלייה של השקל ואז החלשות דרמטית.  

הבנק מדגיש שמצב זה של "הערכת-יתר" של השקל אינו בר קיימא לטווח הארוך, והשוק בסופו של דבר יתקן את עצמו לכיוון השער ההוגן. כל זה יקרה כשהדולר כאמור צפוי להיחלש מעט בעולם המשמעות היא שהכלכלנים בעצם צופים להתחזקות משמעותית יותר של יתר המטבעות מול השקל. חשוב להזכיר כאן שתחזיות על שער הדולר ומט"ח בכלל, הן תחזיות מאוד מורכבות. להבדיל מאנליסט שמנתח דוחות של חברה שתלויה במספר פרמטרים גדול אבל תחום, הגורמים המשפיעים על מט"ח הם כמעט אין סופיים. הגורמים הבסיסיים המשפיעים על הדולר הם אומנם ברורים - תנועות הון, תנועות של יבואנים ויצואנים, השפעות של הבדלי הריבית בין ישראל לארה"ב, אך לזה מצטרפים בשוטף  שורה של פרמטרים לרבות - מצב גיאופוליטי, תזוזות של משקיעים זרים, תזוזות של הגופים המוסדיים, שינוים שנובעים ממצב ביטחוני ועוד. על פניו, ובהתאם להערכות של כלכלנים ובתי השקעות, הנתונים הבסיסיים מחזקים את העלייה בשקל מול הדולר שכן התנועות הן יותר לכיוון של יצוא ומכירת דולרים ורכישת שקלים, וכך גם תנועות ההון. מבחינה זו, התחזית של בנק אוף אמריקה יחסית מפתיעה.