קידוח נפט
צילום: Zbynek Burival

מחירי הנפט לאן? ב-OPEC+ ישבו היום על מדוכה סוערת במיוחד

מיטל בר דוד | (1)
נושאים בכתבה נפט

בעוד חברות קרטל הנפט אופ"ק ובנות בריתן נערכות לעוד פגישה חשובה הערב (רביעי), מחיר הנפט שב לעלות.   בשבוע שעבר קפץ המחיר של חבית WTI 10.6% ועומד שוב על סף 70 דולר. זו הייתה העלייה הכי חדה מאז יוני 2020 (כשכלכלת העולם החלה לצאת מגל התחלואה הראשון).

גם נפט מסוג ברנט התייקר 11.5% והגיע קרוב ל-73 דולר החבית (המחיר הגבוה ביותר מאז תחילת אוגוסט).  

ברור כי רצה הגורל וסופת אידה, שהכתה בעוצמה בחופיה הדרומיים של ארצות הברית, הקדימה בכמה ימים את המפגש ויכול להיות שכמה מהטקסטים שכבר נכתבו לתקשורת, בזמן שהמחירים עוד ירדו, יצטרכו לעבור כעת התאמות.  

אז כידוע, חברות הנפט והאנרגיה במפרץ מקסיקו סגרו את בתי הזיקוק לקראת סופת ההוריקן אידה, שאכן הסבה נזקים כבדים ואפילו זכתה לכינוי "סופה של פעם ב-170 שנה".  

לשם השוואה, עוצמתה של אידה חזקה הרבה יותר מזו של הסופה קתרינה שהסבה נזק רב בדיוק לפני 16 שנים.  

אידה גרמה לירידה בתפוקת הנפט הגולמי של כ-1.7 מיליון חביות ליום. זאת ועוד, מקיבולת הזיקוק נגרע היקף של כ-2 מיליון חביות ליום. אז זה הרקע לפסגת OPEC+ (זה השם של קבוצת מדינות אופ"ק, בהנהגת סעודיה, ובנות בריתן, בהנהגת רוסיה).  

בתוך כך, חברות OPEC+ מתוכננות להיפגש היום ולדון בתוספת של 400,000 חביות נפט ליום למשך החודשים הבאים.  

החברות סיכמו על התוספת הנ"ל לאחר ויכוח עז, בהתכנסות הקודמת שלהן.   לקראת הפגישה, ועוד טרם התבררו תוצאותיה ההרסניות של אידה, התבטא שר הנפט של כוויית כי התוספת עליה הוסכם עשויה להיבחן שנית, לנוכח הישנות תחלואת הקורונה והווריאנטים השונים שלה, באזורים שונים בעולם. כך לפי רויטרס.  

החשש הוא שהביקוש יקטן, בגלל שלפי הניסיון ייתכן שיינקטו מגבלות שיקטינו את הפעילות וגם משקי הבית שרואים כי התופעה שוב חוזרת על עצמה, ויש עוד ועוד ווריאנטים, יקטינו את ההוצאות. הנתון האחרון שפורסם והראה ירידה חדה של מדד ביטחון הצרכנים בארה"ב בחודש אוגוסט עלול להיות סימן ראשון לכך.  

ארה"ב, שכרגע יכולת הפקת הנפט שלה קטנה יותר וגם מדיניותה להפחית את הזיהום הסביבתי בארה"ב מגבילה אותה, מפעילה לחץ על מנת להגדיל את ייצור הנפט על ידי OPEC. כך, לפני כשבוע קרא הנשיא ביידן לחברי OPEC להגדיל את תפוקת הנפט כדי למנוע עליה נוספת במחירו, על רקע האינפלציה הגבוהה בארה"ב.  ברור שהלחץ יגדל בעקבות הסופה וגם זה פקטור חדש יחסית שהקרטל יצטרך לבחון.  

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

בגלל שהלחצים הם מנוגדים – להקטין תקופה מהחשש מהקורונה, או דווקא להגדיל, עקב המחסור שנוצר בהיצע, התכונה סביב המפגש, שאמור היה להיות רגיל ולאשרר בעצם את החלטות המפגש הקודם, גדולה מאוד.  

מהלך אפשרי של קיצוץ התוספת היומית, יחד עם התרחקות האפשרות שאיראן תגיע להסכם חדש עם המעצמות ותוסיף את חלקה להיצע העולמי, ואילו ארצות הברית, בשל הסופה הקשה, תתקשה לתת את חלקה – כל אלו פועלים כעת לעליית מחירי הנפט, מה עוד שקודם לכל ההתפתחויות הללו הם נסוגו לרמות נמוכות יותר והיו על סף 60 דולר לחבית.  

במבט לתקופה הקרובה, יושפעו מחירי הזהב השחור מגל התחלואה הנוכחי, אך השאלה – לאיזה כיוון.   מחד, ייתכן כי החשש מהאטה של הפעילות הכלכלית העולמית יגבר, מה שיגרום, אולי, לחברות OPEC+ להקטין את התוספת היומית, על מנת למנוע היווצרות עודף היצע, שילחץ את המחירים כלפי מטה.  

מנגד, יש הסבורים כי בעקבות מתן אישור מלא (להבדיל מאישור חירום) לחיסון של Pfizer ו-BioNTech, הפעילות הכלכלית תגדל ואיתה יגדל גם הביקוש לתשומות ייצור, כולל נפט.   אידה מהווה wild card ותוכל לדחוף לכאן, או לכאן, בהתאם למידת הנזק שייגרם ולזמן שייקח לחברות הפועלות באזור לחזור לפעול.  

בשורה התחתונה, אני מעריכה כי OPEC לא תשנה את החלטתה, אלא תדבק בתוכנית המקורית, קרי תוספת של 400 אלף חביות ליום בכל חודש, עד דצמבר.  

זאת, בשונה מהערכות רווחות בקרב גופים בארה"ב, לפיהן +OPEC  תשהה את העלייה ההדרגתית בהפקה לכמה חודשים, עד שיתבהר המצב  מבחינת דלתא קורונה.  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הצליח לך :-( (ל"ת)
    אסף 01/09/2021 23:11
    הגב לתגובה זו
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.