ענת גואטה
צילום: ענבל מרמרי

האם תוקם בורסה שנייה בישראל?

ועדת השרים לחקיקה אישרה הקמת "בורסה ייעודית" בישראל; מדובר בתחרות לבורסה המקומית, ונראה כי חסמי הכניסה לבורסה החדשה יהיו מקלים יותר
סתיו קורן | (10)
נושאים בכתבה הבורסה בתל אביב

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הצעת חוק ממשלתית שמטרתה לתקן חוק ישן; ההצעה מתייחסת להקמה של בורסה ייעודית בישראל על ידי הסרת חסמים לרבות הקלה בתנאים להירשם לבורסה. מדובר בצעד שעשוי להוות תחרות משמעותית לבורסה בתל אביב ובמקביל זה יאפשר לגופים מוסדיים ומשקיעים להרחיב את מגוון ההשקעות שלהם. 

כמו כן, הצעת החוק מתייחסת להרחבת הסמכויות והכלים של רשות ניירות ערך, ובין היתר הוספה של שכבות הגנה על ציבור המשקיעים לצמצום ולגידור הסיכונים. 

הצעת החוק עוסקת בשלושה נושאים מרכזיים: הגדלת סמכויות הפיקוח על חתמים ומפיצים; מתן סמכות לקביעת התנאים לביצוע הנפקות ללא פעילות וייעוד מסוים תמורת ההנפקות, ומתן סמכות לרשות להקמת פלטפורמות מסחר חדשות. בשורה התחתונה מטרת ההצעה היא אפשרות לתגובה מהירה לתמורות האינטנסיביות שמתחרשות בשוק ההון, בנוסף, תיקון החוק יעניק לרשות סמכויות רבות כמו למשל: סמכות לתת רישיון לפתיחת פלטפורמות מסחר שלא נמצאות במדדים של הבורסה בת"א, ומיועדות לשחקנים החזקים בשוק לרבות בנקים, חברות ביטוח ועוד. 

ההצעה מעניקה לרשות סמכות לקבוע תנאים להנפקת ניירות ערך של תאגידים חסרי פעילות עסקית או נכסים, המבקשים לגייס כספים מהציבור מבלי לקבוע במועד ההנפקה שימוש ייעודי לכספי ההנפקה. בהנפקות כאמור אין ייעוד ידוע או מוגדר דיו במועד ההנפקה לכספי התמורה או שאין לתאגיד פעילות עסקית או נכסים כלשהם במועד זה. במצב דברים זה, הרשות מבקשת להגדיל את הכלים להגנה על משקיעים מעבר לכלי הגילוי הנאות, בהעדר פעילות עסקית שניתן למסור גילוי בעניינה.

הצעת החוק נועדה לעדכן את המצב החוקי הקיים, בין היתר, לאור השפעת ההתפתחויות הטכנולוגיות המאפיינות את המסחר בשוקי ההון המובילים בעולם. בין אלו ניתן לראות דוגמאות  לפלטפורמות מסחר בעלות מאפיינים מיוחדים, כגון: ביצוע פעילות מסחר באופן דיגיטלי תוך שימוש בטכנולוגיה חדשנית או הגבלת פעילות מסחר ייעודית למשקיעים מתוחכמים בלבד.

שר האוצר, ח"כ ישראל כ"ץ: "לאחר שהנחתי לקדם הקמת בורסה נוספת, ביצענו היום צעד חשוב במסגרתו אושרה בוועדת שרים לחקיקה פתיחת בורסה נוספת, אשר תהיה בעלת ערך רב למשק הישראלי, במיוחד על רקע משבר הקורונה וכדי להיערך כראוי לתנופת הצמיחה הצפויה למשק בתום המשבר. הדבר יקדם את מדינת ישראל אל עבר הרגולציה המקובלת ביתר מדינות העולם המערבי, ויקדם גיוסי הון וחוב של עסקים קטנים מאלה שמקובל להנפיק בבורסה. אמשיך לפעול כל העת כדי להזניק את המשק והכלכלה לצמיחה מהירה".

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "לצד הגידול המבורך בפעילות בשוק ההון, אנו כל הזמן עם היד על הדופק כדי לעדכן ולהדק את סל כלי הפיקוח לשמירה על ענייניו של ציבור המשקיעים. הרשות ערה למתרחש ונמצאת בשיח רציף עם השוק, במקומות ובצמתים הדורשים את מעורבותנו – אנחנו שם, כדי להבטיח שהגורמים המעורבים בהנפקה פועלים על פי חוק, כדי להגן על משקיעים. הצעת החוק תעניק לרשות את הכלים לגדר את הסיכונים המאפיינים תשקיפי ספאק– המטרה שלנו היא לבנות מנגנוני הגנה למשקיעים ולהציב רף גבוה ומחמיר ליזמים, כדי לצמצם את הסיכונים הכרוכים בהנפקות אלו".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    טיפשות 04/03/2021 15:49
    הגב לתגובה זו
    פופוליזם מטומטם, מכניסים תחרות שהשוק בגאות. עכשיו אף אחד לא בבורסה. מס ריווחי ההון הפופוליסטי הרג את מחזורי המסחר.
  • 7.
    שימי 03/03/2021 20:42
    הגב לתגובה זו
    הליכוד שורף הכל.... בסוף ישרוף גם אותנו האזרחים אם זה ייתן לו כסף וכוח.
  • 6.
    יניביניב 03/03/2021 20:11
    הגב לתגובה זו
    בורסה פח ורוצים עוד אחת, תתעוררו אנשים שמבינים עניין רצים לנאסדק, מה יש לחפש פה פשוט בדיחה
  • 5.
    בורסה עם תחרות 03/03/2021 18:48
    הגב לתגובה זו
    כל עוד יש מס בורסה ואופציות שבועיות לא צריך עוד בורסה . ל ס ג ו ר את ה ז ב ל ה
  • 4.
    גוטאה חחח 03/03/2021 18:46
    הגב לתגובה זו
    גדלו להם העמלות והבונוסים רוב העם מפסיד לסוחרי היום המשועממים . כשהקורונה תיגמר כולם יוציאו את הכסף למקום יותר בטוח מתחת לבלטות. ועדיף היה לסגור את הבלוף אין פה בורסה בכלל. ופותחים עוד קזינו שעם ישראל יפסיד את כספו כעת כל דביל ינפיק ויעלם עם הכסף והפנסיה שערוריה ובניית מגדל קלפים על חשבון גורלם של אנשים ועתידם. רק בישראל עם סגולה . אני אוציא כל שקל מהבורסה הישראלית
  • 3.
    חחחחח 03/03/2021 15:11
    הגב לתגובה זו
    חסרים פחי אשפה במדינה שרוצים להוסיף עוד פח אשפה? מדינת חלם, במקום להבריא את הבורסה הנוכחית פותחים עוד מיטת אשפוז לחולה סופני נוסף.
  • 2.
    סוחר זקן 03/03/2021 13:47
    הגב לתגובה זו
    רוצים לעשות עוד שלולית נראה לי קיבלתם קורונה ויש לך תופעות לוואי במוח באמת אין דרך אחרת להגיד את זה.תראו את הגועל נפש במעוף איזה פח אשפה אלקטרוני.
  • 1.
    נחום 03/03/2021 13:43
    הגב לתגובה זו
    יש לנו בורסה קטנה יחסית , אז למה צריך עוד בורסה ? אתם פשוט משועממים
  • אלון 03/03/2021 14:39
    הגב לתגובה זו
    צריך עוד ג׳ובים
  • סליחה רציתי להדגיש הרבה ג'ובים (ל"ת)
    יניב 03/03/2021 20:07
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?