פנינסולה - רבעון ראשון טוב, השני פחות, אבל לא נורא
חברת האשראי החוץ בנקאי פנינסולה -1.97% העוסקת במתן אשראי לעסקים קטנים ובינונים ונשלטת (50.3%) על ידי בית ההשקעות מיטב דש , דיווחה הבוקר על תוצאותיה לרבעון הראשון של 2020, עם זינוק של כ-24% בהכנסות וצמיחה של כ-15% ברווח הנקי. מניית החברה איבדה כ-15% מתחילת השנה ונסחרת כעת במכפיל 18 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים. החברה תחלק דיבידנד של 5 מיליון שקל וצופה ירידה של עד 25% ברווח הנקי ברבעון הבא כתוצאה ממשבר הקורונה.
הכנסות המימון נטו של החברה הסתכמו בכ-19.1 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020, עלייה של כ-24.3% לעומת הכנסות של כ-15.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-8.1 מיליון שקל, עלייה של כ-15.1% לעומת רווח נקי של כ-7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הכנסות המימון נטו, לאחר הפרשה להפסדי אשראי והוצאות ביטוח (רווח גולמי), הסתכמו בכ-16.2 מיליון שקל ברבעון הראשון (84.8% מההכנסות מימון נטו), עלייה של כ-18.5% לעומת כ-13.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-89% מההכנסות מימון נטו.
ברמה התפעולית החברה הציגה ירידה בשולי הוצאות התפעול, אך נוכח הירידה במרווח הגולמי, רשמה פנינסולה ירידה בשולי הרווח התפעולי שעמד על כ-55.1%, לעומת שולי רווחיות תפעולית של כ-59.6% ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת, נוכח הגידול בהיקף הפעילות כאמור, עלה הרווח התפעולי בכ-15% לרמה של כ-10.5 מיליון שקל.
המניה יקרה יחסית למתחרות
למרות הירידה במניה מתחילת השנה, מניית פנינסולה עדיין בתשואה חיובית של כ-31% ב-12 החודשים האחרונים ולאחר מהלך עליות אגרסיבי בשנים האחרונות. המניה נסחרת כעת במכפיל 18 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים כאמור. מדובר במכפיל גבוה יחסית למתחרות.
- הישראלים נהרו ב-2024 לקרנות המחקות והכספיות; האם זה ישתנה בקרוב?
- הודות לזינוק בשווקים: תעשיית הקרנות חצתה רף של 600 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעות הקורונה - צפי לפגיעה של עד 25% ברווחי הרבעון השני
בהתאם להערכות הנהלת החברה, המשק הישראלי (כמו גם העולמי) מצוי בעיצומה של אי ודאות גדולה שלא ניתן לחזות את סיומה. נכון לכרגע, טרם הסרת כלל המגבלות על המשק, אי הוודאות הינה בעיקר סביב האפשרות להתפרצות מחודשת של הנגיף אשר עלולה להביא להשבתת המשק לתקופה ארוכה ולהכניס את המשק למיתון ממושך.
לקבוצה אין חשיפות משמעותיות לענפים אשר נפגעו באופן דרמטי כתוצאה מהגבלת הפעילות המוחלטת במשק, כגון: תיירות, מלונאות, תעופה, מסעדנות, אולמות אירועים וקמעונאות (שאיננה בתחום המזון).
לצורך התמודדות עם המשבר, החברה מיישמת אסטרטגיה של הקטנת תיק האשראי לצורך טיובו, במקביל לגידול בהוצאות המימון של החברה, כתוצאה מגידול ביתרות המזומנים. בנוסף, תחת הנחה של גידול אפשרי בהפרשות להפסדי אשראי לאור עליית הסיכון בשוק, אשר יקוזזו בחלקם על ידי עלייה במרווח המימוני של החברה, עלולה להיות השפעה נקודתית לרעה על תוצאות החברה ברבעון השני לשנת 2020 אשר צפויה להסתכם בקיטון של בין 15% ל-25% ברווח הנקי ביחס לתוצאות הרבעון הראשון של שנת 2020 .
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
במהלך תקופת המשבר נרשמה עלייה משמעותית בשיעור השיקים החוזרים במשק בכללותו ובתיק האשראי של הקבוצה בפרט, להערכת החברה, הגידול בסיכון האשראי בשוק בעקבות המשבר עשוי להביא לגידול בהפרשות החברה להפסדי אשראי בעתיד. בנוסף, החברה צופה כי הימשכות המשבר עלולה להגדיל את מספר הסדרי הפשרה ופריסות התשלומים מול לקוחות וחייבים של החברה.
מנגד, מציינים בחברה כי להערכתם "איתנותה הפיננסית מבחינת נזילות ויחס הון עצמי למאזן, עשויים להעניק לפנינסולה יתרון אסטרטגי מול מתחריה ועשויים לאפשר לקבוצה לנצל הזדמנויות עסקיות הנוצרות בעתות משבר כמו זו, בין היתר באמצעות הגדלת תיק האשראי בצורה אחראית, ומתן אשראי ללוים איכותיים יותר, מגובה בביטחונות טובים יותר ובמרווחים גבוהים יותר. במקביל, אנו מעריכים כי יהיו לא מעט הזדמנויות לגידול אורגני ואן-אורגני בעתיד".
מיכה אבני, מייסד ומנכ"ל קבוצת פנינסולה: "הרבעון הראשון לשנת 2020 המשיך את מגמת הצמיחה החיובית בכל הפרמטרים שאפיינה אותנו בשנים האחרונות, זאת בהתאם לתוכניות העבודה ולחזון החברה. בתחילת הרבעון, ביצענו גיוס הון משמעותי של מעל ל-250 מיליון שקל, ולמעשה הכפלנו את הון החברה, כחלק מהאסטרטגיה, באותה עת, להגדלת הנזילות ומקורות המימון העומדים לרשותנו והמשך הגידול בתיק האשראי. לקראת סוף הרבעון הראשון, עם פרוץ משבר הקורונה בארץ ובעולם, ועל רקע חוסר הוודאות הכללי ששורר בשווקים, הגיבה החברה באופן מיידי, ונקטה בפעולות לטיוב תיק האשראי, להעלאת מרווחי האשראי ולצמצום הסיכון בתיק האשראי בין היתר על ידי עיבוי ביטחונות והקטנת התיק באופן זמני. הצעדים שננקטו בתקופה זו, הציבו את פנינסולה איתנה, נזילה וחזקה מתמיד להתמודד עם השלכות המשבר. אנחנו ערוכים היטב לקראת ההזדמנויות שעשויות להיווצר בעתיד בשוק האשראי למתן אשראי איכותי יותר במרווחים גבוהים יותר וכן להזדמנויות אן-אורגניות שעשויות להיווצר במצב השוק הנוכחי".
- 3.עלייה משמעותית בשיעור השיקים החוזרים "אבל לא נורא" (ל"ת)שלומי ארבל 19/05/2020 13:32הגב לתגובה זו
- 2.מניה יקרה מכפיל גבוה בלי שום קשר למציאות פיננסית (ל"ת)שמיל 19/05/2020 13:09הגב לתגובה זו
- 1.ליבוביץ 19/05/2020 10:52הגב לתגובה זובמהלך תקופת המשבר נרשמה עלייה משמעותית בשיעור השיקים החוזרים בכללותו ובתיק האשראי של הקבוצה בפרט להפסדי אשראי בעתיד. בנוסף, החברה צופה כי הימשכות המשבר עלולה להגדיל את מספר הסדרי הפשרה ופריסות התשלומים מול לקוחות וחייבים של החברה.

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').