הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות
קידוח נפט
צילום: Zbynek Burival

מחירי הנפט לאן? ב-OPEC+ ישבו היום על מדוכה סוערת במיוחד

מיטל בר דוד | (1)
נושאים בכתבה נפט

בעוד חברות קרטל הנפט אופ"ק ובנות בריתן נערכות לעוד פגישה חשובה הערב (רביעי), מחיר הנפט שב לעלות.   בשבוע שעבר קפץ המחיר של חבית WTI 10.6% ועומד שוב על סף 70 דולר. זו הייתה העלייה הכי חדה מאז יוני 2020 (כשכלכלת העולם החלה לצאת מגל התחלואה הראשון).

גם נפט מסוג ברנט התייקר 11.5% והגיע קרוב ל-73 דולר החבית (המחיר הגבוה ביותר מאז תחילת אוגוסט).  

ברור כי רצה הגורל וסופת אידה, שהכתה בעוצמה בחופיה הדרומיים של ארצות הברית, הקדימה בכמה ימים את המפגש ויכול להיות שכמה מהטקסטים שכבר נכתבו לתקשורת, בזמן שהמחירים עוד ירדו, יצטרכו לעבור כעת התאמות.  

אז כידוע, חברות הנפט והאנרגיה במפרץ מקסיקו סגרו את בתי הזיקוק לקראת סופת ההוריקן אידה, שאכן הסבה נזקים כבדים ואפילו זכתה לכינוי "סופה של פעם ב-170 שנה".  

לשם השוואה, עוצמתה של אידה חזקה הרבה יותר מזו של הסופה קתרינה שהסבה נזק רב בדיוק לפני 16 שנים.  

אידה גרמה לירידה בתפוקת הנפט הגולמי של כ-1.7 מיליון חביות ליום. זאת ועוד, מקיבולת הזיקוק נגרע היקף של כ-2 מיליון חביות ליום. אז זה הרקע לפסגת OPEC+ (זה השם של קבוצת מדינות אופ"ק, בהנהגת סעודיה, ובנות בריתן, בהנהגת רוסיה).  

בתוך כך, חברות OPEC+ מתוכננות להיפגש היום ולדון בתוספת של 400,000 חביות נפט ליום למשך החודשים הבאים.  

החברות סיכמו על התוספת הנ"ל לאחר ויכוח עז, בהתכנסות הקודמת שלהן.   לקראת הפגישה, ועוד טרם התבררו תוצאותיה ההרסניות של אידה, התבטא שר הנפט של כוויית כי התוספת עליה הוסכם עשויה להיבחן שנית, לנוכח הישנות תחלואת הקורונה והווריאנטים השונים שלה, באזורים שונים בעולם. כך לפי רויטרס.  

החשש הוא שהביקוש יקטן, בגלל שלפי הניסיון ייתכן שיינקטו מגבלות שיקטינו את הפעילות וגם משקי הבית שרואים כי התופעה שוב חוזרת על עצמה, ויש עוד ועוד ווריאנטים, יקטינו את ההוצאות. הנתון האחרון שפורסם והראה ירידה חדה של מדד ביטחון הצרכנים בארה"ב בחודש אוגוסט עלול להיות סימן ראשון לכך.  

ארה"ב, שכרגע יכולת הפקת הנפט שלה קטנה יותר וגם מדיניותה להפחית את הזיהום הסביבתי בארה"ב מגבילה אותה, מפעילה לחץ על מנת להגדיל את ייצור הנפט על ידי OPEC. כך, לפני כשבוע קרא הנשיא ביידן לחברי OPEC להגדיל את תפוקת הנפט כדי למנוע עליה נוספת במחירו, על רקע האינפלציה הגבוהה בארה"ב.  ברור שהלחץ יגדל בעקבות הסופה וגם זה פקטור חדש יחסית שהקרטל יצטרך לבחון.  

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

בגלל שהלחצים הם מנוגדים – להקטין תקופה מהחשש מהקורונה, או דווקא להגדיל, עקב המחסור שנוצר בהיצע, התכונה סביב המפגש, שאמור היה להיות רגיל ולאשרר בעצם את החלטות המפגש הקודם, גדולה מאוד.  

מהלך אפשרי של קיצוץ התוספת היומית, יחד עם התרחקות האפשרות שאיראן תגיע להסכם חדש עם המעצמות ותוסיף את חלקה להיצע העולמי, ואילו ארצות הברית, בשל הסופה הקשה, תתקשה לתת את חלקה – כל אלו פועלים כעת לעליית מחירי הנפט, מה עוד שקודם לכל ההתפתחויות הללו הם נסוגו לרמות נמוכות יותר והיו על סף 60 דולר לחבית.  

במבט לתקופה הקרובה, יושפעו מחירי הזהב השחור מגל התחלואה הנוכחי, אך השאלה – לאיזה כיוון.   מחד, ייתכן כי החשש מהאטה של הפעילות הכלכלית העולמית יגבר, מה שיגרום, אולי, לחברות OPEC+ להקטין את התוספת היומית, על מנת למנוע היווצרות עודף היצע, שילחץ את המחירים כלפי מטה.  

מנגד, יש הסבורים כי בעקבות מתן אישור מלא (להבדיל מאישור חירום) לחיסון של Pfizer ו-BioNTech, הפעילות הכלכלית תגדל ואיתה יגדל גם הביקוש לתשומות ייצור, כולל נפט.   אידה מהווה wild card ותוכל לדחוף לכאן, או לכאן, בהתאם למידת הנזק שייגרם ולזמן שייקח לחברות הפועלות באזור לחזור לפעול.  

בשורה התחתונה, אני מעריכה כי OPEC לא תשנה את החלטתה, אלא תדבק בתוכנית המקורית, קרי תוספת של 400 אלף חביות ליום בכל חודש, עד דצמבר.  

זאת, בשונה מהערכות רווחות בקרב גופים בארה"ב, לפיהן +OPEC  תשהה את העלייה ההדרגתית בהפקה לכמה חודשים, עד שיתבהר המצב  מבחינת דלתא קורונה.  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הצליח לך :-( (ל"ת)
    אסף 01/09/2021 23:11
    הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת אנרגיה ירוקה אנרגיה משק אנרגיה משרד האנרגיה

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן