גז טבעי
צילום: טוויטר

הגז הטבעי במוקד: מדיניות האנרגיה החדשה של טראמפ נחשפת

ממשל טראמפ מקדם מהפך במדיניות האנרגיה: "לא רק לקדוח - גם לבנות" כאשר מחירי הגז זינקו ב-40% מאז ינואר והתעשייה מכנה את הגז הטבעי "הדלק הנבחר" בניגוד לתפיסת "דלק המעבר" של ממשל ביידן
אדיר בן עמי | (3)
נושאים בכתבה גז טבעי

שר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, הציג את חזון הממשל החדש להאצת תעשיית הגז הטבעי. בהצהרה שניתנה בכנס האנרגיה המשפיע CERAWeek ביוסטון, חשף רייט תוכנית רחבת היקף לעידוד תשתיות הגז ברחבי המדינה, מאלסקה ועד ניו אינגלנד, וקידום מהיר של אישורי ייצוא. "לא די בקידוחים - אנחנו זקוקים גם לבנייה," הדגיש רייט, בשנותו את הסיסמה הרפובליקנית המוכרת "drill, baby, drill". לדבריו, מימוש פוטנציאל הגז האמריקאי תלוי בהקמת תשתיות הולכה ועיבוד שיאפשרו את ניצולו המסחרי. המסר ברור: הממשל לא יסתפק בעידוד הפקה, אלא יפעל במקביל להסרת חסמים בשרשרת האספקה כולה.


נקודת ציון משמעותית בכנס הייתה חתימת רייט על הארכת היתר למתקן דלפין, מסוף לייצוא גז טבעי נוזלי הממוקם בלואיזיאנה. הצעד, הרביעי בסדרת אישורים דומים שהוענקו בחמישים ימי הממשל הראשונים, מאותת על התחייבות עמוקה לתעשייה. מהירות האישורים מעידה על שינוי מדיניות דרמטי ביחס לממשל הקודם.


שוק הגז הטבעי כבר מגיב לשינוי המגמה. המחירים זינקו ב-40% מאז סוף ינואר, בניגוד בולט למגמת הנפט שדווקא איבד כ-10% מערכו באותה תקופה. הפער בין שני שוקי האנרגיה מדגיש את האופטימיות בענף הגז לעומת האתגרים הניצבים בפני תעשיית הנפט. מגמת הירידה בנפט נמשכה גם השבוע, כאשר חבית מסוג WTI נסחרה בירידה של 0.6% ל-66.67 דולר. מלבד הביקושים המתונים והאספקה הגוברת, חברות הנפט עומדות בפני איום חדש: מכסי יבוא שעלולים לשבש את שרשראות האספקה העולמיות ולהקשות על מסחר חופשי בנפט גולמי.


נושא המכסים מעורר דיונים סוערים בתוך הממשל עצמו, כפי שהודה רייט במפגש עם עיתונאים לאחר נאומו. "מתנהלים ויכוחים לוהטים מאחורי הקלעים," חשף השר, והוסיף שייתכן בהחלט כי המכסים המתוכננים על קנדה ומקסיקו יבוטלו טרם כניסתם לתוקף בחודש הבא. ההצהרה חושפת סדקים במדיניות הכלכלית האחידה של הממשל.


"הגז הטבעי אחראי ל-25% מצריכת האנרגיה העולמית"

הזינוק במחירי הגז הושפע אמנם ממזג האוויר הקר בארה"ב, אך התנופה העיקרית מגיעה מהתמיכה הממשלתית הנחושה. תמיכה זו מסמנת מעבר מתפיסת הגז כ"דלק מעבר" זמני לראייתו כמרכיב מרכזי וארוך-טווח בתמהיל האנרגיה האמריקאי.


"הגז הטבעי אחראי ל-25% מצריכת האנרגיה העולמית וקצב הגידול שלו הוא המהיר ביותר מכל מקורות האנרגיה בחמש-עשרה השנים האחרונות," הדגיש רייט. בנאומו, שכלל רכיבים פוליטיים מובהקים, תקף השר את מדיניות האקלים של ממשל ביידן וטען כי "אין אפשרות פיזית שרוח, שמש וסוללות יחליפו את השימושים המגוונים של הגז הטבעי."


הדי הגישה החדשה נשמעו גם בהצהרות משתתפים אחרים בכנס. ג'ק פוסקו, מנכ"ל Cheniere Energy, יצואנית ה-LNG המובילה בארה"ב, הצהיר כי הגז הטבעי עבר מטמורפוזה תדמיתית - מ"פתרון ביניים" ל"דלק הנבחר". לדבריו, תחזיות עדכניות צופות כי שוק הגז וה-LNG לא רק יישמר בהיקפו הנוכחי אלא יצמח בצורה משמעותית בעשורים הקרובים.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"



תעשיית הדלקים נגד אנרגיה מתחדשת

המפנה במדיניות האנרגיה מייצר מתח בין תעשיית הדלקים המסורתית לבין סקטור האנרגיה המתחדשת. בעוד ממשל ביידן קידם חזון של מעבר הדרגתי לאנרגיה נקייה, ממשל טראמפ מדגיש את עצמאות האנרגיה, יציבות המחירים ויתרונות כלכליים מיידיים של דלקים פוסיליים.


בזירה הבינלאומית, העצמת יכולת ייצוא ה-LNG האמריקאי טומנת בחובה השלכות אסטרטגיות. הגברת אספקת הגז האמריקאי לאירופה עשויה לצמצם את התלות ברוסיה, ולבסס את מעמדה של ארצות הברית כספקית אנרגיה אמינה לבעלות בריתה. בטווח הארוך, זהו מהלך שעשוי לשנות את מפת הכוחות הגיאופוליטית.


למרות האופטימיות, דרכה של התוכנית השאפתנית אינה צפויה להיות קלה. פרויקטים חדשים צפויים להיתקל בהתנגדויות מצד ארגוני סביבה וקהילות מקומיות, שיובילו למאבקים משפטיים ועיכובים ביישום. במקביל, המגמה העולמית לעבר אנרגיה מתחדשת עשויה להציב סימני שאלה לגבי כדאיות ההשקעה ארוכת הטווח בתשתיות גז חדשות.


המיקוד הממשלתי בגז הטבעי כ"דלק הנבחר" מסמן פרק חדש במדיניות האנרגיה האמריקאית. עבור משקיעים, יצרנים ומדינות צרכניות, השאלה המרכזית היא האם מדובר במפנה ארוך-טווח שישנה את פני התעשייה, או במדיניות זמנית התלויה בשרידות הפוליטית של הממשל הנוכחי. תשובה לשאלה זו תתברר רק בשנים הקרובות, אך בינתיים - תעשיית הגז האמריקאית נהנית מרוח גבית חסרת תקדים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 11/03/2025 15:53
    הגב לתגובה זו
    עלית מחירי הגז בארהב צפויה לתרום לשותפות
  • 2.
    עושה חשבון 11/03/2025 02:36
    הגב לתגובה זו
    טרמפ מיצא אנרגיה לאירופה. בארהב תהייה עליית מחירים. זה מתחיל תמיד באנרגיות ממשיך למזון ממוצרים ושירותים.
  • 1.
    אנונימי 10/03/2025 21:49
    הגב לתגובה זו
    ודי לחכמה ברמיזה
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 0.67%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.

גזי חממה - נפט
צילום: PIXBAY

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?

החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון

ליאור דנקנר |

מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.

השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.


מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון

אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.

במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.

לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.