מזרחי טפחות אגוד
צילום: אלכסנדר כץ, Bizportal

פנינסולה תרכוש את תיק האשראי ליהלומים של אגוד

כחלק מהמיזוג בין מזרחי טפחות לאגוד תרכוש חברת האשראי החוץ בנקאי את התיק בדיסקאונט של 30%-45% משווי התיק. סך האשראי בתיק, עומד על 91 מיליון דולר, והיקף מסגרות האשראי על 250 מיליון דולר
איתן גרסטנפלד | (6)

חברת האשראי החוץ בנקאי פנינסולה -2.55% מדווחת כי חתמה על הסכם עם בנק מזרחי טפחות 0.5% לרכישת תיק האשראי לענף היהלומים של בנק אגוד. תמורת התיק תשלם החברה בין 55% ל-70% משווי התיק. סך האשראי בתיק, עומד על 91 מיליון דולר, והיקף מסגרות האשראי על 250 מיליון דולר.

על פי הדיווח, תרכוש החברה את תיק האשראי לענף היהלומים של בנק אגוד, עם השלמת הסכם המיזוג בין הבנק למזרחי טפחות. זאת, כחלק מהסכם המיזוג, היות ומכירת תיק האשראי ליהלומים מהווה תנאי של רשות התחרות לאישור המיזוג. 

תיק האשראי הנרכש, יכלול את האשראי וההלוואות שהועמד על ידי הבנק ללקוחותיו בתחום היהלומים. נכון לסוף חודש יוני, עמד תיק האשראי על כ-91 מיליון דולר, והיקף מסגרות האשראי ללקוחות עומד על כ-250 מיליון דולר.

תמורת התיק תשלם החברה סכום שינוע בין 55% ל-70% משווי התיק במועד השלמת העסקה. כך, החברה תשלם לבנק אגוד סכום השווה ל-70% משווי התיק, אם שווי התיק יעמוד על 130 מיליון דולר ומעלה, או סכום השווה ל-55% משווי התיק, אם שווי התיק יעמוד על 70 מיליון דולר ומטה.

מדרגות ההנחה בעסקה ​

מקור: דיווח פנינסולה

לפני כחודשיים דיווחה החברה על תוצאותיה לרבעון הראשון של 2020, עם זינוק של כ-24% בהכנסות וצמיחה של כ-15% ברווח הנקי. מניית החברה איבדה כ-32% מתחילת השנה ונסחרת כעת במכפיל 14 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מיועד 17/07/2020 08:58
    הגב לתגובה זו
    מעניין אם בדוח הקרןב שלהם תהיה הפרשה על הנשמ שירו בו בנצרת ועבד עם פנינסולה ב 15 מיליון
  • 2.
    חיים שניר 14/07/2020 12:22
    הגב לתגובה זו
    מה אנחנו לא יודעים ? אולי בנק ישראל יגיד לנו מה קורה
  • אורי 14/07/2020 18:24
    הגב לתגובה זו
    לא הבנת ידידי היקר את הכתבה.
  • שולתתתת1 14/07/2020 13:07
    הגב לתגובה זו
    וזו מגבלה של הרגולטור.
  • 1.
    ג'רי 14/07/2020 11:37
    הגב לתגובה זו
    ובזמן שמרבית הבנקים יוצאים מהענף ובזמן שענף היהלומים על סף קריסה בארץ ובעולם החכמים בפנינסולה חושבים שהם יודעים דבר או שניים שהבנקים לא יודעים ? בהצלחה עם גביית החובות !
  • איציק 14/07/2020 15:57
    הגב לתגובה זו
    ידידי רוב החוב פה הוא באיכות זבל. לא רק של היהלומנים
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.