האם תוקם בורסה שנייה בישראל?
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הצעת חוק ממשלתית שמטרתה לתקן חוק ישן; ההצעה מתייחסת להקמה של בורסה ייעודית בישראל על ידי הסרת חסמים לרבות הקלה בתנאים להירשם לבורסה. מדובר בצעד שעשוי להוות תחרות משמעותית לבורסה בתל אביב ובמקביל זה יאפשר לגופים מוסדיים ומשקיעים להרחיב את מגוון ההשקעות שלהם.
כמו כן, הצעת החוק מתייחסת להרחבת הסמכויות והכלים של רשות ניירות ערך, ובין היתר הוספה של שכבות הגנה על ציבור המשקיעים לצמצום ולגידור הסיכונים.
הצעת החוק עוסקת בשלושה נושאים מרכזיים: הגדלת סמכויות הפיקוח על חתמים ומפיצים; מתן סמכות לקביעת התנאים לביצוע הנפקות ללא פעילות וייעוד מסוים תמורת ההנפקות, ומתן סמכות לרשות להקמת פלטפורמות מסחר חדשות. בשורה התחתונה מטרת ההצעה היא אפשרות לתגובה מהירה לתמורות האינטנסיביות שמתחרשות בשוק ההון, בנוסף, תיקון החוק יעניק לרשות סמכויות רבות כמו למשל: סמכות לתת רישיון לפתיחת פלטפורמות מסחר שלא נמצאות במדדים של הבורסה בת"א, ומיועדות לשחקנים החזקים בשוק לרבות בנקים, חברות ביטוח ועוד.
ההצעה מעניקה לרשות סמכות לקבוע תנאים להנפקת ניירות ערך של תאגידים חסרי פעילות עסקית או נכסים, המבקשים לגייס כספים מהציבור מבלי לקבוע במועד ההנפקה שימוש ייעודי לכספי ההנפקה. בהנפקות כאמור אין ייעוד ידוע או מוגדר דיו במועד ההנפקה לכספי התמורה או שאין לתאגיד פעילות עסקית או נכסים כלשהם במועד זה. במצב דברים זה, הרשות מבקשת להגדיל את הכלים להגנה על משקיעים מעבר לכלי הגילוי הנאות, בהעדר פעילות עסקית שניתן למסור גילוי בעניינה.
הצעת החוק נועדה לעדכן את המצב החוקי הקיים, בין היתר, לאור השפעת ההתפתחויות הטכנולוגיות המאפיינות את המסחר בשוקי ההון המובילים בעולם. בין אלו ניתן לראות דוגמאות לפלטפורמות מסחר בעלות מאפיינים מיוחדים, כגון: ביצוע פעילות מסחר באופן דיגיטלי תוך שימוש בטכנולוגיה חדשנית או הגבלת פעילות מסחר ייעודית למשקיעים מתוחכמים בלבד.
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר, ח"כ ישראל כ"ץ: "לאחר שהנחתי לקדם הקמת בורסה נוספת, ביצענו היום צעד חשוב במסגרתו אושרה בוועדת שרים לחקיקה פתיחת בורסה נוספת, אשר תהיה בעלת ערך רב למשק הישראלי, במיוחד על רקע משבר הקורונה וכדי להיערך כראוי לתנופת הצמיחה הצפויה למשק בתום המשבר. הדבר יקדם את מדינת ישראל אל עבר הרגולציה המקובלת ביתר מדינות העולם המערבי, ויקדם גיוסי הון וחוב של עסקים קטנים מאלה שמקובל להנפיק בבורסה. אמשיך לפעול כל העת כדי להזניק את המשק והכלכלה לצמיחה מהירה".
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "לצד הגידול המבורך בפעילות בשוק ההון, אנו כל הזמן עם היד על הדופק כדי לעדכן ולהדק את סל כלי הפיקוח לשמירה על ענייניו של ציבור המשקיעים. הרשות ערה למתרחש ונמצאת בשיח רציף עם השוק, במקומות ובצמתים הדורשים את מעורבותנו – אנחנו שם, כדי להבטיח שהגורמים המעורבים בהנפקה פועלים על פי חוק, כדי להגן על משקיעים. הצעת החוק תעניק לרשות את הכלים לגדר את הסיכונים המאפיינים תשקיפי ספאק– המטרה שלנו היא לבנות מנגנוני הגנה למשקיעים ולהציב רף גבוה ומחמיר ליזמים, כדי לצמצם את הסיכונים הכרוכים בהנפקות אלו".
- 8.טיפשות 04/03/2021 15:49הגב לתגובה זופופוליזם מטומטם, מכניסים תחרות שהשוק בגאות. עכשיו אף אחד לא בבורסה. מס ריווחי ההון הפופוליסטי הרג את מחזורי המסחר.
- 7.שימי 03/03/2021 20:42הגב לתגובה זוהליכוד שורף הכל.... בסוף ישרוף גם אותנו האזרחים אם זה ייתן לו כסף וכוח.
- 6.יניביניב 03/03/2021 20:11הגב לתגובה זובורסה פח ורוצים עוד אחת, תתעוררו אנשים שמבינים עניין רצים לנאסדק, מה יש לחפש פה פשוט בדיחה
- 5.בורסה עם תחרות 03/03/2021 18:48הגב לתגובה זוכל עוד יש מס בורסה ואופציות שבועיות לא צריך עוד בורסה . ל ס ג ו ר את ה ז ב ל ה
- 4.גוטאה חחח 03/03/2021 18:46הגב לתגובה זוגדלו להם העמלות והבונוסים רוב העם מפסיד לסוחרי היום המשועממים . כשהקורונה תיגמר כולם יוציאו את הכסף למקום יותר בטוח מתחת לבלטות. ועדיף היה לסגור את הבלוף אין פה בורסה בכלל. ופותחים עוד קזינו שעם ישראל יפסיד את כספו כעת כל דביל ינפיק ויעלם עם הכסף והפנסיה שערוריה ובניית מגדל קלפים על חשבון גורלם של אנשים ועתידם. רק בישראל עם סגולה . אני אוציא כל שקל מהבורסה הישראלית
- 3.חחחחח 03/03/2021 15:11הגב לתגובה זוחסרים פחי אשפה במדינה שרוצים להוסיף עוד פח אשפה? מדינת חלם, במקום להבריא את הבורסה הנוכחית פותחים עוד מיטת אשפוז לחולה סופני נוסף.
- 2.סוחר זקן 03/03/2021 13:47הגב לתגובה זורוצים לעשות עוד שלולית נראה לי קיבלתם קורונה ויש לך תופעות לוואי במוח באמת אין דרך אחרת להגיד את זה.תראו את הגועל נפש במעוף איזה פח אשפה אלקטרוני.
- 1.נחום 03/03/2021 13:43הגב לתגובה זויש לנו בורסה קטנה יחסית , אז למה צריך עוד בורסה ? אתם פשוט משועממים
- אלון 03/03/2021 14:39הגב לתגובה זוצריך עוד ג׳ובים
- סליחה רציתי להדגיש הרבה ג'ובים (ל"ת)יניב 03/03/2021 20:07

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
